שי גולדן: "לפיד? בלון הליום שמצליח לסחוף אחריו מאות אלפי מצביעים; אדם מסוכן שמסתיר את דעותיו"

שאלה מסקרנת בקרב הציבור, הפוליטיקאים ואנשי תקשורת בשנה האחרונה, הייתה באיזה עיתוי יבחר העיתונאי יאיר לפיד להיכנס לפוליטיקה, ואיזו השפעה תהיה לכך על המפה הפוליטית. למרות השמועות העיקשות, הסקרים המחמיאים (שחלקם צפו לו אפילו 15 מנדטים) והערכות הפובליציסטים, כל אימת שהופנתה שאלה בעניין ללפיד, הוא דאג ליירט אותה תוך שלילה מוחלטת של האופציה.

בניגוד לעיתונאים אחרים, שעשו את הצעד ורצו לכנסת, כניסתו לפוליטיקה היא צעד שובר שוויון. לפיד עשוי להיות האיש שיזעזע את לשון המאזניים - מצב די אירוני, שכן מדובר באחד האנשים שהתאמצו לאורך השנים להיות בקונצנזוס, ככותב הטור הנקרא בישראל, שיש לו מעמד של בן בית בקרב ציבור עצום של קוראים.

עד עתה, מרבית העיתונאים שעברו לפוליטיקה היו בעלי אג'נדה ברורה לציבור. לפיד, בשונה מעיתונאים אחרים שנכנסו לפוליטיקה כגון שלי יחימוביץ', אורי אורבך או אפילו אביו יוסף טומי לפיד, דאג במשך כל הקריירה שלו שלא לאיים על אף מגזר.

ה"פולי-עיתונאים" שקדמו ללפיד, הרגיזו פלחים שלמים בחברה או איימו על מוקדי כוח בגלל שנקטו עמדה. כך, יו"רית מפלגת העבודה, יחימוביץ', איימה על ציבור מסוים כשחתרה תחת תפיסה הגמונית כלכלית שלא הטילו בה ספק; יו"ר סיעת "הבית היהודי", אורי אורבך, איים על ציבור החילונים מעצם ההשתייכות החברתית שלו; קולניותו ויחסו הבוטה בלשון המעטה של טומי לפיד בענייני דת ומדינה, קוממו עליו את הציבור החרדי. מה היא האג'נדה של לפיד? מה עמדותיו בנושאים שונים כמו מו"מ עם הפלסטינים או חלוקת הנטל בחברה הישראלית? התשובה לכך לא ברורה.

מדיניות העמימות

"כפוליטיקאי, יאיר לפיד הוא אדם מסוכן משום שאין לו דעות פוליטיות שידועות לציבור", טוען סגן עורך "מעריב", שי גולדן. "הוא עסק בכל שנות הכתיבה שלו בהסתרת עמדותיו ואמר המון דברים שהם דבר והיפוכו, לכן כשבודקים לעומק את האמירות שלו מגלים שהן ריקות לחלוטין. המעבר שלו הוא קו חדש בדברי ימי הפוליטיקה בישראל, שבו בלון הליום מצליח לסחוף אחריו מאות אלפי מצביעים".

איש גלי צה"ל רזי ברקאי, פחות נחרץ. "עדיין לא ברור אם עמעום הדעות שלו בטורים ב'ידיעות אחרונות' או ב'אולפן שישי' ישרת אותו או שדווקא יפעל נגדו", הוא אומר. "אצל אבא שלו, ידעת בכל רגע נתון איפה הוא עומד. הוא לא חשב להסתיר את זה ולא פחד להתעמת או לא להיות גס רוח. אצל יאיר יש רצון להיות כל הזמן בקונצנזוס".

ברקאי דווקא מברך על כניסתו של לפיד לפוליטיקה. "להיות עיתונאי זה מקצוע 'דה לוקס' ולהיות פוליטיקאי זה הרבה יותר קשה. הוא ילמד מהר, שלעשות פוליטיקה בישראל זה יותר מסובך מאשר לכתוב טור. אני לא בטוח שהוא ייהנה מזה. טומי נורא אהב לריב עם אנשים, ולא נראה לי שיאיר אוהב לריב - אבל לא תהיה לו ברירה", מוסיף ברקאי.

"אני מרוצה מכך שהוא מגיע לפוליטיקה, כי הוא איש טוב", אומר ח"כ אורי אורבך. "הציבור מואס בפוליטיקה בגלל הפוליטיקאים העסקניים. הציבור רוצה לראות בפוליטיקה אנשים עם יותר שאר רוח, ולפיד יכול ליפול למשבצת הזאת".

