תרומה בסך חמישה מיליון דולר, שתרם איל ההימורים שלדון אלדסון לארגון בחירות שמזוהה עם ניוט גינגריץ', אך רשמית אינו קשור עמו, היא אחד הנושאים המרכזיים בתחקיר על היחסים בין השניים שמפרסם היום (ג') "ניו יורק טיימס". העיתון טוען, כי אחת מהסיבות להחלטת אדלסון להעניק סכום כה גבוה לחיזוק הקמפיין של גינגריץ', שמתמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, היא תמיכתו של גינגריץ' בישראל.
כמה אנשים בעלי מידע על החלטת אדלסון לתת את התרומה ל-Winning Our Future, ארגון שמצדד בגינגריץ' אך אינו מקבל הוראות ממנו, אמרו לעיתון שההחלטה נובעת מידידות בת 20 שנה בין השניים, מהתמיכה הפומבית של גינגריץ' בישראל ומהתהפוכות שטלטלו את הקמפיין שלו לשריין לעצמו את המועמדות הרפובליקנית לנשיאות.
הזרמת הסכום - ככל הידוע אחת מהתרומות הפוליטיות הגבוהות ביותר אי פעם בארה"ב - מדגישה את החשיבות הקריטית של פסיקת בת-המשפט העליון בוושינגטון, אשתקד, שאפשרה הקמת ארגונים שידועים כוועדות פעולה פוליטיות (Super PACS). ארגונים אלה רשאים לתמוך בפוליטיקאי מסוים ולהוציא כספים ללא הגבלה למימון תשדירי בחירות שיביעו תמיכה בפוליטיקאי הזה או יתקפו את מתנגדיו, למשל, אך זאת בלי שום מגע פורמלי עם הפוליטיקאי עצמו. החוק מתיר לארגונים אלה לקבל תרומות ללא הגבלה מאזרחי ארה"ב.
בשבועות שקדמו לבחירות המקדימות באייווה, שימש גינגריץ' מטרה לתשדירים שליליים שהציפו כל בית באייווה ושמומנו ע"י ועדת פעולה פוליטית שמזוהה עם רומני, המתמודד המוביל. התשדירים דירדרו את גינגריץ' לתחתית באייווה. לפי ה"טיימס", פנתה קבוצה קטנה של תומכי גינגריץ' לאדלסון וביקשה ממנו, בשיחות פרטיות, לסייע לגינגריץ'. העיתון מגדיר את המיליארדר כ"ידיד ופטרון" של גינגריץ' מזה זמן רב. בה בעת, קראו תומכי רומני לאדלסון שלא יתערב במירוץ למועמדות הרפובליקנית.
אדלסון בחר להזרים חמישה מיליון דולר לארגון שמזוהה עם גינגריץ'. "ידידו של אדלסון היה זקוק לעזרה", אמר ל"טיימס" אדם המקורב לשניים, שביקש לא לנקוב בשמו בגלל חשש מזעמו של אדלסון. "מעל לכל מדובר בנאמנות. לאדלסון יש אמונה חזקה במצע של גינגריץ' ובמועמדותו". העיתון מציין, שדובר של אלדסון נמנע מלהגיב על התחקיר.
גינגריץ', שבעבר קבל מרות על הקמפיין השלילי שניהל נגדו רומני, אמר אתמול, כי אלדסון פעל על דעת עצמו. לדבריו, "אם (אדלסון) רוצה לשמש משקל נגד למיליונרים של רומני, אין לי שום התנגדות לכך".
ה"טיימס" מציין, שמבחינת גינגריץ' התרומה יכולה להיות גם ברכה וגם נטל מפני שלמגעים עם אלדסון יש פוטנציאל לגרום בעיות. מקור ההכנסה העיקרי שלו, בתי-ההימורים, עלול להרגיז כמה שמרנים ששמים דגש על בעיות חברתיות ושמתנגדים להימורים. העובדה שאדלסון פועל, בין השאר, בסין עלולה לעצבן בוחרים בעלי מגמות בדלניות, וכמה מהשקפותיו של אלדסון על ישראל נחשבות ניציות מדי בעיני הזרם המרכזי של המפלגה הרפובליקנית.
נוסף לכך, חברת לאס וגאס סנדס, בשליטת אלדסון, עלולה לשמש מטרה לחקירה פדרלית לגבי הפרות אפשריות של חוקים שאוסרים שיחוד גורמים במדינות זרות. ההפרות האלה, אם אכן התקיימו, קשורות לפעולות החברה ברובע הסיני במקאו, כפי שהחברה עצמה הודתה אשתקד. לאס וגאס סנדס טוענת, שהחקירה נובעת מטענות של עובד ממורמר.
התרומה גם צפויה להגביר את ההתעניינות הציבורית באדלסון, שהזרים מיליוני דולרים לגורמים שמרניים במשך השנים, אך העדיף לשמור בסוד את פעילויותיו הפוליטיות, אומר ה"טיימס".
היחסים בין אדלסון לגינגריץ' החלו באמצע שנות ה-90 והתמקדו תחילה בעוינותם המשותפת לאיגודים המקצועיים. אלדסון בנה אז את הקזינו החדש שלו, "דה ונישן", בלאס-וגאס והסתבך בסכסוך עם איגוד מקצועי של עובדי מטבח שניסה לארגן את עובדי המלון תחת חסותו. עוזריו של אדלסון פנו לגינגריץ', שקנה לו שם בביקורתו על האיגודים. גינגריץ', שהיה אז יו"ר בית-הנבחרים, סייע לאדלסון במאבק.
"הידידות ביניהם פרחה מיד", אמר ל"טיימס" ג'ורג' האריס, שעבד בזמנו בשביל אדלסון. "הם נעשו חברים, ידידים, שכן יש בהם הרבה מן המשותף". אדלסון נעשה אחד מהתורמים החשובים של גינגריץ' ותרם, בין השאר, שבעה מיליון דולר לארגון פוליטי של גינגריץ' ב-2006. אדלסון אף התיר לגינגריץ' להשתמש במטוסו הפרטי והשניים אף נפגשו לארוחות מידי טעם ואף שוחחו בטלפון.
העיתון מציין שהשניים הם גם תומכים חזקים של ראש הממשלה, בנימן נתניהו. אדלסון, כידוע, הוא בעל השליטה ב"ישראל היום", שלדברי ה"טיימס"סייע לחזרתו של נתניהו לראשות הממשלה ב-2009. במאי 2010 פרסם "ישראל היום" תצלום של גינגריץ', כשברקע הקונגרס, על פני העמוד הראשון של של מוסף מיוחד לעיתון. במאמר במוסף מותח גינגריץ ביקורת על ממשל אובמה שלא נע במהירות מספקת לבלימת השאיפות הגרעיניות של איראן. "התחמקות מעמת עם הרשע עלולה להביא לשואה שניה", כתב גינגריץ' במאמר נלווה. "השגיאות שעשה הבית הלבן יגבו מחיר נורא".
"הנכונות למתוח ביקורת פומבית על מדיניות ארה"ב כלפי ישראל, בתקופת בוש ואובמה, מייחדת את גינגריץ' מעמיתיו שמתמודדים על המועמדות לנשיאות", אמר לעיתון דניאל קרצר, שהיה שגריר ארה"ב בישראל בתקופת ג'ורג' בוש. לעיתים קרובות, ההשקפות שביטא גינגריץ' שיקפו את אלה של אדלסון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.