העונה שלא היתה

המשחק המרכזי בסוף השבוע הפגיש את הלהיט החם קרית שמונה מול קבוצת הצמרת מסכנין. גשם זלעפות ירד באצטדיון דוחא, ותחת השמיים הדולפים התנהל יופי של משחק: שער יתרון לסכנין, מהפך מדהים של קרית שמונה ו-2-3 שניצחה קרית שמונה בסיום, במה שנראה כאחת המשוכות הגבוהות שלה בדרך לביסוס יתרונה בצמרת. מה קיבלנו מהמשחק הזה? שתי דקות של תקציר בערוץ "5+ לייב" (שכמעט פספסו את השער של אבוחצירה).

מלבד העוול שנגרם לקרית שמונה ולסכנין, נגרם גם עוול לכדורגל הישראלי: עד שסוף סוף יש בו תופעה חיובית ומרעננת כמו המסע של קרית שמונה, באים והופכים אותו ל"מסע הקסם המסתורי" ומשאירים את הכדורגל שלנו עם פרשנות על החקירה של אבי לוזון.

העונה הזאת מראה לנו שיש עוד דברים שצריכים לקבוע אותם כבר במהלך החתימה על זיכיון השידורים, מלבד השורה התחתונה של כמה כסף תשים ההתאחדות בכיס. מה יעזור לאוהד הכדורגל, או לכדורגל הישראלי כולו, אם ההתאחדות תתפאר בכך שהשיגה 26 מיליון שקל לעונה על זיכיון המשחקים המשניים (משחקי יום שבת), ובסופו של יום אין לה קצה קצהו של שליטה על מה משדרים ועונת אליפות היסטורית של קבוצה כלל לא משודרת.

טבעי שהרצון של הזכיין יהיה לשדר את משחקי הקבוצות עם קהל האוהדים הגדול יותר, אך בכפוף לרצון הזה - האם ההתאחדות לא צריכה לשמור לה את זכות הבחירה לפחות של משחק אחד שישודר? אפשר שבהתאחדות לא חשבו על העניין הזה בעת הכנת המכרז: לאור הסטטיסטיקה של הזוכות באליפות והנאבקות עליה, מדובר תמיד בקבוצות הגדולות. ובכל זאת, לאור התחממות היחסים בין ההתאחדות לצ'רלטון אחרי שתם הסכסוך המשפטי ביניהן, האם לא ראוי שמישהו שם, לפחות בהפסקה בין חקירה לחקירה, ירים טלפון לזכיין ויבקש שלא יהרסו לו את העניין בליגה?

זה לא נגמר רק בבחירת השידורים. בחלק מהאצטדיונים מצולם המשחק מעמדת שידור שנבנתה מול היציעים שבהם אין קהל, מה שמייצר לצופה תחושה שהוא חוזה במשחק רדיוס. קשה לחשוב על עוד נתון שמפחית עניין של צופה במשחק מאשר יציעים ריקים מאוהדים. כאשר נשאלה ההתאחדות בעניין, השיבו בכיריה כי אין בידם לעשות הרבה שכן בחלק מהאצטדיונים מיקום עמדת השידור הוא עובדה נתונה. כך למשל נקבעה עמדת השידור באצטדיון ר"ג ליציע המערבי, כשהצילום של היציע המזרחי המיושן והלא מאוכלס במשחקי ליגה יוצר מצב של דיכאון מתמשך.

נדמה שגם כאן אפשר היה להיות יצירתיים יותר: תודיע ההתאחדות לכדורגל לקבוצות שבמגרשיהן אין עמדת שידור מול יציע מאוכלס, כי היא מעניקה להן שנה כדי להתארגן על פתרון. ירצו - יממנו הקמת עמדת שידור (לא זול, אבל גם לא מאוד יקר) בכיוון הנגדי (ואל תספרו לנו סיפורים על זווית השמש, ממילא רוב המשחקים משוחקים בחשיכה). אחרי פרק הזמן הזה לא ישודרו עוד משחקי הבית של הקבוצות שלא יעמדו בתקן ותישלל מהן הקצאה של התמלוגים על זכויות השידור בגינם.

לא צריך ללכת רחוק כדי לראות שזה אפשרי. בליגת העל בכדורסל פתרו את הסוגיה הזאת בקלות: באולמות שבהן יש בצד אחד קיר, זכיין השידורים (ערוץ הספורט) התחייב לשדר מהקיר לכיוון היציע וכך קיבל האוהד הממוצע תחושה יותר נעימה.