בכירים לשעבר בבנק ישראל השיבו כספי גמלאות

כמה עשרות גמלאים בכירים של בנק ישראל, שכיהנו באמצע שנות ה-90 של המאה שעברה בהנהלה הבכירה של הבנק המרכזי, השיבו כספים שהתקבלו ללא אישור הממונה על השכר באוצר. כמו כן, היקף הגמלאות שלהם יופחת לצמיתות. כך נודע ל"גלובס".

עוד נודע, כי נוצרה קבוצה אשר התנגדה להסכם שהושג עם האוצר, וניהלה עד לפני ימים אחדים מו''מ אינטנסיבי לצורך שיפור התנאים. על פי רוב, היקף ההשבות מגיע לכמה עשרות אלפי שקלים, אך ישנם מקרים אחדים, שבהם היקף ההשבה עולה על 100 אלף שקל.

עם אלו שכבר השיבו את הכספים נמנים גליה מאור, מנכ''לית בנק לאומי, שכיהנה כמפקחת על הבנקים; ליאו ליידרמן, לשעבר מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל וכלכלן ראשי של בנק הפועלים; ואבי בן בסט, לשעבר מנהל חטיבת המחקר של הבנק. נציין כי אותם בכירים נדהמו לגלות לפני כמה שנים, שקיבלו כספים ללא אישור, ואחדים מהם ביקשו להשיבם במשך תקופה ארוכה.

מדובר בגמלאים, אשר היקף הפנסיה שלהם נע בין 20 ל-40 אלף שקל בחודש. ייתכן כי זו הסיבה לכך, שמרבית חברי הקבוצה הזו - אשר קיבלה גם מכתבים בדרישה להשבת כספים - מסרבים לחתום, ופנו לפני כמה שבועות לנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, והתלוננו על הפגיעה הצפויה בגמלאותיהם.

"קנאה וכעס"

בעקבות הפנייה, כלל הבכירים זומנו לפגישה עם מנכ''ל בנק ישראל, חזי כאלו, ועם נציג הממונה על השכר שמטפל בתיק בנק ישראל, אהרל'ה עוזיאלי (מועמד מוביל להחליף את אילן לוין, בתפקיד הממונה על השכר).

עם המתנגדים להסכם אשר השתתפו בפגישה נמנים מאיר חת, לשעבר המפקח על הבנקים; מאיר סוקולר, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל; וגדעון שור, לשעבר דובר בנק ישראל, ומי שכיהן עד לפני כמה שנים כראש מערך ההסברה והדוברות בלאומי.

"התחושה של כולנו היא שיש כאן קנאה, כעס וחיפוש אחרי נקמה, שכן יש פגיעה לא-מידתית בעליל, ואפליה קשה, לעומת שאר הגמלאים שהיו בכירים לא פחות - אך לא השתייכו להנהלה", אמר אחד הגמלאים שמסרב לקבל את הצעת האוצר ובנק ישראל. "אנו נפגעים בפנסיה בשיעורים שנעים בין 15% ל-30%, לעומת 5% בקרב שאר הגמלאים. מדובר גם באלמנות של חברי הנהלה, וגם על חברי הנהלה שפרשו כבר לפני 30 שנה".

בכיר אחר אמר כי, "מאיר חת, איש רב זכויות שהיה יו''ר הבורסה ויו''ר בנק לאומי, ממש לא צריך את הכסף - ואמר את זה במפגש. הוא הסביר את התחושה הקשה שלנו בפירוש: תחושה עמוקה של עלבון. מתייחסים אלינו כאילו אנו גנבים, וזה לא מקובל".

הטבות מפליגות

מדובר בשלוש הטבות עיקריות: הראשונה, היא הענקה אוטומטית של 40 שנות ותק - הן לצורך חישוב השכר השוטף, הן לצורך חישוב פרישה וגמלאות (גם אם תקופת העבודה בפועל הייתה קצרה בהרבה); הענקת דרגת "ניהולית מיוחדת", שלא הונהגה ולא הייתה מקובלת במגזר הציבורי, מעבר לדרגות הקיימות; וחישוב לפנסיה של 4% לכל שנת שירות, הטבה שהופסקה בשאר המגזר הציבורי.

לפי ההסכם שהתגבש במשך חצי שנה ויותר בחדרי חדרים, החישוב לפנסיה ייעשה לפי 3% לשנת שירות (האוצר ביקש 2% לשנת שירות, בנק ישראל דרש 4%). כמו כן, הוותק המרבי שיינתן לבכיר לצורך חישוב הפנסיה יעמוד על 30 שנה, ולא יותר (לעומת 40 שנה אוטומטית).

חרף הלחצים שהופעלו על כאלו ועל עוזיאלי להגמיש את הפגיעה, השניים הסכימו רק להמשך מתן דרגת הניהולית המיוחדת, ותו לו. בין הדרישות שהשמיעו הבכירים הייתה הגבלת הפגיעה המרבית בתנאי הפנסיה, עד לשיעור דומה לזה שמקבלים שאר הגמלאים הבכירים, שלא נמנו עם ההנהלה הבכירה. עוזיאלי סירב לקבל דרישה זו. ל"גלובס" נודע כי גם עתה, ישנם בכירים שאינם מקבלים את ההסכם שגובש, ושוקלים לפנות לערכאות משפטיות.

בכירים אחדים לא הופיעו במפגש, ותגובתם לפניית ההשבה אינה ידועה. עם אלו נמנים דוד קליין, לשעבר נגיד בנק ישראל; ויקטור מדינה, לשעבר חבר הנהלת הבנק; יואב להמן, לשעבר המפקח על הבנקים; וורדה לוסטיג, לשעבר היועצת המשפטית של הבנק.

קבוצת גמלאים זו (חברי הנהלת בנק ישראל), היא האחרונה אשר לגבי תשלומי הגמלאות שלה נמצאו חריגות. הגמלאים האלה לא טופלו עד כה, ולא נכללו בהסכם הקיבוצי שנחתם בסוף 2007.

ההשבות מגיעות כמה חודשים אחרי שכמה מאות גמלאים בבנק ישראל, אשר אינם שייכים להנהלה, השיבו כספים, ותנאי הגמלה שלהם הורעו משמעותית.