ענף תעודות הסל ממשיך להתרחב: איזה אפיק אטרקטיבי?

ענף תעודות הסל מצליח מדי שנה להמציא עצמו מחדש, על-ידי הנפקת תעודות חדשות, שעונות על הביקושים בשוק ומביאות לגיוסי מיליארדי שקלים. כך היה עם תעודות הסל המנייתיות, בהמשך עם תעודות התל בונד, התעודות המורכבות, תעודות החסר (שורט) ועוד.

והנה בשנה החולפת צץ אפיק נוסף. הוא אמנם לא חדש - רוב תעודות הסל הללו כבר היו קיימות, אך ב-2011 הוא התעורר לחיים: אלו הן תעודות הפיקדון.

בעוד מדד המעו"ף איבד כ-18% מערכו ב-2011, ומקרנות הנאמנות המסורתיות נפדו 27 מיליארד שקל, ענף תעודות הסל גייס כ-4 מיליארד שקל, רובם ככולם לתעודות הפיקדון.

מדובר בתעודות סל העוקבות אחר שער של מטבע מסוים. בין שלל תעודות הפיקדון קיימות גם תעודות שקליות, המניבות למשקיעיהן את ריבית בנק ישראל (בניכוי שיעור מסוים ועמלות).

בשוק קיימות כיום ארבע תעודות שקליות כאלה, בהיקף כולל של קרוב ל-6 מיליארד שקל - כלומר כ-10% מהענף: שתי תעודות של קסם - חברת תעודות הסל הגדולה בענף, שמנהלות כ-3.4 מיליארד שקל. קסם תעודות סל מנוהלת על-ידי אבנר חדד; תכלית פיקדון ג'מבו של תכלית, המנהלת 1.8 מיליארד שקל. תכלית תעודות סל מנוהלת על-ידי איל סגל; ובאחרונה הנפיקה מיטב-מבט תעודה כזו - מיטב כספית ג'מבו, שכבר הצליחה לגייס כ-540 מיליון שקל מיום השקתה. מיטב-מבט מנוהלת על-ידי ליאור כגן.

תעודת פיקדון, מק"מ או קרן כספית?

ניתן להניח כי הגיוסים לתעודות הפיקדון ב-2011 נותבו לאלה השקליות, ולפי הערכות, הגיוסים אליהן המשיכו גם השנה, והם כבר עומדים על מאות מיליוני שקלים. לשם השוואה, בשנים 2008-2010 תעודות הפיקדון היו האפיק שבו נרשמו הפדיונות הגבוהים ביותר - 1-2 מיליארד שקל מדי שנה.

"שוק תעודות הפיקדון השקלי צפוי לצמוח במיליארדי שקלים גם במהלך 2012, על רקע האטרקטיביות שרואים המשקיעים בריבית שהמוצר מציע", מעריך כגן ממיטב-מבט.

אז מה השתנה דווקא השנה, שתעודות הפיקדון השקליות זכו לפופולריות כה רבה? ראשית, נציין כי בשנים 2009-2010 משקיעים לא חיפשו אלטרנטיבות השקעה סולידיות. בשנה החולפת המצב השתנה, ובמקביל בנק ישראל העלה את הריבית ל-3.25%. הדבר אפשר לבנקים להעניק לחברות תעודות הסל ריביות גבוהות, שכנגדן התחייבו תעודות הסל כלפי המשקיעים להעניק את הריבית השקלית.

לתעודות אלו מספר יתרונות:

1. אטרקטיביות בסביבת ריבית נמוכה: ארבע תעודות הפיקדון השקליות מניבות למשקיעיהן את ריבית בנק ישראל בניכוי 0.03%, כלומר ריבית שנתית של 2.72%. מדובר בריבית גבוהה מאוד ביחס לאלטרנטיבות. לשם השוואה, הריבית שניתן לקבל בבנקים על פיקדון לזמן ארוך, עשויה להגיע לשיעור שכזה רק בהפקדת מיליוני שקלים.

2. הקרנות הכספיות נלחמות, התעודות נהנות: ייתכן שתעודות הפיקדון נהנו גם ממלחמת המחירים שהייתה בענף הקרנות הכספיות, המהוות תחליף סולידי. בשנה שעברה חלקן לא גבו דמי ניהול, אולם כיום, למעט אחת, כולן כבר גובות שיעור של 0.1%-0.25%; ואם הן לא גובות דמי ניהול, הן גובות שיעור הוספה שנע בין 0.03%-0.07%. כך, גם אם קרנות אלו יצליחו לשחזר את הביצועים של השנה שעברה, בשורה התחתונה המשקיעים בהן השנה ייהנו מתשואה נמוכה יותר, וייתכן שחלקם כבר הפנימו זאת מבעוד מועד והעדיפו להשקיע בתעודות הפיקדון.

