"יש הרבה דברים שאני לא יודעת על הסכסוך הישראלי-פלשתינאי, אבל אני יודעת הרבה על הסכסוך בין הבריטים והאירים ואם הצלחנו לסיים את המחלוקת הזו, גם אם אלו היו גירושים שלא ברוח טובה, אני מאמינה שפיתרון אפשרי גם באזור שלכם", אומרת השחקנית-זמרת ג'יין בירקין (65) במסיבת עיתונאים שקיימה הערב (יום ה') בבית השגריר הצרפתי ביפו.
בירקין הגיעה לישראל לשתי הופעות במסגרת סיבוב עולמי במהלכו היא מבצעת ממיטב שיריו של בן זוגה לשעבר ואבי בתה שרלוט (שחקנית וזמרת מצליחה בזכות עצמה), המוזיקאי הצרפתי הפרובוקטיבי-מחונן סרז' גינסבורג. השירים עובדו ברוח שונה לחלוטין מהמקור, חלקם בידי הרכב נגנים יפני אותו אספה בירקין לרגל קונצרט צדקה מיוחד שקיימה בארץ השמש העולה שבועות ספורים אחרי אסון הצונאמי שהכה בצפון המדינה.
"ידעתי שאני חייבת לנסוע לשם", היא משחזרת, "תמיד היה לי קהל נאמן ומפרגן ביפן, וכך נפגשתי שם עם כמה נגנים מקומיים וארגנו כמה שירים מהר מאד והתגובות היו נפלאות. באירופה התארגנו במקביל כמה מופעי צדקה גדולים נוספים למען נפגעי הצונאמי ביפן, והציעו לי להשתתף בכמה מהם, אז שמרתי על קשר עם הנגנים והופענו עוד כמה פעמים ובכל הופעה נוספו שירים. מפה לשם הסוכן שלי התקשר ושאל אם אני זוכרת שמתוכנן לי סיבוב הופעות בארצות הברית, וכמובן שזה פרח לגמרי מזיכרוני עד שהבנתי שבעצם יש לי כבר מופע שאני אוהבת ועומדת מאחוריו. המופע נולד, בעצם, מתוך רצון לעזור ליפנים בשעתם הקשה אבל מאז התחיל הסיבוב נראה לי שהוא עושה טוב לאנשים בכל מקום. אני מקווה שזה יקרה גם לישראלים".
ג'יין בירקין היא בריטית החיה מזה שנים רבות בצרפת. היא החלה דרכה כדוגמנית ונערת מועדונים בלונדון התוססת של סוף שנות ה 60', אך דווקא תפקיד משנה בסרט הצרפתי "סלוגן" משנת 68' שינה את חייה. היא פגשה על הסט את המלחין הצרפתי סרז' גינסבורג, והקשר המקצועי הפך עד מהרה לרומן סוער. שנה מאוחר יותר הקליטו השניים את השיר "Je t'aime…moi non plus" (אני אוהבת אותך...גם אני לא), שכבש את המצעדים בכל העולם ובמקביל הוחרם ברוב תחנות הרדיו וגונה רשמית בידי הוותיקן בשל מילותיו שתארו בפרטנות מעשה אהבה בין גבר לאישה. גינסבורג כתב את השיר במקור לכוכבת הקולנוע בריז'יט ברדו, שהקליטה אותו אך בקשה לגנוז את התוצאה אחרי ששילב לחישות וגניחות תשוקה סוערות בסיומו. לבירקין, מתברר, לא היו בעיות צניעות כאלה.
"נוטים לחשוב שהשיר הוקלט בתנאים אינטימיים עם אור נרות ברקע, אבל זה ממש לא היה ככה", היא אומרת, "האולפן של סרז' היה ענק, והתזמורת נגנה חי בזמן הקלטות השירה, כך שהכול היה טכני מאד. בכנות? לא דמיינתי שהשיר יצליח כל כך, ובוודאי לא שיעורר מחלוקת כזו. עד היום מזהים אותי בעולם בזכות ' Je t'aime…moi non plus'. נשים מספרות לי שזה השיר ששחרר אותן מינית. הוא הפך כה דומיננטי בחיי שאני אפילו לא זוכרת אילו שירים אחרים היו באלבום".
-צפית בסרט הקולנוע שיצא בשנה שעברה, והיה מבוסס לכאורה על סיפור חייו של סרז' גינסבורג?
"לא, ואני גם ממליצה בפני כל מקורבי לא לצפות בו. קראתי את התסריט, ומצאתי בו אינספור אי דיוקים. מרגע זה לא עניין אותי מה הם עושים על הסט, או מי השחקנית שגילמה אותי. דרשתי רק שישנו את שם הסרט, באופן שירמז שמדובר בסיפור דמיוני בהשראת אירועים אמיתיים. סרז' האמיתי היה אדם שונה לחלוטין".
ג'יין בירקין תופיע במועדון רידינג 3 בנמל תל אביב מחר (ה 13 בחודש) ובמוצאי שבת (ה 14 בחודש) בתשע וחצי בערב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.