מצאתי את "אפקט ינואר"

בשבוע שעבר כתבנו על אפקט ינואר, והתייחסנו לכך שהאפקט נעלם בשוק המניות. בחנו את מדד תל אביב 25, ומדד S&P500 כמדדי מניות ראשיים, ואת מדד הראסל 2000, ותל אביב 75 כמדדי מניות קטנות. הראנו שהאפקט נעלם כמעט בכל המדדים, וייתכן כי הוא עדיין מתקיים במדד תל אביב 75.

אבל האם ייתכן, שהשוק הפך למשוכלל בשוק המניות, אך הוא עדיין אינו משוכלל מספיק באפיקים אחרים שם עדיין מתקיים האפקט? מסתבר שכן.

הרעיון הבסיסי מאחורי אפקט ינואר הוא שמשקיעים מוכרים את המניות המפסידות בתיקי ההשקעות שלהם בסוף השנה על מנת לנצל את מגן המס, אך רוכשים אותן שוב בתחילת השנה. כמובן שהקדמת הרכישות על מנת להגיע מוכן לחודש ינואר העבירו חלק מהעליות לחודש דצמבר והעלימו את האפקט.

גם המכירה הרעיונית (לפחות בשוק המקומי) מערערת את היסוד מאחורי האפקט. אך מסתבר שישנם אפיקים בהם המשקיעים לא העבירו את הרכישות לחודש דצמבר.

 חיים נתן- טבלה

גם טענה כגון מיעוט תצפיות, לא יכולה להחליש את הממצא. מהטבלה עולה באופן ברור כי אפקט ינואר מתרחש בשוק האג"ח.

אחוז החודשים שבהם מדדי האג"ח השונים עלו במהלך חודש ינואר הינו גבוה משמעותית מזה של שוק המניות (אתם מוזמנים לחפש את הכתבה מהשבוע שעבר). התל בונד-20, למשל, לא ירד במהלך חודש ינואר, ואת התשואה הממוצעת לא ניתן להסביר בתשואה שוטפת.

תשואה ממוצעת באג"ח של כאחוז חייבת לנבוע גם מרווחי הון. ההתנהגות אינה ייחודית לשוק המקומי, אלא מתקיימת גם במדד IBOX investment grade, שהינו מדד של אג"ח קונצרניות דולריות בדירוג השקעה.

ניתן להסביר את אפקט ינואר בשוק האג"ח על ידי מספר פרשנויות:

א. בעוד שהמשקיעים מגדילים מניות כבר בחודשים נובמבר-דצמבר בכדי להיערך ל"אפקט ינואר" ובכך למעשה מחלישים את כוח הקניה לינואר עצמו, משקיעי האג"ח אינם מתעסקים באפקט הפסיכולוגי באותו אופן ופשוט נהנים מתזרים המזומנים שנופל לידם מפירעונות האג"ח.

ב. פדיונות באג"ח קונצרני. כפי שתעודות סל זרות חילקו דיבידנד בימים האחרונים של השנה, כך ישנו תשלום קופונים ופדיונות גדולים בחודש האחרון של השנה. בשוק המקומי לדוגמא, ביום האחרון של שנת 2011 הגיעו מועדי התשלום של אג"ח קונצרני רבות. יותר מ- 4.5 מיליארד שקלים הפכו מהשקעה באג"ח קונצרני נושא ריבית למזומן המחפש אלטרנטיבות השקעה.

ג. באפיק הממשלתי, סגירת ההפקדות לקופות גמל וקרנות השתלמות בסוף השנה, מביאות את מנהלי ההשקעות להתכסות בתחילת השנה. קשה להעריך מהי ההשפעה של הפקדות אלו. אך כפי שקרנות נאמנות מתחילות להשפיע על השוק בסוף היום לאחר שמסתיימות ההפקדות, כך ניתן להעריך שגם מנהלי הקופות ממתינים לסכומים סופיים על מנת להתכסות עליהם. מכיוון שמרכיב האג"ח הממשלתי הינו גדול בהשקעה המוסדית, הכסף מניע את השוק הסולידי.

ד. גיוסים בקרנות נאמנות בתחילת השנה. אמנם אין לי הסבר לתעלומה הזאת, אבל ציבור המשקיעים מסתער על אותם הקרנות שמכר בשנה הקודמת. ייתכן ומדובר באפקט פסיכולגי של פתיחת שנה, אך אי אפשר להתחמק מהמספרים.

בדצמבר 2010, פדו קרנות הנאמנות פדיונות ענק של כ-3.2 מיליארד שקלים, כאשר יותר משני מיליארד היו בקרנות אג"ח. ובינואר 2011 חזרו המשקיעים לאותם קרנות עם גיוס של כ- 2 מיליארד שקלים (3 מיליארד עד סוף החודש אז נפדו במהירות סכומים רבים עקב האירועים במצריים).

קרנות האג"ח גייסו בינואר 2011 מעל 2.5 מיליארד שקלים, סכום דומה לזה שפדו בדצמבר. ההתנהגות דומה מתקיימת גם בשבוע הראשון של ינואר 2012. מאז תחילת השנה גייסו קרנות הנאמנות, ובעיקר באפיק האג"ח הממשלתי כ- 250 מיליון שקלים.

באפיק האג"ח הכללי (מייצג חלק מהאפיק הקונצרני) נעצרו הפדיונות שאפיינו את השנה הקודמת. ההפקדות הגדולות לקרנות הנאמנות, ובעיקר לאפיק האג"חי מייצרות את האפקט ינואר באפיק הקונצרני והממשלתי.

חיים נתן הינו כלכלן ראשי במנורה מבטחים פיננסים, בעל רישיון מנהל תיקים ובעל זיקה מכוח תפקידו לנכסים פיננסיים. מנורה מבטחים קרנות נאמנות ו/או מנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות ו/או חברות אחרות בקבוצה עשויים להיות בעלות עניין אישי בני"ע מכוח כך שהן מחזיקות ו/או עלולות להחזיק ו/או לבצע פעילות בני"ע עבור עצמן ו/או עבור לקוחותיהן ו/או במסגרת אחרת. אין לראות באמור לעיל עבודת אנליזה של ני"ע ו/או הצעה של הנכסים ו/או הזמנה לרכשם ו/או ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בהם ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, לקנות ו/או למכור את הנכסים, בשום אופן צורה ו/או דרך. שיווק ההשקעות לעיל אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.