היכונו לעליית מחיר הליסינג

רק הפסיכולוגיה יכולה להסביר את העמדה הפסימית שבה נמצא השוק.

רוב המדדים העיקריים של המשק עדיין חיוביים ודומים למחצית הראשונה של 2011, שהייתה תקופת שיא בשוק הרכב. האבטלה בירידה מתמדת, הריבית מזערית, האינפלציה מרוסנת, האשראי זמין והשחיקה בשכר מינימלית. שוק ההון אמנם לא מלקק דבש, אולם עיקר ההשפעות עליו מגיע מבחוץ ולא מפנים.

לפיכך, אין מנוס מלהגיע למסקנה שהשינוי באווירה בשוק הרכב ב-2012 נובע כיום מחששות מהעתיד.

"כוננות הספיגה" הזו, אגב, שונה מאוד ממה שהתרגלנו לראות בעבר בשוק הרכב הישראלי. במשברים קודמים, דוגמת התפוצצות בועת ההיי-טק בראשית העשור הקודם והמשבר הפיננסי של 2008, שוק הרכב הגיב על האירועים באיחור, לעתים אחרי כמה שבועות או חודשים. כיום נראה שהשוק מגיב למשבר שעדיין לא התרחש.

מתנת חג המולד

המפתח לחיזוי שוק הרכב ב-2012 נמצא בענף הליסינג, שהיה בשנים האחרונות מנוע הצמיחה של שוק הרכב כולו. לאחרונה אמנם הואטה הצמיחה, אולם המשקל האבסולוטי של צי הליסינג, קרוב ל-220 אלף כלי רכב, עדיין מהווה גורם מאזן ומייצב.

משקל חברות הליסינג בשוק ניתן לחישוב בקלות. חוזי ליסינג טיפוסיים הם ל-3 שנים ובכל שנה כשליש מהצי בישראל, לפחות 70 אלף מכוניות, חייב להיות מרוענן בחדשות. כיוון שרכישות הליסינג מתמקדות בפלחים המרכזיים של השוק, ובעיקר במשפחתיות מקטגוריה C, אפשר להעריך ש-50%-60% מהמכירות השנתיות בפלחים המרכזיים של השוק, במחיר של כ-160 אלף שקל ומטה, "סגורות מראש" בטרם החלה השנה.

כשבוחנים את האטרקטיביות של שוק הליסינג, אפשר לקבוע שדבר לא השתנה באופן יסודי מתקופת השיא של 2011. היציבות של ענף הליסינג התפעולי בישראל נובעת מהיכולת לתת פתרון לוגיסטי ומימוני יעיל לחברות ולארגונים, ואיננו רואים את ציי הרכב הגדולים בארץ חוזרים ב-2012 לריטואל של קנייה/מכירה ותחזוקה עצמית, במיוחד בתקופה של חוסר ודאות לגבי שוק המשומשות (ע"ע).

גם יתרונות המס עדיין קיימים. המיסוי על רכב צמוד בישראל ("שווי השימוש") ממשיך להוות מקלט מס גלוי וידוע. בכירים באוצר טוענים כי "זהו עיוות היסטורי, שרחוק מלשקף את שווי ההטבה הריאלית על הרכב הצמוד", אך נראה שידיהם כבולות. יתרון המיסוי המובנה של הליסינג, אם בכלל ישתנה מהותית ב-2012, רק יגדל ככל שמחירי הדלק יעלו, ואיתם גם הערך של הטבת "הדלק החופשי" לעובדים.

חברות הליסינג עצמן ייהנו ב-2012 מכמה התפתחויות חיוביות לא מבוטלות ובראשן העלייה הגורפת במחירי כלי הרכב המשפחתיים, שנרשמה בימים הראשונים של השנה. מדובר ב"מתנת חג מולד" אמיתית שחישוב שוויה פשוט. הנכס המאזני העיקרי של חברות הליסינג הוא שווי צי הרכב שברשותן, שכ-75% ממנו מורכבים ממכוניות משפחתיות ומיניוואנים בקטגוריות C ו-D, שהתייקרו רשמית בשיעור ממוצע של כ-2.5%.

בהנחה שמחירון "לוי יצחק" יפנים את עליית מחירי הרכב החדש לתוך ערכי הרכב המשומש, הרי שההתייקרות הכלל-ענפית של מחירי הרכב החדש בתחילת 2012 תוסיף כמה מאות מיליונים לשווי המאזני של הענף. ה"מתנה" הזו בספרים תשתקף לאורך זמן, תשפר את הלימות ההון של השחקנים הגדולים ותסייע להם לגייס אשראי. כל זה עוד לפני שהכנסנו למשוואה התייקרות נוספת, שצפויה בעקבות עדכון המיסוי הירוק, שמתבשל כיום ברשות המסים וצפוי להשפיע על מחירי המחירון של כלי הרכב החדשים מהקטגוריות הנמוכות.

