הנגיד פישר: "אם לא ניזהר המשבר עלול להגיע גם לכאן"

נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, נאם היום בפתיחתו של ערב עיון של בנק ישראל לרגל פרסום הדוח שכותרתו: "ישראל והמשבר העולמי 2007-2009". בתחילת דבריו אמר פישר כי "הכותרת של הכנס הזה צריכה להיות ישראל והמשבר העולמי 2008 עד ?", בהתכוונו לכך שאנחנו עדיין בעיצומו של משבר שלא רואים את סופו. "אני רוצה לתת תיאור של 10 לקחים שאני למדתי מהמשבר הזה", אמר פישר.

"הלקח הראשון הוא שהגעה לריבית אפסית אינה מבשרת את סופה של מדיניות מוניטארית מרחיבה. היום ברור שאפשר לעשות הרבה יותר כמו הקלה כמותית, שאינה מורידה אמנם את הריבית לטווח הקצר אבל מגדילה את הנזילות במשק". "דבר נוסף הוא לפעול כשיש כשל שוק והשוק קופא. הפדרל ריזרב נכנס לשוק הניירות המסחריים ושוק המשכנתאות כשהם קפאו, קנה המון נכסים והצליח להחיות אותם".

לקח שני: "החשיבות הקריטית של מערכת פיננסית חזקה ויציבה. אפשר לדבר על זה 40 שנה אבל ראינו את זה בעוצמה גדולה הפעם. מי שיצא הכי מהר מהמשבר הן המדינות שלא היה להן משבר פיננסי. המשבר הזה היה הרבה הרבה יותר גרוע במדינות הכי מפותחות כמו ארה"ב, אנגליה ומדינות אחרות באירופה לעומת המדינות המתפתחות. זה לא משהו שחשבתי שאצפה בו בחיי".

לקח שלישי: הצורך בפיקוח מאקרו יציבותי.

לקח רביעי: התמודדות עם בועות. "בפד האמינו בעבר ב"mopping up approach" - על פיה ניתן יהיה לטפל בבועות לאחר שהן יתפוצצו, אם הן יתפוצצו. בשנת 2000, למשל, גישה זו הוכיחה את עצמה - הפד הזרים נזילות כתוצאה מהתפוצצות בועת ההיי-טק והחזיר את המשק לצמיחה. יש שחושבים שמדיניות זו היא שהביאה למשבר הנוכחי בשל הריבית הנמוכה ששררה - אני סבור שגישה זו מוטעית, משום שלפד היה מספיק זמן להעלות את הריבית מחדש לפני שהתפתח המשבר הנוכחי. לטעמי, השאלה הנכונה היא - האם צריך לקחת בחשבון את השפעת המדיניות המוניטרית על מחירי הנכסים. אם היו לוקחים עניין זה בחשבון, כנראה שהיינו רואים בארה"ב ריבית יותר גבוהה במהלך השנים שלפני המשבר".

לקח חמישי: מלווה של מוצא אחרון, וגדול מדי מכדי ליפול. "מקובל לראות את הבנק המרכזי כמלווה של מוצא אחרון במצב של משבר נזילות, אבל פחות במצב של חדלות פירעון. בישראל החוק קובע שהבנק המרכזי רשאי להתערב לפי ישקול דעתו כדי להתמודד עם בעיית נזילות, אך הוא זקוק לאישור הממשלה כדי להשתלט על מוסד כספי חדל פירעון. אולם בפועל, ההבחנה בין בעיית נזילות לבעיית חדלות פירעון אינה חדה וברורה בזמן משבר, ולכן יש צורך בשיקול דעת בכל שלבי המשבר, כמו בבנקאות מרכזית בכלל. בשנים שבהן הייתי בקרן המטבע, אנשים רבים אמרו שאסור היה לנו להציל מדינות מזרח אסיאתיות שנקלעו למשבר, משום שהדבר יעודד אנשים לקחת סיכונים נוספים. על אילו אנשים מדובר? על כמה אלפי שרים ובנקאים, אשר לוקחים את הסיכונים. ומי ישלם את המחיר? עשרות מיליוני אזרחים. לטעמי, אם הגענו למצב שבו עלינו ללמד את האנשים הללו לקח - איחרנו את המועד, ואל לנו להיות גיבורים על חשבון האזרחים הפשוטים שלא היה להם חלק בעניין זה".

לקח שישי: החשיבות של שער חליפין חופשי במשק קטן ופתוח. "זה ברור לגמרי היום. יש מדיניות מאוד מוצלחות כמו סינגפור שקובעות את שער החליפין או מרווח שער החליפין ונותנים לריבית לנוע".

לקח שביעי: "אלה שיצאו הכי טוב מהמשבר הם אלה שניהלו מדיניות ריבית מאוד שמרנית וגם אלה ששמרו על גרעון סביר".

שמיני: מדיניות גמישה ביחס למצבים השונים שמתפתחים.

לקח תשיעי: "בזמן משבר לא נכנסים לפאניקה".

והלקח העשירי: לעולם אל תגיד "אף פעם". "במשבר אנו מוצאים את עצמנו נאלצים לנקוט בכל מיני צעדים שלא חלמנו שנצטרך לעשות, ולא תיארנו לעצמנו אי פעם שנעשה. עדיף לעולם לא להגיד שאף פעם לא נעשה צעד כזה או אחר - בעת משבר אנו צריכים להיות גמישים מאוד לגבי הצעדים שנצטרך לעשות, ועדיף לשמור לעצמנו את הגמישות הזו".

בפאנל שנערך מאוחד יותר אמר דוד זקן, המפקח על הבנקים, כי "איתנות מערכת הבנקאות זה דבר שצריך לתחזק אותו. קבעו יעדים כמותיים להון הליבה של הבנקים, קבעו יעדי הון גבוהים יותר מבאזל 3 ובלוחות זמנים מואצים יותר. בהחלט יש צורך בקביעת יעדי הון גבוהים יותר. יעדי ההון שנקבע יביאו בחשבון את ההשפעה על המשק".

רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים לשעבר, אמר כי "יש לקחים חשובים שהופקו אבל לא הפקנו את הלקח של איחוד הרגולציה. מי שלא עובד בזמן שגרה כמו שצריך, אז בזמן משבר זה לא יעזור לו, ולדעתי הלקח שלי ויש לדעתי רצון טוב, אבל צריך לשבת תחת קורת גג אחת. ואז זה יפתור את בעיות הכללים והרמה של הרגולציה. לי היה מאוד קשה עם זה במהלך המשבר. ההמלצה שלי היא לא להשאיר את המצב כפי שהוא אבל לאחד את 3 הרגולטורים".