* מדוע לדעתך המפלגות רודפות כל-כך אחרי עיתונאים?

אורבך: "כי אנחנו טאלנטים של דעות. דמותנו הפופולרית מאצילה על המפלגה. זה ממתג את המפלגות וזה נעשה כמובן באפס מחיר".

אז מה מצפה ללפיד בזירה התקשורתית בשבועות הקרובים? "התקשורת וחבריו העיתונאים לא יעשו לו הנחות, לפחות לא למראית עין", אומר אלי דוידוביץ, יועץ אסטרטגי ומנכ*ל GCS קרמר-דוידוביץ. "מכיוון שיש לו עוד ריצה ארוכה עד לבחירות, אסור לו לנסות ולרצות את מבקריו, אלא לפעול לפי מה שנכון לו. את הסרת העמימות הוא צריך לעשות סביב הנושא הנכון ובטיימינג הנכון. האתגר שלו יהיה לשמור על המומנטום במשך שנה ושנתיים - תלוי במועד הבחירות - כשעצם כניסתו לחיים הפוליטיים כבר לא תהיה הסיפור המרכזי". דוידוביץ' מוסיף, כי מבחינת המסר, "עד היום לא שמענו עמדה של לפיד שמעיזה לצאת כנגד הקונצנזוס, וספק אם נשמע כזו בקרוב. ואולם, ללא אג*נדה חדה וברורה, קשה יהיה ללפיד לעמוד מול התקפות מכל עבר שינסו להציג את מועמדותו כגימיק ולא כבשורה של ממש".

ח"כ ניצן הורוביץ (מר"צ), עיתונאי ערוץ 10 בעבר שחצה את הקווים לפוליטיקה ב-2008, אומר כי "בשלב הראשון, האתגר של לפיד יהיה להציג את העמדות שלו בתחום המדיני, החברתי והכלכלי - וזה לא יהיה לו פשוט. יש הבדל עצום בין לכתוב טור בעיתון או להופיע פעם בשבוע בטלוויזיה, שם אתה סטרילי. ברגע שאתה נכנס פנימה, אתה כבר מתלכלך".

עוקף חוק צינון

גם דן שילון שמח על הצעד שנקט לפיד. "הוא אדם ראוי, וראוי גם שנדע את עמדותיו. הישיבה שלו בעמדת המגיש, כשהכול ידעו שהוא הולך לפוליטיקה, לא הייתה ראויה - אבל זה כבר היסטוריה. כל שנותר עכשיו הוא לצפות שהוא יעמוד מול הציבור וישטח את עמדותיו".

שילון נוגע בנושא התיקונים המוצעים של חה"כ רונית תירוש וכרמל שאמה הכהן לחוק יסוד: הכנסת, בנושא תקופת צינון לאנשי תקשורת, שהיו אמורים לעלות לדיון השבוע בוועדת החוקה, חוק ומשפט. "אני מעריך שהוחלט על העיתוי בגלל חוק הצינון האידיוטי הזה", אומר ברקאי. "לצנן עיתונאים בחקיקה זה דבר לא ראוי".

"אנחנו דנו במועצת העיתונות בהצעת החוק לצנן עיתונאים", אומרת נשיאת מועצת העיתונות, שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. "בסוף, החלטנו שאין סיבה לצנן עיתונאים כמו שאין סיבה לצנן דוקטורים מהאקדמיה. כמו שפרופסור בא לפוליטיקה עם הפרופסורה שלו, כך עיתונאי בא עם מה שהוא בנה, וזה שמו ועשייתו העיתונאית. בכלל, מותר שתהיה לעיתונאי אג'נדה", אומרת דורנר.

* האם יש בעיה אתית בכך שלפיד הודיע רק עכשיו על המעבר לפוליטיקה?

אורבך: "לא. הבחירה או אי-הבחירה של לפיד היוותה בעיה לערוץ שבו הוא יושב. זו התחילה להיות בעיה של ערוץ 2 ופחות של לפיד. זה פוגע במוניטין של הערוץ, כי אנשים מסתכלים בו בעיניים חשדניות. הוא עשה חסד עם ערוץ 2 ועם עצמו בהחלטה שהוא קיבל".

הורביץ: "אני מקווה שכניסתו של לפיד לפוליטיקה תוריד אחת ולתמיד מעל סדר היום את חוק הצינון לעיתונאים. זה חוק פרסונלי ולא דמוקרטי. הוא שערורייתי וגרוע".