3. סיכון הריבית: בתעודות הריבית משתנה בהתאם לריבית בנק ישראל. בתקופה כמו הנוכחית, שיש צפי להפחתות ריבית נוספות, המק"מ כבר מגלמים את הצפי, ולכן ניתן לראות שהמק"מ לשנה מניב ריבית נמוכה מריבית בנק ישראל. מנגד, מי שרכש מק"מ לפני התגבשות הציפיות, "קיבע" לעצמו שער גבוה יותר ולכן הרוויח. אולם במצב שבו הריבית תעלה, המשקיע יישאר ביד עם מכשיר נחות.

קרן כספית, המשקיעה בעיקר במק"מ עד שלושה חודשים, מושפעת בצורה דומה. תעודת הפיקדון השקלי, לעומת זאת, תמיד מתאימה את עצמה לשער בפועל, ולכן אינה מושפעת מציפיות. זו גם הסיבה שבגינה אין בה הפסדי הון. כל יום נצבר בתעודה החלק היחסי של הריבית, ולכן גרף התעודה עולה ככל שמתקדמים בזמן. אם הריבית יורדת במהלך השנה, תוספת הריבית שתיצבר בתעודה פשוט תהיה נמוכה יותר.

4. מנגנון Reinvest רבעוני: הריבית נצברת לתעודה, ונוצר למעשה מנגנון של ריבית דריבית.

לצד יתרונות אלו נדגיש את נושא המיסוי, המהווה חלק חשוב בכל השקעה. תעודת הפיקדון נהנות מדחיית מס, שכן משלמים אותו רק בעת מכירתה. זהו יתרון שקיים גם בקרן כספית, אך לא במק"מ או בפיקדון בנקאי.

מנגד, תעודות הפיקדון, כמו גם המק"מ, חייבות במס על הרווח הנומינלי (15%). כשציפיות האינפלציה עומדות על כ-2% לשנה הנוכחית, והריבית הצפויה עומדת על כ-2.5%, הדבר מעלה יתרון לקרן כספית, שבה משולם המס (25%) רק על הרווח הריאלי.

למי זה מתאים?

הכדאיות הכלכלית של המכשיר טמונה בזהות המשקיע, שכן גורם זה משפיע על העמלות שמשלמים לבנק. כך למשל, לקוח מוסדי גדול או חברה שהיקף העסקה שלה הוא במיליוני שקלים, יכול להשיג היום בבנקים עמלה של 0.05% על כל פעולת קנייה ומכירה של ני"ע, כלומר בסה"כ 0.1% על רכישה ומכירה. כך יוצא, שנכון להיום תעודת הפיקדון השקלית תניב לו ריבית שנתית של 2.62%.

מנגד, לקוח פרטי עשוי לשלם עמלות קנייה ומכירה של 0.7%, עמלות מינימום, עמלות ניהול חשבון ועוד - אלו עשויות לנגוס במחצית מהריבית שמניבה תעודת הפיקדון. עבור לקוח כזה לא בטוח שתעודת הפיקדון הינה אטרקטיבית.

"משיחות שערכנו עם סמנכ"לי כספים ומנהלי השקעות, מסתבר שרבים מהם מקבלים בפיקדונות בבנק ריבית נמוכה יותר", מספר כגן על המשקיעים בתעודות הפיקדון.

הלקוחות המרכזיים של תעודות הפיקדון השקליות, אם כן, הם חברות שיש להן קופות מזומנים ומחפשות השקעה סולידית. בסכומים גדולים לקוחות אלו נהנים מיתרון נוסף לתעודת הפיקדון - מרווחי הקנייה והמכירה של התעודות הללו נמוכים מאוד, כיוון שהן הונפקו מראש לפי שער של 5,000 אגורות.

המק"מ מונפק לפי שער של 100 אגורות, ולכן מרווח של למשל 0.01% במק"מ גבוה פי 50 ממרווח דומה בתעודת הפיקדון. לדוגמה, על כל השקעה של מיליון שקל במק"מ, נשלם מרווח של 100 שקל. בתעודת הפיקדון מרווח זה עומד על 2 שקל בלבד, כך שבסכומים גדולים מדובר בהבדל משמעותי.

 סולידריות להשוואה בשוק הנוכחי