הרפובליקנים מוכנים לנישואי נוחות עם רומני: ניצח בניו-המפשיר

הרומן של מיט רומני עם המפלגה הרפובליקנית רחוק מלהיות לוהט, אבל התוצאות של סבב הבחירות המקדימות בניו-המפשיר, שהסתיים לפנות בוקר (ד'), לפי שעון ישראל, מראות שהרפובליקנים מוכנים לקבל את רומני כרע במיעוטו, כמועמד הפחות גרוע בלקט שחון של מתמודדים על מועמדות מפלגתם בבחירות לנשיאות.

בהעדר חלופה טובה יותר, המפלגה מאותתת שהיא מוכנה לנישואי נוחות עם רומני. אהבה גדולה, התלהבות סוחפת, בוודאי שאין ברומן הזה, אבל מבחינת הרפובליקנים רומני הוא מה שיש, המועמד היחיד שנתפס כבעל סיכוי להביס את הנשיא המכהן, ברק אובמה, גם אם פיו ולבו אינם שווים, כפי שרבים מהם חושדים. "אני חושב שרבים בניו-המפשיר סתמו את האף ביד אחת והצביעו בעד רומני ביד האחרת", אמר בוחר רפובליקני שהתבקש לחוות דעה בשידור רדיו, אמש.

רומני קיבל ב-38.3% מכלל הקולות. במקום השני זכה רון פול, המועמד הליברטאריאני, עם 23.2%, ובמקום השלישי - ג'ון האנטסמאן, לשעבר מושל יוטה ושגריר ארה"ב בסין, שקיבל 17% מהקולות. חותמים את הרשימה שלושת המועמדים שכל אחד מהם רואה עצמו כנושא הלפיד של הפלג השמרני הקיצוני במפלגה הרפובליקנית: ניוט גינגריץ' (9.7%), ריק סאנטורום (9.5%) וריק פרי, מושל טקסאס, שלעולם לא התאושש ממעידותיו המשפילות בעימותים הטלוויזיוניים באייווה (0.7%).

מבחינת רומני, התוצאות בניו-המפשיר הן שיפור גדול בהשוואה לניצחונו הדל בסבב הקודם באייווה, שבו "גבר" על סנטורום בשמונה קולות. כל אחד מהם קיבל 24.5%. לסנטורום זה היה הישג גדול. לרומני זו לא היתה סיבה לגאווה.

יש הסכמה כמעט אוניברסלית שאם רומני יזכה גם בסבב הבא של הבחירות המקדימות, שייערך בקרוליינה הדרומית בעוד שבועיים, כבר לא יהיה אפשר להפסיק את מאוצו והוא יהיה כנראה המועמד הרפובליקני שיתמודד מול אובמה בנובמבר.

לפי דיווח ב"וושינגטון פוסט", מחוללת נסיקתו של רומני "כמעט פניקה" בקרב פעילי הימין הרפובליקני, שרואים בו זאב ליברלי בעור של כבשה שמרנית. הם מנסים לגבש אסטרטגיה לבלימתו והגיעו למסקנה שהבחירות המקדימות בקרולינה הדרומית יהיו ההזדמנות האחרונה לפזר מוקשים במסלולו למינוי. כמובן, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להתלכד סביב אחד ממתמודדי הימין הקיצוני, גינגריץ' או סאנטורום (פרי נחשב מת מהלך ופרישתו מהמירוץ היא רק עניין של זמן). הבעיה היא, שאף אחד מהשניים אינו מוכן לוותר.

העימות הזה משקף מתיחות גוברת בין שני הפלגים הגדולים של הימין הרפובליקני: פלג של קבוצות פעילי 'מסיבת התה', שחורטים על דגלם ממשלה קטנה וקיצוץ דרמטי בתקציב, והנוצרים האוונגאלים, שרואים עצמם נושאי הדגל של צדק חברתי. הפלג הראשון נוהה אחרי גינגריץ'; השני - אחרי סנטורום. בשלב זה לא נראה שמישהו מהם מוכן להתקפל, ובוודאי לא גינגריץ' שאך זה קיבל תרומה בסך חמישה מיליון דולר ממטיבו שלדון אדלסון.

וברקע מרחפת השאלה מה צפוי לעשות רון פול, שהצליח לסחוף כרבע מהמצביעים הרפובליקנייים, באייווה ובניו-המפשיר. כל אחד, לרבות פול עצמו, מבין שהוא לא יהיה מועמד המפלגה וממילא גם לא נשיא. אבל החשש הגדול הוא, שהוא יפרוש מהמפלגה הרפובליקנית ויקים מפלגה שלישית שתתמודד בנובמבר. אין ספק שהתפתחות כזו תפצל את הקולות הרפובליקניים ותבטיח את בחירתו של אובמה לתקופת כהונה שניה.

האנטסמאן, במקום השלישי, נחשב כמועמד המתון היחידי, אך למרכולתו אין ביקושים גדולים במפלגה הרפובליקנית של המאה ה-21. הוא צפוי לפרוש באחד מהסבבים הקרובים.

נאום הניצחון של רומני, אמש, חשף את אחד מקווי ההתקפה שצפויים הרפובליקנים לאמץ בקמפיין נגד אובמה, כתום הבחירות המקדימות: לקשור את הנשיא למודל הכלכלי האירופי הכושל. שלוש פעמים, במרוצת נאם קצר אחד, ניסה רומני להדביק לגבו של אובמה את החטוטרת האירופית. למשל: "(אובמה) רוצה להפוך את אמריקה לחברה של אזרחים ש'מגיע להם', בנוסח אירופה; אנו רוצים להבטיח שארה"ב תוסיף להיות ארץ של חופש ורווחה כלכלית, ארץ של הזדמנויות".

או: "הנשיא הזה נוטל את השראתו מבירות אירופה. אנו נוטלים את השראתנו מהערים והעיירות ברחבי אמריקה".

רומני לא שכח לשלוח לכיוונו של אובמה את העקיצה הבאה: "אובמה מותח תמיד ביקורת על בעלות בריתה של ארה"ב, לרבות ישראל. אני אעמוד תמיד לצד בעלות הברית שלנו".