גולדן: "ברמה הברנז'אית, לפיד עשה טעות טקטית בכך שהכחיש את הצטרפותו לפוליטיקה. לכן, האקט הראשוני שלו בזירה הציבורית יצטרך להיות התפתלות שתסביר למה אמר אחרת. במובן הזה, הוא תקע לעצמו מקל בגלגלים, בפרסונה האמינה שלו. אבל, הוא עשה מהלך נכון מבחינת העיתוי. אחד הדברים הראשונים שהוא יצטרך לייצר זה נתק חד בין הפרסונה התקשורתית שלו לבין זו הציבורית, כאשר מה שעומד לו לרועץ היא העובדה שהוא לא יקבל רוח גבית מהתקשורת - אולי חוץ מ'ידיעות אחרונות'".

לא עומדים במבוכה

לפיד הודיע אתמול על עזיבתו את חדשות 2 במסגרת פגישה שנקבעה מראש ע"י מנכ"ל החברה, אבי וייס. הפגישה נקבעה ביום רביעי שעבר ובסוף השבוע הוא הגיע להחלטה בתום התייעצות עם אמו, שולמית לפיד, ומקורבי אביו בארוחה בביתו: רה"מ לשעבר אהוד אולמרט, עורך "מעריב" לשעבר אמנון דנקנר, ואיש התקשורת הוותיק יצחק לבני. ביום ראשון בבוקר, סיפר על כך לפיד לעורך "אולפן שישי" גולן יוכפז, ובהמשך הודיע לוייס. מיד עם הודעתו, היה ברור כי בחברת החדשות יתייחסו לקולגה "יאיר" מעתה כ"מועמד הפוליטי יאיר לפיד".

ממהדורת 5 עם אורן וייגנפלד ועד למהדורה המרכזית עם יונית לוי, הבהירו המגישים, כי מדובר בעמית לשעבר והקפידו על דיווח נקי לכאורה. "סיקור עזיבת לפיד היה הוגן, ועל-פי כל אמת מידה מקצועית", אמר וייס ל"גלובס". גם יוכפז, שסיקר את עזיבתו של לפיד בתוכנית "בוקר טוב ישראל" של גל"צ , החליט שלא להשמיע גילוי נאות על הקשר שלו לאולפן שישי, והקפיד על סיקור ענייני. מרגע הודעתו, לפיד ניתק קשר עם אנשי החברה, פרט לדברי פרידה מעובדי המערכת. בחדשות 2 אמרו היום כי הם שלמים עם העיתוי שבו פרש, ולא רואים בעזיבתו משהו שהכתים את העבודה העיתונאית של "אולפן שישי". הם דחו טענות כאילו בחירת הליין-אפ, ובכללו עיסוק בנושא הדרת נשים, היה בהשפעת לפיד, וטענו כי לא היה מעורב בזאת כלל.

* מי יחליף את לפיד?

אחת הטענות המתמשכות נגד פאנל "אולפן שישי" בשנים האחרונות, היא היעדר הנוכחות הנשית בו. לכן, לא מן הנמנע כי בחברת החדשות יבחרו דווקא במגישה להוביל את המשדר, שנכסיו המשמעותיים הם פרשניו רוויי הטסטוסטרון אמנון אברמוביץ, רוני דניאל ואהוד יערי.

המועמדת הבולטת מבחינה זו היא המגישה דנה ויס, פרשנית משפטית באוריינטציה שלה אשר מובילה בשנים האחרונות בהצלחה את התוכנית "פגוש את העיתונות".

אולם ויס אינה ניצבת לבדה במועמדים. עמדת מגיש "אולפן שישי" התקבעה במשך שנים כמושב לדמות ממלכתית קונצנזואלית שלפיד מילא כהלכה, וכך גם אהרון ברנע לפניו. ברנע, שצפוי לשוב בקרוב משליחותו בוושינגטון, הוא דמות פופולרית שזוכה לציונים גבוהים בקבוצות מיקוד ובסקרים פנימיים של החברה. כמוהו, על אותה משבצת נופל גם עודד בן עמי, האבא הנעים שאנשים אוהבים לארח סביב שולחן השבת. מועמדים נוספים בתוך החברה הם דני קושמרו, שזכה לעדנה בשנה האחרונה בזכות הובלתו משדרים רבי צפייה, ואודי סגל, הפרשן המדיני.

חברת החדשות המשופעת בטאלנטים, ידועה כחברה שבראש ובראשונה מקדמת את אנשיה שלה, ועל כן ההערכה היא כי המועמד להחלפת לפיד לא יגיע מבחוץ. ובכל זאת, אתמול עלו גם שמותיהם של גדי סוקניק ועמנואל רוזן, שהגישו את התוכנית בעבר, ואף של מיקי חיימוביץ' שפרשה זה מכבר מעולם החדשות.

בחברת החדשות אומרים בתגובה כי הנושא עדיין לא עלה לדיון.