שנת 2012 נפתחה כשהיא גוררת עמה חלק ניכר מהבעיות הכלכליות ואי הוודאות של שנת 2011. מה יקרה באירופה? האם המשבר יידרדר לכדי פירוק גוש האירו, או שהגוש ילך צעד נוסף לקראת איחוד פיסקאלי? האם הכלכלה האמריקנית תמשיך לשדר מסר של התאוששות חלקית, או שתשקע במיתון כפול? ומה לגבי סין, שתרמה ואוששה עד כה את המשק העולמי - האם תמשיך לעשות זאת, או שאולי היא עצמה תשקע במשבר שיסודותיו חברתיים-פוליטיים ו/או כלכליים, כשברקע מתנפחת אצלה בועת נדל"ן ממונפת על ידי בנקאות לא שקופה?
ומה לגבי ישראל? מה יקרה באזורנו - הזירה הפלסטינאית, מצרים, סוריה, ירדן, חמאס, חיזבאללה, ומעט רחוק יותר מגבולותינו - איראן? האם 2012 תהיה שנה של התלקחות מלחמתית של ממש, או המשך של אירועים נקודתיים? ובכלל - האם העולם הולך לקראת התאוששות הדרגתית מלווה משברים נקודתיים, או שהוא הולך לעשור אבוד?
שנת 2012 עשויה להיות שנה של הכרעות ושל הפתעות, ובתור שכזו טומנת בחובה לא מעט חששות, לצד לא מעט הזדמנויות. השווקים חוששים מפני תרחיש שבו הרע עוד לפנינו מבחינת משבר החובות במדינות אירופה, בעוד התקוות מתמקדות בהזדמנויות שנוצרו בשוק ההון דווקא בשל החששות האלה - במניות ובאיגרות חוב קונצרניות, בהנחה שאם התרחיש הרע לא יתממש הן עשויות להעניק למשקיעים בהן רווחים נאים.
אפשר לשרטט שלושה תרחישים עיקריים לשנת 2012:
1. התרחיש האופטימי
שבו אירופה מצליחה, במהלך המחצית הראשונה של השנה, לפתור בצורה אחראית את המחלוקות הפוליטיות הקיימות בין מנהיגיה, תוך ביצוע מדוקדק של תוכנית פיסקאלית עבור כלל מדינות גוש האירו, לצד רכישות אג''ח "ללא הגבלה" של מדינות בעייתיות. יהיה בכך מסר של הרגעה לשווקים - פתרון של משבר החובות מבלי להיכנס למיתון, אם כי תוך צמיחה נמוכה מאוד בשנה-שנתיים הקרובות. זאת, לצד צמצום הדרגתי של הגירעונות התקציביים, עד להגעה למצב של איזון וירידה ביחסי החוב לתוצר. לצד זאת, בארה"ב (שניצבת בפני שנת בחירות) הנתונים הכלכליים ממשיכים להתייצב ולהשתפר בצורה הדרגתית, והמצב הגיאו-פוליטי במזה''ת לא מתערער.
בתרחיש כזה, אנו צופים כי שוקי המניות והאג"ח הקונצרניות (ובתוכן - בעיקר החברות הממונפות דווקא) עשויים לרשום מהלך עליות משמעותי. מנגד, איגרות החוב הממשלתיות, המגלמות כיום המשך הורדת ריבית, עלולות להסב למשקיעיהן הפסדי הון, ובכל מקרה לא יספקו את רווחי ההון אליהם הרגילו את המשקיעים בשנים האחרונות, בעיקר בקצה הבינוני והארוך של עקום התשואות.
לתרחיש זה אנו מייחסים הסתברות של כ-30%.
2. התרחיש הפסימי
תרחיש הבלהות ממנו חוששים כלל המשקיעים בעולם הוא זה של עשור אבוד, בו שתי מדינות מרכזיות באירופה - איטליה וספרד, לא מצליחות בשל לחצים פנימיים ליישם את תוכניות הצנע המחמירות שהצהירו עליהן. בתרחיש זה, מדינות גוש האירו בראשות גרמניה וצרפת עשויות "להרים ידיים" ולהחליט על פירוק הגוש, תוך ניסיון להציל את הבנקים במדינותיהן. תרחיש זה עשוי לחולל צונאמי כלכלי בכלל השווקים בעולם ולהביא לשקיעה של הכלכלה הגלובלית לתוך מיתון ארוך ומתמשך. בתרחיש זה כמעט כל נכס סחיר (כולל איגרות חוב ממשלתיות של מדינות רבות, וביניהן ישראל) עלול לרדת בצורה חדה.
לתרחיש זה אנו מייחסים הסתברות של כ-10%.
3. התרחיש הסביר
נוכח תוכניות הצנע שמנהיגות מדינות אירופה, הן תיקלענה למיתון-דשדוש קצר. בתרחיש כזה, אנו עשויים לחוות המשך תנודתיות ועצבנות כהמשך לשנת 2011, הן בשוקי המניות והן בשוקי האג"ח של חברות. עם זאת, הדפסות הכספים והריביות האפסיות שמספקים הבנקים המרכזיים יסייעו להפיק רווחים בשוק איגרות החוב הקונצרניות (גם המניות), שכן אלה כבר מתומחרים כיום נמוך באופן שלוקח בחשבון תרחיש גרוע מזה.
לתרחיש זה אנו מייחסים הסתברות של כ-60%.
אגח קונצרניות המומלצות עי מחלקת המחקר של מיטב
* צבי סטפק הוא יו"ר בית ההשקעות מיטב. גיא מני הוא מנהל השקעות בקרנות הנאמנות במיטב. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
