כלכלנים "מובילים" רבים מעריכים כי גוש האירו לא ישרוד במבנהו הנוכחי. אולם ככל שמתעמקים יותר בפרטים הכלכליים של גוש האירו, וככל שמנסים לכמת את מצבו הכלכלי, את העושר העצום של התשתיות (כבישים, רכבות, נמלי אוויר וים, מבנים ציבוריים, ערים, כפרים ואיכות הסביבה) ואת המערכות הכלכליות שלו, כל התיאורים הקודרים על קצו של גוש האירו נשמעים קצת הזויים.
לכולם ברור שעזיבה של המדינות החלשות את הגוש תעשה להן רק רע, לכן הן לא עוזבות. גם מצבן של המדינות החזקות לא יהיה טוב יותר אם המדינות החלשות יעזבו, כיוון שאז הסיכוי של החלשות לשלם את חובן רק יקטן. לכן המדינות החזקות לא דוחפות את החלשות החוצה והחלשות לא נפלטות החוצה.
בפועל, מתקיים משא-ומתן אכזרי על התנאים להחזר החובות, כשהמדינות החזקות, ובראשן גרמניה, מכתיבות את הקו: עזרה בפריסת החוב היום, תמורת מדיניות אחראית שתאפשר החזרי חוב מחר. כל-כך פשוט. אמנם בדרך עלולה להתרחש "תאונה", אבל צריך לזכור שאפילו בנסיעה במכונית יש סיכון.
מה יש בגוש האירו
17 המדינות המהוות את גוש האירו הן חלק מ-27 המדינות המרכיבות את האיחוד האירופי. קבוצה זו מונה כ-328 מיליון בני אדם (יותר מבארה"ב) עם תוצר של כ-12 טריליון דולר, ומייצגת כלכלה של 34 אלף דולר לנפש (בישראל התוצר לנפש הוא כ-28 אלף דולר).
גוש האירו היום אינו בשיאו. התוצר שלו לנפש השנה צפוי להיות שווה ערך לזה של 2006 ונמוך בכ-2.5% מהשיא שהושג בשנת 2007. אולם קצב הצמיחה ב-20 השנים האחרונות היה לגמרי לא רע. גם שיעור האבטלה בגוש האירו לא הורע מהותית, והוא נע, כמו בעבר, בתחום של 8%-10%. אוכלוסיית הגוש אינה גדלה, כך שגם צמיחה איטית מהווה עלייה ברמת החיים.
הגוש כולל בתוכו חמש מדינות עשירות מאוד: גרמניה, צרפת, אוסטריה, הולנד ופינלנד, המהוות כ-60% מכלכלת הגוש. לצדן, איטליה וספרד המהוות ביחד כ-30%. שתיים אלה נראות כעת חלשות מהחמישייה הפותחת, אבל הן רחוקות מלהיות נחשלות. מדובר בכלכלות מפותחות מאוד ועשירות, שאינן על סף קריסה כלכלית.
בנוסף, יש בגוש עוד עשר מדינות קטנות ולא חשובות הנספחות לו. יוון ואירלנד, לדוגמה, הן מדינות קטנות מאוד (ראו טבלה) ששרויות אמנם במשבר אך אינן יכולות לגרום בעיה אמיתית לגוש. לאלה כדאי להמשיך לחסות בצלן של המדינות החזקות.
להערכתי, יש הרבה חוסר הבנה בתיאורים "הפלסטיים" שלפיהם אירופה נמצאת בפתחו של משבר חובות מתמשך, שימנע ממנה לתפקד כנדרש. מנהיגי אירופה אמנם לא מצליחים בינתיים להרגיע את השווקים ליותר מיום אחד, והזיג-זג שולט, אך הם ממשיכים במאמצים למצוא הצעות מעודכנות להסדרים פיננסיים, לקרן חילוץ ולמגבלות על מדיניות פיסקלית (גודל הגירעון בתקציב) וכו'. בפועל אנחנו רואים משא-ומתן תוך "איומים". בסוף, והוא מתקרב, יגיעו כנראה להסכם שיהיה סביר.
יוון: לא רלבנטית
יוון היא מדינה קטנה המונה כיום כ-11 מיליון תושבים, עם תוצר לנפש של 27 אלף דולר לאחר נפילה של 12.5%, ועם שיעור אבטלה של 17%. אבל התוצר של יוון מהווה 2.3% בלבד מהתוצר של גוש האירו וברור שמידת השפעתה של יוון על מצבו הכלכלי של גוש האירו זניחה לחלוטין. החוב של יוון הוא אמנם כ-500 מיליארד דולר, אבל רק כ-250 מיליארד מתוכו הוא חוב לזרים (השאר הוא חוב פנימי שלהם לעצמם). בהשוואה לתוצר של גוש האירו העומד על כ-12,000 מיליארד דולר מדובר בחוב של 2% תוצר בלבד. זה לא חוב שימוטט את גוש האירו ואפילו לא יפגע בו משמעותית.
