"חוסר הרשמיות זה התכונה הכי מעניינת בהיי-טק הישראלי"

ההיי-טק הישראלי מעורר הרבה עניין וסקרנות מעבר לים. הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב רוצה לספק את התשובות, על-ידי תוכנית לימוד חדשה שמיועדת לתלמידים לתואר שני במינהל עסקים ברחבי העולם.

במסגרת התכנית, ששמה DBI - Doing Business in Israel, הגיעו החודש 28 סטודנטים מרחבי העולם לביקור של עשרה ימים, שכלל מפגשים עם חברות היי-טק ותעשייה בוגרות, סטארט-אפים, חממות, משקיעים ויזמים.

מדובר במשלחת הראשונה מבין שלוש שיגיעו בהמשך השנה, והשתתפו בה סטודנטים מארה"ב, אירופה, הודו, סין, וסינגפור. אמילי נולסי מאוניברסיטת אמרי שבאטלנטה, בנג'מין מילן מוונקובר וסטיבן סטפנסון מהמכון הטכנולוגי באטלנטה, הם שלושה מהסטודנטים שהגיעו במשלחת הנוכחית.

"אני מגיעה מתעשיית מדעי החיים, ויש לי עניין גדול בתחום בישראל", אומרת נולסי, "ישראל גם עניינה אותי באספקט התרבותי-דתי. אני החלטתי לבוא כי זה נראה שילוב מוצלח של הנאה ועסקים", אומר מילן, שלמד לתואר הראשון שלו באוניברסיטת מונטריאול, "הייתי בהרצאה של ביבי נתניהו בשנת 2002 במסגרת התואר הראשון. היו התפרעויות והמשטרה סגרה את הקמפוס. זה היה עניין גדול בקנדה, ומאז אני מתעניין בישראל. התוכנית אפשרה לי להגיע ולקבל תמונה רחבה על הכלכלה והפוליטיקה בישראל, ודאי יותר מסתם תייר".

"אותי ריתק ללמוד על אזור אחר בעולם", אומר סטיבנסון, "ומעניין אותי לראות איך הטכנולוגיה והחדשנות עובדות בישראל".

שלושתם קראו את הספר "סטארט-אפ ניישן" של סול זינגר ודן סינור לפני הביקור, וכעת הם נרגשים לפגוש חלק מהדמויות שקראו עליהן. "נפגשנו עם משקיעים, יזמים וחברות, ואנחנו מקבלים תמונה כנה של ההיי-טק הישראלי", אומר סטיבנסון.

* אתם רואים הבדל בין מצב ההיי-טק הישראלי לאמריקני והקנדי?

מילן: "בוודאי. בקנדה יש משבר של חדשנות ויזמות, אין סיבה לקחת סיכון. אני חושב שהמדינה לא תומכת ומעודדת את היזמים כמו שעושים כאן בישראל. מצד שני הקנדים היו נחרדים רק מהעלאת הרעיון של תמיכת הממשלה ביזמים פרטיים".

נולסי: "גם בארה"ב, שבה תרבות היזמות רחבה יותר, אנשים עדיין חרדים מהרס המוניטין בגלל כישלון. נראה שכאן זה אחרת".

* מה הכי הרשים אתכם במפגש עם התעשייה הישראלית?

נולסי: "חוסר הרשמיות. אם חברים לא היו מסבירים לי שאין כאן תור לאוטובוס, ייתכן שעוד הייתי מחכה בתור בתחנה בירושלים".

מילן: "אני מבין שפה אם אתה רוצה להצליח אתה צריך לעשות, בלי לבקש רשות או הכרה. להתחיל ולעשות".

"הייחודיות של הכלכלה הישראלית"

אודי אהרוני, המנהל האקדמי של התוכנית ומנכ"ל להב בפקולטה לניהול בתל אביב, מספר בראיון ל"גלובס" שהתוכנית היא חלק ממיזם בינלאומי, שמשותף ל-500 בתי ספר למינהל עסקים ברחבי העולם, שכותרתו "עשיית עסקים" (Doing Business).

"בתוכנית הראשונה השתתפו 14 תלמידים, כשרובם היו יהודים או ישראלים לשעבר. הפעם יש 28 משתתפים, ורק סטודנטית אחת היא יהודייה. עבור רובם זה הביקור הראשון בארץ. הסטודנטים מגיעים לעשרה ימים שבהם אנחנו מלמדים אותם על המקרה המיוחד של ישראל בתחומי החדשנות והיזמות, והם זכאים לנקודות אקדמיות על השתתפותם. בנוסף, הסטודנטים ביקרו בחברות שעליהן הם קראו מחקרים, נפגשו עם אנשי הון סיכון ויזמים וביקרו בירושלים, נצרת ובסיס חיל האוויר".

אהרוני מציין כי התוכנית מתמקדת ביזמות וחדשנות, אך לא בהיבט הטכנולוגי. "הם קראו על רפאל, גיוון אימג'ינג, טבע, מכתשים אגן, תפרון ושטראוס. השאיפה היא להעביר להם את הייחודיות של הכלכלה הישראלית".

* אילו תגובות קיבלת מהסטודנטים, מה הם הכי אהבו בביקור?

אהרוני: "את האי-פורמליות. הם מתרשמים מתרבות הניהול שבה הכול מהיר ואפשרי. הם מתעניינים ביחס החברתי לכישלון, שמאפשר למי שלא הצליח להתחיל מחדש, וכמובן את החשיבה מחוץ לקופסה".

בנוסף, הסטודנטים קיבלו הרצאות מפי אשר טישלר, דיקאן הפקולטה לניהול בתל אביב; ד"ר שוקי גלייטמן, שותף בקרן PNV ולשעבר המדען הראשי בתמ"ת; ד"ר בני זאבי, שותף בתמיר פישמן ונצ'רס DFJ; אדן שוחט, שותף בקרן ג'נסיס; וד"ר גיל וינש, מייסד ומנהל חברת Call יכול.