בחשכת הלילה, לנגד אולם מליאה כמעט ריק, עבר חוק המסתננים בקריאה שנייה ושלישית, או נכון יותר, תיקון לחוק משנת 1954, שנחקק כדי להלחם בתופעת הפאדיונים, ערבים שחצו את הגבול בין ישראל לשכנותיה, ומדינת ישראל נקטה נגדם באלימות בטענה כי מטרת הסתננות לארץ היא פגיעה בישראלים.
אמנם המסתננים הנוכחיים הם פליטים שמחפשים כאן פרנסה, אבל למי אכפת.
עיקרי החוק מעוררים פלצות: מסתננים שיתפסו יוחזקו עד 3 שנים במעצר מבלי לראות שופט, אזרחים שיגישו סעד למסתננים יהיו יסתכנו בעונש עד 5 שנות מאסר, אם מדובר באירוע חד פעמי, ו-15 שנות מאסר כשמדובר בסיוע מתמשך.
נשים לרגע את הוויכוח הערכי בצד, וננסה לבדוק מה קורה במדינות אחרות.
ב-2008 התקבלו באיחוד האירופאי הוראות חדשות נגד מהגרים בלתי חוקיים לארצות האיחוד, לפיהן מי שייתפס, יוחזק במתקני מעצר מיוחדים עד 18 חודשים, שבהם יהיה לעצורים גישה לייעוץ משפטי בחינם וסיפוק זכויותיהם הבסיסיות עד לגירושם למדינות המוצא, אם האחרונות יוכלו לקלוט אותם. קטינים ללא ליווי בוגר או משפחות עם ילדים יוחזקו במעצר רק כמפלט אחרון, עד לגירושם. עד אז תקופות המעצר למהגרים בלתי חוקיים נעו בין 32 חודשים, עד לתקופת זמן בלתי מוגדרת בבריטניה, הולנד וחמש מדינות נוספות.
אירופה, לפיכך - מצמצמת את הענישה, ומקצרת את תנאי הכליאה.
באריזונה, ארה"ב, המדינה שבה חוקי ההגירה הנוקשים ביותר בארה"ב, מחויבים מהגרים לשאת מסמכים המעידים על מעמדם, ושוטרים מחויבים לשאול על מעמד ההגירה של האדם כאשר הוא נחשד כמהגר לא חוקי.
ברק אובמה תומך בהענקת אפשרות למהגרים לא חוקיים לשלם קנס, ללמוד אנגלית ולקבל אזרחות אמריקאית, אבל תומך בהידוק האבטחה בגבולות, פעילות נגד מעבידים ששוכרים מהגרים לא חוקיים וגירוש מאסיבי של מסתננים לאמריקה, שאינם חלק מההקצבות של מהגרים שהמדינות בארה"ב חייבות לקלוט, כפי שמחייבת אותה החוקה האמריקנית, במספרים שמגיעים לכמה מאות אלפים בשנה.
גם הקנדים לא מתים על מהגרים לא חוקיים, אבל דוגלים במדיניות מקלה לגבי אשרות קבע, קליטה של פליטים, איחוד משפחות ותקצוב קבוצות מיעוט אתניות.
מהרגע שבו עבר החוק, מדינת ישראל היא סמן ימני רדיקלי במדיניות נגד מסתננים. לכאורה, הדבר אמור לסייע לנו להלחם בתופעה ולהועיל לצמצום האבטלה וחיזוק צביונה היהודי של הארץ. אבל כמו שזה נראה כרגע, הנזקים שיגרמו לנו יהיו קשים, לעומת תועלת שולית וזמנית.
נעזוב לרגע את עניין התדמית הבינלאומית, שגם כך נמצאת בשפל. נניח שנצפצף על העולם ונשכן בכלא בדרום, סליחה, ב"מתקן השהייה", עשרת אלפים מסתננים, אפילו 20 אלף.
הם יצטרכו לאכול? להתלבש? לקבל שירותי חינוך לילדים, טיפולים רפואיים? מישהו יצטרך לשלם על זה עשרות מיליונים שבקלות היו יכולים להיות מנותבים, למשל, לסל התרופות, לקשישים, מיעוטי יכולת, כל מה שתעלו על דעתכם.
האם באמת מי שברח מפרעות, או ממדינה נחשלת, ואפילו מישהו שחשב שיוכל להרוויח פה כסף, יעשה פניית פרסה ויחזור הביתה?
לרבים מהמסתננים טוב יותר יהיה לשהות במתקן שהיה ישראלי, מאשר למות ברעב, מלחמות, או בעינויים בגלל שהעזו לצאת את גבולות ארצם. כך יתווספו עוד ועוד אנשים בהם נצטרך כולנו לטפל.
והיה ושלוש השנים שנות המאסר יסתיימו, מה אז? הרי לאריתריאה שהוכרזה כמדינה הנשלטת על ידי דיקטאטור, ומתעללת באזרחיה, אי אפשר יהיה להחזיר את אזרחיה הנמלטים משם, זו הרי הסיבה שהאריתראים לא מגורשים גם היום.
אז נחזיק אותם עוד שלוש שנים על חשבון משלם המיסים הישראלי? האם באמת מישהו חושב ששב"ס, רשות ההגירה, או מי שלא יהיה, יוכלו לתחזק באופן אנושי כל כך הרבה אנשים בתנאים כאלה כל כך הרבה זמן?
אולי במקום, פשוט נעביד אותם בפרך בלי תשלום. בעצם, זה במילא מה שקורה עכשיו, כשהם נשכרים לעבודה יומית בפרוטות כדי להתקיים איכשהו. ואולי, כדאי לנו לאמץ את מסקנות "דו"ח ההגירה ועתידה של ארה"ב: פרק חדש" שיצא בשנת 2006 על ידי המכון למדיניות הגירה בארה"ב, אותו גוף שממונה על גירושם מגבולות ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, שטען שמהגרים משחקים תפקיד חיובי בהגדלת כוח העבודה.
לפי הדו"ח, מחצית מצמיחת כוח העבודה בארה"ב בשנות ה-90 של המאה הקודמת הושגה בזכות מהגרים.
פרופסור ג'ובני פרי מאוניברסיטת קלירפוניה חיזק את הממצאים וקבע שההגירה משפרת את התעסוקה, פריון העבודה ורמת ההכנסה. בטווח הקצר הם דוחקים את העובדים המקומיים מחוץ לעבודות הכפיים, אבל בטווח הרחוק, שבע עד עשר שנים מגדילים את פריון העבודה והכנסת העובדים.
את אלי ישי, יוזם החוק, לא ממש מעניין מה יקרה עוד עשר שנים אם יתנו לאפריקאים שנמצאים כאן הזדמנות להשתלב באופן חוקי בשוק העבודה, ויסגרו את הגבול, כמו שעושים בכל מדינות העולם המתוקנות. מישהו מבטיח לו שיישאר בקואליציה ויהיה שר הפנים? לא. כרגע יש לו בחירות על הראש, ותדמית שהוא חייב לתקן על ידי מהלכים פופוליסטיים שיביאו לש"ס כמה קולות ושכמה אפריקאים ישלמו את המחיר. רק הבעיה היא שאת המחיר הזה כולנו נשל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.