הגרמנים והצרפתים הכריחו את היוונים להתנהג לפי המתווה שהם קבעו. האלטרנטיבה של היוונים הייתה "לעוף" מהגוש ולרדת בצורה קיצונית ברמת החיים. כלומר, לחזור לאחור 30 שנה ויותר. ואכן, ברגע האמת התברר שיוון לא טעתה בהבנת הנקרא, החליפה ראש ממשלה פוליטי בכלכלן, וקיבלה על עצמה את כל התנאים שהוכתבו לה. ייתכן שאזרחיה יערכו עוד כמה הפגנות וישרפו עוד קצת צמיגים ישנים, אבל יוון תקבל את הדין.
קבלת הדין פירושה משמעת תקציבית, הגבלת גודל הגירעון, ירידה בשכר הריאלי, צמצום הוצאות הממשלה ועוד. עם משמעת תקציבית נאותה, גם חוב של 160% תוצר אפשר להחזיר בפריסה קדימה ל-30 שנה.
לעומת זאת, אם יוון תפרוש מהגוש ותשמוט את חובותיה - מצבה יהיה הרבה יותר גרוע, ואף אחד לא יעזור לה. היא תהיה חייבת לעשות פיחות ענק, כלומר להוריד את השכר הריאלי חדות כדי לשרוד. לכן עדיף לה להישאר בגוש, לקבל סיוע ולהוריד את השכר הריאלי בשיעור מתון בהרבה מאשר יידרש במקרה של עזיבת הגוש.
איטליה: החוב הלאומי לא נורא
מצבה הכלכלי של איטליה טוב לעין ערוך ממצבה הכלכלי של יוון. זוהי מעצמה של 60 מיליון נפש עם תוצר לנפש של 36 אלף דולר ועם שיעור אבטלה של 8%-10% כבר יותר מעשור.
שיעור החוב של איטליה מתוך התוצר עומד על כ-120% וראוי להתעכב על משמעות הדבר.
בישראל עמד החוב הלאומי על 120% תוצר רק לפני עשרים שנה, וישראל הצליחה להורידו, ללא כל משבר, לכ-76% תוצר. בנוסף לנטל החובות של ישראל (תשלומי ריבית), היה לה באותן שנים נטל ביטחון בשיעור של פי שלושה מהנטל של איטליה, ולמרות זאת, בעשרים השנים האחרונות צמחה ישראל בקצב שנתי ממוצע של כ-1.8% לנפש ואפילו נכנסה למועדון מדינות ה-OECD היוקרתי.
לכן, על פי הניסיון הישראלי, חוב של 120% תוצר הוא אולי לא נעים במיוחד, אבל ודאי שלא נורא. אם ישראל, בתנאים האובייקטיבים הגרועים, יכולנו להפחית את החוב ולצמוח, איטליה, מעצמה של 60 מיליון איש, הנמצאת בליבה של אירופה, בוודאי תוכל. אז למה כדאי יהיה לאיטלקים לעזוב את גוש האירו? ולאן?
ספרד: החוב הלאומי קטן
גם ספרד מוזכרת כמדינה שנמצאת "בצרות", וגם במקרה הזה מדובר במדינת ענק, עם אוכלוסייה של 46 מיליון איש ותוצר של 1.4 טריליון דולר, שמשמעותו תוצר לנפש של כ-30 אלף דולר. החוב הלאומי של ספרד הוא רק 60% תוצר. אמנם בספרד שיעור האבטלה הנוכחי גבוה מאוד, יותר מ-20%, אבל גם במהלך רוב שנות התשעים הוא היה כ-20%.
במשך כל שנות התשעים עמדה הצמיחה לנפש בספרד על כ-2.3%, גבוהה מקצב הצמיחה לנפש בישראל, וגם בשנים הטובות ביותר של ספרד, שיעור האבטלה הרשמי עמד על כ-10%, כלומר אצל הספרדים שיעור האבטלה כנראה שונה בהגדרתו מההגדרה בעולם המערבי. אומרים שהם אוהבים להירשם כמובטלים אבל לא בהכרח שהם לא עובדים. לא כל כך ברור מה בדיוק החשש הגדול מהספרדים. ספרד היא עדיין מדינת התיירות השנייה בגודלה בעולם. אז מדוע שהיא תעזוב את גוש האירו או שהגוש ייפטר ממנה?
