ההחלטה הקשה של כחלון

1. המשקיעים הפוטנציאליים במיזם התקשורת של חברת החשמל (חח"י) נכנסו בשבוע שעבר ללחץ. מי שאחראי לכך הוא שר התקשורת, משה כחלון, שהכריז על כוונתו לאמץ כמה נקודות מהדוח של ועדת חייק. המשקיעים ששוקלים להשתלב במיזם הבהירו לכחלון, כפי שנחשף ב"גלובס", ששינוי המצב הקיים בשוק יהפוך את המיזם למסוכן.

כיום נהוגה בישראל הפרדה מבנית בין גופים שונים, ואילו כחלון מהרהר בימים אלה במודל של שוק סיטונאי. יש שני לקוחות פוטנציאליים למיזם של חח"י - סלקום ופרטנר. אם יוקם כאן שוק סיטונאי, עשויות חברות הסלולר להגיע להסכמים עם בזק ועם הוט. במקרה כזה, המיזם החדש יהפוך ספקולטיבי, ובכלל לא בטוח שיהיו לו לקוחות.

המשקיעים ששוחחו עם כחלון בשבוע שעבר יצאו ממנו בידיים ריקות, ולא שמעו ממנו אף הבטחה. בסביבת השר מאשרים. "כחלון לא הבטיח כלום לאף אחד", אומרים המקורבים. העובדה שכחלון לא מוכן להבטיח כלום לאף צד במשוואה - לא לפרטנר ולסלקום, שרוצות שוק סיטונאי מיידי, ולא למשקיעים במיזם חח"י - יוצרת מתח אצל כולם.

כחלון אמנם דיבר בשבוע שעבר על הקמת שוק סיטונאי, אולם לא נקב במועד מוסכם. בשורה התחתונה, אף אחד לא יודע מה השר יחליט.

כחלון רוצה להרוויח זמן

חוסר הוודאות הזה משחק לידיו של כחלון, שכרגע רוצה להרוויח זמן. בניסיון לפזר את הערפל, נסתכן ונעריך שכחלון נוטה להעדיף את המיזם ארוך הטווח של חח"י על פני השוק הסיטונאי, שאותו ניתן לממש באופן מהיר יחסית. המסקנה הזו מתבססת על דרך הפעולה של השר ועל התפיסה שלו, שלפיה מיזם חח"י ישנה את שוק התקשורת בצורה יסודית ולאורך שנים. שוק סיטונאי, על תשתיות בזק והוט, הוא מהלך לא אפוי, שעדיין מצריך עבודה רבה.

יש בעיה נוספת, לא פחות מהותית, בנוגע לשוק הסיטונאי: בינתיים מדובר בסיסמה יפה, שאף אחד לא יודע לפרוט אותה לפרוטות. אלוהים, מה לעשות, נמצא בפרטים הקטנים, ואם אף אחד לא יבצע עבודה יסודית שתפרק את המושג הזה לפרטי פרטים, הוא יישאר בגדר אות מתה.

המודל של השוק הסיטונאי עוסק בעיקר במחיר שבו המתחרה רוכש את קטע הנחושת של בזק, שמחבר בין ארון התקשורת לבין בית הלקוח. בשנים האחרונות הפסיקה בזק להשתמש באלפי ק"מ של קווי נחושת, בעקבות הקמת רשת ה-NGN החדשה. מה יקרה, למשל, אם בזק תטען שאין לה יכולת להקצות נחושת למתחרים באזור מסוים? ומה יעלה בגורל המתחרים במצב שבו בזק התחילה השנה פרויקט של סיבים אופטיים, שצורך כמות אדירה של נחושת?