הגדלת הרווחיות

בהערת אגב נציין שההתייקרות במחירי המחירון הרשמיים לא בהכרח מתבטאת בהתייקרות המחירים הריאליים שחברות הליסינג משלמות. רוב היבואנים נמצאים עם הגב אל הקיר כשבמגרשים שלהם מלאים גדולים מאוד שיוצרים לחץ על המחירים.

מבחינת חברות הליסינג פירוש הדבר הוא הגדלת הרווחיות. מצד אחד, עליית מחירי הרכב החדש נותנת לחברות הליסינג "אליבי" ציבורי להעלאת מחירי חוזי הליסינג ללקוחות לכל רוחב הענף. מצד אחר, המחירים הריאליים יישארו יציבים, לפחות. לפיכך, יש לנו הרגשה שההעלאה במחירי חוזי הליסינג בפועל אף תהיה גדולה יותר מזו שמתחייבת ישירות מהתייקרות כלי רכב.

עוד איום, שנראה כי הוסר מעל חברות הליסינג, הוא שוק "הליסינג לפרטיים". רבים עלולים להרים גבה למשמע ההגדרה "איום" ולציין שמדובר כביכול בתחום פיתוח עסקי שזכה לעידוד נלהב מחברות הליסינג עצמן.

בפועל הליסינג "הפרטי" היה - ועודנו - אלטרנטיבה שיווקית בעייתית, לא יציבה, קשה לחיזוי ודלת רווחיות לחוזי הליסינג התפעולי היציבים והמסורתיים. האפיק הזה גם פתח את הדלת לענף בפני שלל גורמים חיצוניים מתחרים כולל יבואני הרכב עצמם, הבנקים ועוד. כניסתן של חברות הליסינג לפעילות בו נועדה למטרות הגנה עסקית ויחסי ציבור, כלומר הצגת שיעורי צמיחה חיוביים בפני המשקיעים. אבל ב-2012, אחרי הרעש הגדול שעשה "הליסינג לפרטיים" בשנה שעברה, נראה כי הוא ירד מהתודעה ונתקל ב"תקרת זכוכית" בגובה אחוז זעיר משוק הליסינג.

ועדת זליכה: גם פוטנציאל

בהנחה שתימשכנה היציבות במשק, הריבית הנמוכה וזמינות האשראי, נראה כי האיום המרכזי על יציבות ענף הליסינג ב-2012 הוא דוח "ועדת זליכה" להגברת התחרותיות בענף הרכב. הדיון הפוליטי והמשפטי בהמלצות יימשך עוד זמן רב וממילא תינתן ארכה של שנה-שנתיים כדי להפנים את השינויים.

אבל אין לזלזל במשקל החששות מפני הלא נודע, בייחוד כשמדובר במערכת הבנקאית ובמשקיעים מוסדיים, שאמורים להזרים לענף אשראי מיליארדי שקלים. ועדת זליכה נמצאת כיום בישורת האחרונה של עבודתה וביום חמישי השבוע תתכנס לישיבה מסכמת. ככל הידוע לנו ההמלצות עברו בשבועות האחרונים "ריכוך" ונכנסו למסגרת יותר ריאלית ליישום.

לחברות ליסינג עצמאיות זו יכולה להיות הזדמנות לפיתוח עסקי מואץ כמו רכישת חבילות אסטרטגיות של תיקי לקוחות מחברות, הקמת פעילויות יבוא מקביל עצמאיות והשגת תנאים מסחריים מועדפים.

מצד אחר, גם במסקנות הסופיות הוועדה עדיין דבקה בהצעתה למסד פעילות של "מחירון ממשלתי", מעין צעד "אנטי לוי יצחק", שיחייב מוכרי/רוכשי רכב לדווח על מחיר העסקה בעת העברת הבעלות בדואר וישמש בסיס לפרסום מחירים "אובייקטיביים". המלצה כזו עלולה לערער את היציבות של כלל המחירים בשוק המשומשות, ולמוטט את ערכי הגרט שמהווים נדבך קריטי ברווחיות ובשווי המאזני של חברות הליסינג. אם בכלל, זה יקרה בשנה-שנתיים הבאות, אבל את ההשפעה הפסיכולוגית על השוק קשה מאוד לחזות.