היועמ"ש: לתת עדיפות ליוצאי צבא בסיוע בדיור בר השגה

‎‎בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, נערך היום (ד') דיון על פנייתו של שר השיכון, אריאל אטיאס, לבחון הכללת קריטריונים של שירות צבאי בפרויקטים של דיור בר השגה.

בדיון על חוקיות הקריטריון השתתפו גם מנכ"ל משרד המשפטים, גיא רוטקופף; המשנה ליועמ"ש, שרית דנה; ונציגי מחלקת הבג"צים. במרכז הדיון עמדה השאלה: האם בזכאות לסיוע אפשר עקרונית לתעדף שירות צבאי, כולל שירות במילואים, ובאיזו מידה ניתן לתעדף שירות צבאי במסגרת הקריטריונים לסיוע.

גורמים המעורים בנושא אומרים כי על ידי יצירת שיח בעניין עדיפויות לשירות צבאי, יוסט הוויכוח מהקריטריונים החשובים יותר: מיצוי כושר השתכרות ומספר הילדים, שלפיהם כרגע יש עדיפות מוחלטת לאוכלוסייה החרדית. ואכן, בישיבה אצל היועמ"ש לא נערך דיון בקריטריונים האחרים העומדים בוויכוח.

‎‎היועמ"ש לא שינה את דעתו

‎‎בהודעתו מסר משרד המשפטים כי ‏"השאלה היחידה שעמדה לדיון (...) הייתה שאלת חוקיות הכללת הקריטריון בדבר שירות צבאי או לאומי, כאחד הקריטריונים לקבלת הטבה במסגרת פרויקטים לדיור בהישג יד. על פי טיוטת ההצעה שהונחה בפני היועץ, יינתן ניקוד עודף של עד 20 נקודות מתוך 100 ליוצאי צבא או שירות לאומי כאמור. בסמוך לישיבה, התקבלה הבהרה ממשרד השיכון, כי הקריטריון המוצע בדבר מתן ניקוד עודף בגין שירות צבאי או לאומי יחול רק ביחס ל-50% מהדירות המיועדות לדיור בהישג יד שישווקו בכל פרויקט".

עוד נמסר כי "בדיונים קודמים שנערכו אצל היועמ"ש, בעקבות העלאת הנושא בוועדת טרכטנברג, הכריע היועץ כי מתן העדפה במתכונת דומה הוא סביר ומידתי. בהתאמה, לא מצא היועץ בדיון שהתקיים היום לשנות את החלטתו העקרונית. מכאן, כי מתן ניקוד עודף, כמתואר לעיל, ליוצאי צבא או שירות לאומי, הוא סביר ואינו מעלה קשיים משפטיים. עוד יצוין כי היועץ לא התייחס לקריטריונים אחרים העולים מטיוטת ההצעה, ובכלל כך שאלת ותק בנישואין או בעלייה ומספר הילדים של מבקש ההטבה".

מלשון ההודעה עולה ששאלת מיצוי כושר השתכרות אינה קיימת כלל כקריטריון סף או קריטריון תיעדוף.

יצוין כי ב-13 בדצמבר 2006 קבע בג"ץ כי הטבות במשכנתאות הניתנות לחיילים משוחררים ו/או למשרתים בשירות לאומי, מעבר להטבות המפורטות בעניין זה בחוק קליטת חיילים משוחררים, אינן מהוות אפליה. בהמשך, דחה עתירה לקיום דיון נוסף, וציין כי שירות צבאי או לאומי יכול לשמש קריטריון רלוונטי לקבלת הטבות כלכליות מהמדינה, בכל הנוגע לחוקים שתכליתם היא תכלית סוציאלית.

‎‎בעקבות המלצות טרכטנברג

‎‎ההמלצה העיקרית של ועדת טרכטנברג בדיור בר השגה הייתה ש"יש לתת עדיפות לאוכלוסיות אשר ממצות את כושר ההשתכרות שלהן, אך שכרן אינו גבוה מאוד ולכן עדיין מתקשות לעמוד בנטל הוצאות הדיור". עד כה לא נערך בממשלה דיון על מדיניות הסיוע הממשלתית ואילו אוכלוסיות ייהנו ממנו ובאיזה משקל.

הוועדה התייחסה גם לעניין השירות הצבאי בשני מסלולי הסיוע בדיור:

■ דיור להשכרה מפוקח - תנאי הסף הוא מיצוי כושר השתכרות בהיקף 125%, שכר עד עשירון שביעי, ועדיפות בניקוד מספר הילדים ו"לשירות צבאי ושירות מילואים".

■ מחיר למשתכן - הקריטריונים הקיימים מעדיפים באופן מובהק את החרדים. ועדת טרכטנברג המליצה גם כאן שהזכאים יהיו עד עשירון שביעי. בעקבות מחלוקת בוועדה על מיצוי כושר השתכרות כתנאי סף, הציעה הוועדה שני מודלים.

הראשון, בו מיצוי כושר השתכרות הוא תנאי סף, עם תיעדוף הבקשות בהתאם לשירות הצבאי, מספר הילדים ושנות הנישואים.

השני, מיצוי כושר השתכרות איננו תנאי סף, אלא קריטריון משמעותי היוצר עדיפות, וקריטריונים נוספים של שירות צבאי, מספר הילדים ושנות נישואים.

בסיכום פרק הסיוע בדיור נאמר: "הוועדה רשמה בפניה את הסתייגותו של היועמ"ש לממשלה לעניין המשקל שניתן לפרמטר של השירות הצבאי כקריטריונים לדיור המוזל". ‏‎‎‏

תגובת הקואליציה לדיור בר-השגה להחלטת היועמ"ש לאשר העדפת יוצאי צבא בדיור: לדברי עו"ד גיל גן-מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח וחבר בקואליציה לדיור בר השגה: " לגיטימי שהמדינה תתגמל חיילים משוחררים, אבל בפרויקטים שבהם מספר יחידות הדיור מוגבל ושמטרתם סיוע בדיור לאוכלוסיות מוחלשות, אין לתת עדיפות בדיור לקריטריון של שרות צבאי, אלא לקבוע זכאות לפי פרמטרים של הכנסה ונזקקות. הקריטריון של שירות צבאי אינו ענייני, ויביא בפועל להדרה של קבוצות אוכלוסיה שלמות כמו ערבים, חרדים ואנשים עם מוגבלויות מפרויקטים של דיור שהמדינה מסבסדת, זאת בניגוד לשורה ארוכה של פסקי דין של בית המשפט העליון בעניין."

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס אמר היום: "אני שמח שהמלצתי להעניק ניקוד עודף ליוצאי צבא התקבלה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. זו החלטה שעושה צדק עם מי ששירתו את המדינה, והמדינה מתגמלת אותם בבואם להקים בית בישראל. היועץ שם סוף לספקולציות שהופרכו על ידי גורמים אינטרסנטים שכביכול לא ניתן מבחינה משפטית לתגמל חיילים. אולם מאחר וההחלטה אינה מדירה מיעוטים שאינם משרתים בצבא, קבע היועץ המשפטי שהיא מידתית וסבירה. החלטה זו מצטרפת להחלטות קודמות שיזמתי להנחות למשרתים בצבא קבע ומילואים במגרשים צמודי קרקע".