השלד טופספין במגעים לרכישת חברה עם מכירות ורווחים

באחרונה השלים השלד הבורסאי טופספין את רכישת חברת מטהמורפיקס, שעוסקת באסתטיקה וריפוי פצעים. כעת טופספין מתכננת לרכוש חברה נוספת. "מטהמורפיקס מייצגת פוטנציאל עצום אבל אין לה עדיין מכירות.

"עכשיו אנחנו מחפשים חברה שכבר יש לה מכירות ורווחים", אומר חנן ווקסמן, מנכ"ל טופספין, בראיון ל"גלובס".

"הכוונה היא לרכוש חברה ולמזג אותה למטהמורפיקס, כך שנהנה מהסינרגיה בין הגופים", מוסיף ד"ר אשר שמולביץ', בעל השליטה בטופספין, "זה דבר שעדיין לא השכילו לעשות בהצלחה בישראל".

שמולביץ' מצטרף לחזון של יזמים אחרים, בהם ישראל מקוב יו"ר ביולייט - להשתמש בבורסה כדי ליצור אגדי חברות שעוסקות בתחומים דומים.

"לא בונה חברה של 10-20 מיליון דולר"

שמולביץ' הוא שם חדש יחסית בבורסה בתל אביב, אך הוא יזם ותיק בתחום הביומד שביצע כמה אקזיטים נאים. האחרון שבהם הוא מכירת Labcoat לבוסטון סיינטיפיק ביותר מ-100 מיליון דולר לפני כשנתיים.

זמן קצר לאחר האקזיט נכנס לראשונה לבורסה דרך טופספין, תחילה כמשקיע בלבד. טופספין ניסתה אז לרכוש את מפעל הסיליקון KAST, אך העסקה לא יצאה לפועל. בניגוד למשקיעים האחרים שעזבו לאחר שהמיזם לא צלח, שמולביץ' נשאר ואף הגדיל החזקתו בשלד.

מאוחר יותר היה מעורב במיזם שביקש להפוך את חברת נקסטג'ן, שלד שהחזיקה בזמנו חברת די מדיקל, לחברת החזקות בתחום המזון הרפואי. אך גם העסקה הזו לא יצאה לפועל.

"הכניסה לבורסה הייתה תקלה, טעות", הוא אומר בהומור, "אחרי שהעסקה הראשונה בטופספין התמוססה, ידעתי שאני משקיע כסף טוב אחרי כסף רע, אבל הייתי נחוש להפוך את הלימון הזה ללימונדה. אני לא אוהב להיכשל ואני לא נכשל בדרך כלל".

כך נולדה העסקה הנוכחית להפיכת טופספין לחברת אסתטיקה. הצעד הראשון היה הכנסת פעילות האסתטיקה של טופספין למטהמורפיקס, ולאחר מכן לרכוש חברה נוספת שתספק את תזרים המזומנים והמכירות.

גם הרכישה הבאה תהיה של מיזם שבו אתה שותף?

שמולביץ': "בשום אופן לא. שבעתי מהביורוקרטיה שכרוכה בעסקאות מסוג זה".

בכוונתכם לבצע גיוס בבורסה בתל אביב בקרוב?

ווקסמן: "ביצענו גיוס פרטי לחברה בהיקף של 2.7 מיליון שקל עם ההכרזה על כוונות המיזוג לפני חודשים מספר. אנחנו מתכוונים לבצע גיוס פרטי נוסף לטופספין שיתמוך בפעילות מטהמורפיקס. כנראה שלגיוס ציבורי נצא רק אחרי שנשלים את רכישת החברה הנוספת, ונציג למשקיעים את המודל המשולב שלנו".

טופספין נסחרת באחד העם, אך רשומה כחברה אמריקנית ומגישה מסמכים גם ל-SEC (המקבילה האמריקנית לרשות ני"ע). העובדה שהחברה רשומה בארה"ב ושציבור המשקיעים בה לא גילה בה עניין בתקופה שהייתה שלד, חייבה את שמולביץ' להוציא אותה להליכי פשיטת רגל (Chapter 11), לפני ביצוע המיזוג של מטהמורפיקס לתוך החברה.

