קיצוצים בצבא ארה"ב: "גל הגאות של המלחמות בעולם נסוג"

הרבה פחות חיילים, הרבה יותר טכנולוגיה. פשיטות קומנדו במקום מלחמות גדולות. דגש חזק יותר על המזה"ת ואגן האוקיינוס השקט במקום על אירופה. זו תמצית השינויים שמתוכננים בצבא ארה"ב לקראת קיצוץ צפוי של כחצי טריליון דולר מתקציב משרד ההגנה בפרישה לעשר שנים.

הפניקה בקונגרס ובציבור בארה"ב לנוכח הגירעון התקציבי התופח חיזקה את ידי הקונגרס להניף את גרזן הקיצוצים על תקציב הפנטגון - הזרוע הממשלית שמסורתית מקבלת את הנתח הגדול ביותר בעוגת התקציב הלאומי - למרות ההתנגדות הצעקנית של התעשיות הביטחוניות, שנהנות מתמיכה של מחוקקים רבים לאור העובדה שמפעליהן פזורים ברוב מדינות ארה"ב ומעסיקים מאות אלפי עובדים.

אבל נשיא ארה"ב, ברק אובמה, קבע את ריסון הצמיחה של הפנטגון כאחד מיעדיו החשובים כבר בתחילת כהונתו, עוד לפני שהמאבק בגירעון קיבל אופי היסטרי. הוא אכף מועדי יעד להוצאת הכוחות האמריקניים מעיראק ומאפגינסטאן, חזיתות שירש מקודמו, ג'ורג' בוש, ודיבר על הצורך לשנות את סדר העדיפויות הלאומיות. הקיצוץ בתקציב הפנטגון אינו, אפוא, הסיבה לחזון החדש שנקבע לצבא ארה"ב אלא רק זרז.

אמש (ה') הציג אובמה את התכנית האסטרטגית שתנחה את צבא ארה"ב בשנים הבאות. חותמו טבוע בתכנית. עוזריו אומרים שהוא הקדיש שעות עבודה רבות להתייעצויות עם מפקדים ובכירים אזרחיים במשרד ההגנה. על מעורבותו בגיבוש האסטרטגיה החדשה תעיד העובדה שהוא בא אישית לחדר התדרוכים בפנטגון כדי להציגה לאומה. זו הפעם הראשונה שנשיא עושה צעד כזה. בדרך כלל, שר ההגנה הוא שמודיע על שינויים כאלה.

תכנית העבודה החדשה של צבא ארה"ב מעוצבת ע"י שלושה פרמטרים: סיומן של המלחמות בעיראק ובאפגניסטאן, המצוקה התקציבית הלאומית והאיום הגובר מאיראן וקוריאה הצפונית, ובמידה מסוימת גם מסין.

אובמה מודע היטב למאמצי הרפובליקנים לצייר אותו כנשיא חלש שמוסיף להתכופף מול איראן וכליברל קלאסי ששם את תקציב הפנטגון על הכוונת שלו כבר מיומו ראשון בבית הלבן. לכן, הוא פתח את נאומו בפנטגון ברשימת ההישגים הצבאיים של ארה"ב בתקופת כהונתו: סיום המלחמה בעיראק, חיסול עוסמה בין לאדן ותרומת ארה"ב לנפילת משטר קדאפי בלוב. רק לאחר מכן הוא הכריז על השינויים: קיצוץ משמעותי במספר חיילי צבא היבשה; ויתור על פלטפורמות מתקופת המלחמה הקרה שאבד עליהן הכלח; והקצאת תשומות גדולות יותר ליכולות של איסוף מידע מודיעיני וניהול מלחמתות קיברנטיות.

משפט אחד נתן ביטוי להלך הרח של הנשיא ולמניעיו: "גל הגאות של המלחמות בעולם - הולך ונסוג".

מותחי ביקורת טוענים שהתכנית החדשה תשלול מהצבא פוטנציאל ששירת אותו במשך עשרות שנים: היכולת לנהל שתי מלחמות, בשתי זירות נפרדות, בעת ובעונה אחת. שר ההגנה, ליאון פאנטה, הזדרז להזים את הטענה בנאום שנשא אחרי הנשיא: "נוכל להתעמת עם יותר מאויב אחד בכל זמן נתון".

יו"ר המטות המשולבים, גנרל מרטין דמפסי, אמר כי הצבא יוכל לנהל מלחמה בקוריאה ולהתמודד עם בעיות במפרץ הפרסי בעת ובעונה אחת. "באופן בסיסי, האסטרטגיה שלנו נשענה מאז ומתמיד על יכולתנו להגיב על מצבי חירום גלובליים בכל מקום וכל שעה", אמר הגנרל. "זה לא ישתנה. תמיד נוכל להציע מבחר של אופציות לאומה. אנו יכולים, ותמיד נוכל, לעשות יותר מאשר דבר אחד בכל זמן נתון".

בכל זאת, אנליסטים ומחוקקים רבים, בעיקר מהמפלגה הרפובליקנית, מטילים ספק בקביעות אלה על רקע ההיקף המתוכנן של הקיצוצים בכוחות צבא היבשה: מ-570 אלף עתה, ירד מספר החיילים ל-520 אלף ולאחר מכן ל-490 אלף. פאנטה הדגיש, כי הצמצום לא יוצא אל הפועל בבת אחת, כדי לא להשליך לשוק העבודה האזרחי הרווי רבבות חיילים שיצאו עצמם מובטלים.

הצבא הקטן יותר אמור להיות רזה יותר, גמיש יותר, ובעל יכולות טכנולוגיות גבוהות יותר. אנליסטים אומרים כי הוא ידרש להילחם - ולנצח - במלחמה אחת, לסכל פעולות עוינות של יריב אחר בזירה אחרת, ובה בעת להיות מסוגל להוציא אל הפועל פעולות הומניטריות או לבצע פעולות נגד ארגוני טרור.

המשמעות היא, כי המתכננים הצבאיים בארה"ב אינם חוזים מלחמות גדולות "מסורתיות", כמו בעיראק ובאפגניסטאן, אלא מצבים שיחייבו פשיטות מהירות של כוחות קומנדו קטנים יחסית, מעין פעולות של כיבוי שריפות של פעולות טרור.

התכנית האסטרטגית החדשה מתנתקת לחלוטין מתקופת המלחמה הקרה. היא אינה צופה, למשל, שרוסיה תנסה לכבוש מדינות באירופה. הדגיש יוסט למזה"ת, מתוך מאמץ לבלום את איראן, ולאסיה, בציפיה לעימות עם קוריאה הצפונית ולבלימת כוחה המתעצם של סין. לכן, לא הונף גרזן הקיצוצים של 11 נושאות המטוסים של ארה"ב. דגש מיוחד מושם על שת"פ צבאי עם בעלות בריתה של ארה"ב בנאט"ו ולעריכת תרגילים משותפים עימן.

הציר רנדי פורבס, יו"ר ועדת המשנה למוכנות צבאית בבית-הנבחרים, אמר כי התכנית האסטרטגית החדשה של הצבא מבוססת על קיצוצים בתקציב ולא על האתגרים שלפני ארה"ב. "בעיני זו אינה אסטרטגיה של מעצמת-על אלא תפריט לבינוניות", אמר המחוקק בראיון ל"יו.אס.איי. טודיי".