גרמניה: הדומיננטית ביותר
בצד המדינות החזקות, גרמניה היא כיום המדינה הדומיננטית באירופה, והתוצר שלה מהווה 27% מסך כל התוצר של גוש האירו. גרמניה מעוניינת בהמשך גוש האירו כי הוא משמש לה כשוק המקומי. גרמניה היא היצואנית הגדולה ביותר והיא רוצה את כל מדינות אירופה כשוק יעד. לגרמניה יש עודף עצום במאזן המסחרי, של כמעט 200 מיליארד דולר בשנה, ורובו של העודף נוצר מהמדינות החברות באיחוד. שמירה על השוק האירופי היא אינטרס גרמני עליון, ולכן גרמניה "כאילו" עוזרת לכולם אבל האמת היא שהיא עוזרת רק לעצמה.
סביר מאוד להניח שאזרחי גרמניה לא מעוניינים לשלם ליוונים פנסיה מוקדמת, או לסבסד את האיטלקים, את הספרדים ואת הפורטוגלים. לכן גרמניה מנסה לקבוע כללים ותנאים חדשים לגודל הגירעון התקציבי של מדינות האיחוד. זהו תהליך של משא ומתן שבו כנראה גרמניה תנצח והיא תקבע את מבנה השוק האירופי לשנים הבאות.
כיום המדינה הגדולה היחידה שנמצאת מחוץ לגוש האירו היא אנגליה שכנראה מאוד קשה לה לוותר על הגאווה ועל המטבע המיוחד שלה מתקופת היותה אימפריה ואולי גם קשה להשלים עם העובדה שגרמניה המאוחדת היא הדומיננטית.
איך פותרים את בעיית האבטלה
אוכלוסיית אירופה מזדקנת וכמעט שלא גדלה. יותר מבוגרים פורשים לגמלאות מאשר צעירים נכנסים לכוח העבודה. לכן כל שנה כוח העבודה באירופה יורד, כך שבעוד 20 שנה, אפילו במצב שבו לא תיתוסף משרה אחת, שיעור האבטלה שם יירד בהדרגה מ-10% כיום ל-4.8% בשנת 2030.
המשמעות היא שהזדקנות האוכלוסייה באירופה פותרת, בעזרת מנגנון אוטומטי, את בעיית האבטלה ואת היעדר הצמיחה. כל שנה יותר מובטלים מוצאים עבודה כי עובדים ותיקים פרשו לגמלאות.
בנוסף, רמת החיים באירופה גבוהה והדרישות של אוכלוסייה מזדקנת קטנות עם השנים. הם כבר לא צריכים לגדל ילדים ולא לקנות דירה וריהוט. הם מבלים בסמוך למקומות מגוריהם וכנראה שומרים על דיאטה (אולי שותים קצת יין ואוכלים באגט או פסטה). כך שלא נראית בעיה ב-20 השנים הקרובות לשמר את רמת החיים ואת איכות החיים של אירופה.
לאן הולכים מכאן?
לאור זאת, אני מציע לא להיות מוטרדים מאירופה של היום. היא צפויה לעבור את המשבר לאט, אבל בטוח. לעומתה, ארה"ב, שנכנסה למשבר בסוף 2008, מתחילה כבר לצאת ממנו.
האירופים חשבו שהמשבר האמריקני פסח עליהם, אבל ב-2011 התברר להם שמשבר ההלוואות והנדל"ן של אירופה לא ייעלם מעצמו. עכשיו הם פועלים, וכרגיל לאט. את הסיוע בסך 700 מיליארד דולר שהזרים הנשיא ג'ורג' בוש בסוף 2008, כדי להציל את ארה"ב ממשבר פיננסי, מנסים עכשיו האירופים לגבש, בפיגור של 3 שנים, עם הקמת קרן של כ-700 מיליארד דולר לסיוע למדינות החלשות בגוש.
להערכתי, התוצאה הצפויה היא שאירופה תצא מהמיתון רק כשלוש שנים לאחר ארה"ב. להערכתי, ארה"ב תחזור לקצב צמיחה סביר של כ-3% במחצית השנייה של 2012, ואילו גוש האירו יחזור לצמיחה של כ-2% רק לקראת סוף 2015 (ב-3 השנים הקרובות הוא יהיה כמעט בקיפאון). הבעיה היא שבעולם של היום, 2015 נראית רחוקה מאוד, ועם השקפת עולם שכזו קשה להתמודד.
אירופה
* הכותב הוא מנכ"ל מודלים כלכליים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