"זה היה כאב ראש לא נורמלי להיסחר בארה"ב בזמן הכנסת הפעילות של מטהמורפיקס לטופספין, אך כעת זהו דווקא יתרון", אומר ווקסמן, "אנחנו רואים את עצמנו מגיעים ביום מן הימים לנאסד"ק".

"אני לא מנסה לבנות כאן חברה של 10-20 מיליון דולר", אומר שמולביץ', "הדרך היחידה להצדיק את קיומה של חברה בורסאית היא להביא אליה פעילות משמעותית. אבל זה לא יקרה ביום אחד, אני לא מחפש כאן סיבוב מהיר".

אין הרבה הבדל בין קמט לפצע

מטהמורפיקס הוקמה על-ידי שמולביץ', קרן IHCV ומשה מזרחי, בעבר מבכירי סינרון והיום משקיע אנג'ל שמתמחה בחברות אסתטיקה.

החברה פיתחה חומר חדשני שמיועד למילוי קמטים וריפוי פצעים. "קמט ופצע הם תופעות די דומות", מסבירה מנכ"לית החברה, ד"ר מזל דהן.

החומר החדש הוא למעשה שילוב של שני חומרים מוכרים. מתעשיית הטיפול בקמטים הביאה החברה את החומצה ההילורונית, שמשמשת למילוי קמטים אך מתפרקת מהר, כך שיש לחדש את ההזרקה פעם בכמה חודשים. "היו ניסיונות לעבד את החומר ולהופכו לעמיד יותר, אך בד בבד הוא הפך ליותר סינתטי, ובעל יותר תופעות לוואי", אומרת דהן.

מטהמורפיקס החליטה לשלב את החומצה ההילורונית עם חומר טבעי לגוף בשם פיברין. חומר זה מופק מן הדם ומשמש בתהליכים של קרישת דם. התברר כי שילוב שני החומרים מאריך את חיי החומצה מבלי לשנות את המאפיינים הבטיחותיים שלה.

הפיברין קשור ביצירת קרישי דם. על פניו זה לא נשמע רעיון טוב במיוחד.

דהן: "קריש דם מסוכן כשהוא בתוך מחזור הדם. בעור הוא חלק מתהליך הריפוי. הפבירין גדול יותר מחומרים מעודדי קרישה שנעשה בהם שימוש בעבר, ואנחנו גם שולטים בגודל החלקיק כך שהוא לא יכול להיכנס למחזור הדם. מחוץ לדם, קריש אינו מפחיד".

את החומצה ההילורונית מספק מפעל ביוטכנולוגיה כללית לשעבר (היום פרינג). "אנחנו נהנים מחומצה ברמת ייצור מסחרית, מהניסיון שלהם בעבודה עם החומר, ונשארים חברה רזה וקטנה", אומרת דהן.

המוצר עבר ניסויים בבעלי חיים בשתי האינדיקציות שלו, וכבר הוזרק בהצלחה לארבעה בני אדם בסלובקיה במסגרת טיפול בריפוי קמטים. כעת נכנס המוצר לניסויים רשמיים בבני אדם. הוא יירשם לתחום ריפוי הפצעים במסלול 510k, המסלול המקוצר של תחום המכשור הרפואי, ולתחום האסתטיקה במסלול ה-PMA, המסלול הארוך למכשור רפואי.

"הרגולציה בתחום האסתטיקה בשנים האחרונות מחמירה יותר מאשר בתחום מכשור רפואי קלאסי. ההיגיון הוא שבהיעדר תועלת רפואית מידית, חשוב יותר לבחון את הסיכון", מסביר שמולביץ', "בעבר הרגולציה על התחום לא הייתה מחמירה כלל כי הרשויות לא ידעו איך להתייחס אליו, אבל עכשיו התמונה השתנתה".

"ייתכן שנתפתח גם לתחום של מניעת שחיקת סחוס והולכת תרופות באמצעות החומר שפיתחנו", אומרת דהן, "אבל כרגע אנחנו לא עוסקים בזה".

 חלוקת ההחזקות בטופספין