ונקודה נוספת למחשבה: כחלון התחייב שתעלות התקשורת של בזק ושל הוט ישמשו את המתחרות שלהן. המיזם של חח"י, לעומת זאת, מחויב בפריסה ארצית, בניגוד לסלקום ולפרטנר שלהן יש רישיון ייחודי בנוגע לפעילות הנייחת. אם זה המצב, למה לא לאפשר למיזם של חברת החשמל להשתמש בתשתיות של בזק, שלה כידוע יש רישיון כללי?

האם מישהו יכול להבטיח שיש אינסוף מקום לכל מתחרה שירצה להניח סיב אופטי בתעלות של בזק? אופציה אחרת היא לדרוש מכל מי שיקבל נגישות לתעלות של בזק ושל הוט, להתחייב לפרוס סיבים בכל הארץ, בדומה לדרישה מחברת החשמל. התסריט הזה פחות סביר, ולכן ייתכן שבזק תאפשר למיזם חח"י נגישות ללקוחות דרך תעלות התקשורת.

הבעיה המהותית והיקרה ביותר נוגעת לחפירות. רוב המיזם של חח"י (70%) יעשה שימוש בקווים העיליים (70%), והשאר יעבור דרך האדמה. שם צפויה ההשקעה הכבדה ביותר, זו שתגרום לאזרחים לא מעט כאב ראש. אם זה המצב, אז למה לא להעניק למיזם של חח"י עדיפות?

במשרד התקשורת יודעים שהשיתו על המיזם חובת פריסה ארצית חסרת תקדים: תוך 5 שנים אמור המיזם לכסות 65% מבתי האב בישראל. במצב כזה, כדאי אולי לחשוב על הקלה יצירתית שתסייע למיזם להתרומם ולעמוד בתנאי המכרז.

העובדה שמשרד התקשורת לא עוסק בפרטים הקטנים היא כשל לא פשוט. מי שרוצה להסדיר את השוק לא יכול להסתפק במבט על, הוא צריך להשתמש בזכוכית מגדלת כדי לבדוק כל פינה. זה למעשה ההבדל בין רגולטור קפדן לבין מפקח שרק רוצה להשיג כותרות.

2. כבר כתבנו בעבר על מה שנראה כמו מחדלים בשימוע שעורך בימים אלה משרד התקשורת בנושא הקו העירום של בזק (הקו שמיועד למי שרוצה אינטרנט ללא טלפוניה). הבעיה המרכזית אינה נוגעת לכוונה לבטל את התשלום על הקו. הנקודה הבעייתית היא שהמקטע הזה אמור להיות מטופל בנפרד מהסדרת שוק התקשורת הקווית.

כך, למשל, אם הולכים על שוק סיטונאי, כפי שהצהיר כחלון, למה לא עושים באותה מסגרת הסדרה של הקו העירום, שממילא מתבטל כשיש שוק סיטונאי? מאז שהותקן תיק השירות של בזק לנושא ה-ADSL, לפני למעלה מעשור, לא נעשה בו כל שינוי. תיק השירות קפא על שמריו, אך הטכנולוגיה נמצאת במקום אחר והשוק במקום אחר.

כמו חלק מהאנשים במשרד התקשורת, גם התיק העלה אבק, ורק פעם אחת הוא נפתח כדי להסדיר את נושא הקו העירום, תוקן ומיד נסגר מחדש. האם לא הגיעה העת, בזמן שכבר דנים בביטול הקו העירום, לרענן עוד כמה סעיפים בתיק באותה ההזדמנות?

למשל, רמת השירות שבזק מחויבת לספק למי שלוקח את הקו כבר לא רלוונטית. ה-SLA (level agreement Service) עומד על יממה לתיקון תקלה. זה לא רציני. בעולם של היום (ומחר כשיינתנו שירותי טלוויזיה על גבי האינטרנט), ה-SLA שנקבע לפני שנים כבר לא מתאים לכלום. אז איש לא שיער לאן יגיע האינטרנט, אפילו לא הטלפוניה על גבי האינטרנט, ולכן חובה לשים לב גם לריענון של תיק השירות.

 סיבים מסביב לעולם