דרכו של מוזי ורטהיים מהמוסד לפסגת העושר הישראלי

"למה החברה המרכזית למשקאות (קוקה-קולה ישראל) קנתה את חברת טרה?", שאלו בשוק אין-ספור פעמים בשנים האחרונות, והתשובה שניתנת מיד היא: "אין למוזי ורטהיים מה לעשות עם הכסף".

ורטהיים מחזיק בפרת המזומנים הגדולה בישראל, האחראית ל-40% מכלל מכירות המשקאות בישראל. לפי הערכות, מחזור מכירותיה של קוקה-קולה ישראל עומד על כ-4 מיליארד שקל, ושווי החברה מוערך ב-2 מיליארד שקל. אחת ההחזקות של החברה, טרה, אמנם מסבה לה הפסדים, אך ביתר ההחזקות מדובר בפעילות רווחית.

לפי הערכות, החברה המרכזית מניבה רווח תפעולי בסך 400-500 מיליון שקל בשנה. לרווחים האדירים מסייעת העובדה שוורטהיים משלם (לפי הערכות) תמלוגים המסתכמים בעשרות מיליונים בודדים לקוקה-קולה העולמית, בעיקר באמצעות רכישת התמציות. עיקר הרווח נשאר אצלו בכיס.

לאורך השנים צבר ורטהיים נכסים רבים נוספים, ששוויים מוערך ב-2 מיליארד שקל נוספים. יש לו החזקות בחברת הנדל"ן אלוני חץ ובזכיינית ערוץ 2 קשת, אך ההחזקה המשמעותית מכולן היא בנק מזרחי-טפחות, עם שווי מניות של 1.58 מיליארד שקל.

כשנה וחצי אחרי שהחליט להעביר את המניות לילדיו, הוא עשה זאת בפועל. דודי ורטהיים הבן קיבל 63% מהמניות, ששוויין מוערך ב-2.5 מיליארד שקל. יתרת המניות עברה לבת דרורית, בשווי של כ-1.5 מיליארד שקל.

מה יהיה על קוברובסקי?

אף שילדיו של ורטהיים מעורבים בשנים האחרונות בנעשה בחברה, והבן סומן כיורש זה מכבר, מבחינת קוקה-קולה ישראל מדובר בדרמה, לא פחות. שאלת המפתח כעת היא מה יהיה טיב היחסים בין דודי ורטהיים לנשיא קוקה-קולה ישראל, רוני קוברובסקי, המנהל את החברה בפועל. עד כה, ראוי לציין, שיתוף-הפעולה בין השניים עלה יפה.

"מוזי העביר המפתחות באופן פורמלי, וזה אומר שהדור השני מנהל את העסק", אומר מנהל לשעבר בחברה.

- עד כה הדור השני לא ניהל?

"ממש לא. כל עוד מוזי בפנים, איש לא מנהל כלום. מוזי אדם מדהים. אם למדינה היו עוד עשרה כאלה, היא הייתה נראית טוב יותר. הוא הגיע כפליט והוכיח שאפשר לעשות יש מאין. הוא מפרנס אלפי משפחות ושם את ישראל על המפה מבחינת עולם המשקאות. הוא לא מתרגש מכישלונות, ובעל ראייה עסקית ל-20 שנה קדימה".

מקורב לחברה אומר כי "רוני (קוברובסקי - א"ח) עשה הרבה דברים טובים לקבוצה ובשביל מוזי. יש ביניהם הרמוניה. רוני פיתח את כל הפעילות ברומניה. זה מדהים. כמה ישראלים עשו את זה? הקימו מפעל בלב אירופה ששותה בירות, ומלמדים אותם לעשות בירות. נכון שיש להם זיכיון לקרלסברג, אבל צריך הרבה מאוד כישורים לדבר הזה".

בחברה המרכזית ובכלל מעריכים כי היורש החדש יגלה, לפחות בתחילה, מעורבות רבה. "כל מנהל חדש שמגיע, רמת המעורבות שלו בתקופה הראשונה היא כמעט 100%, ולאט-לאט היא יורדת. המעורבות מאפשרת למידה", אומר מכר של הצדדים.

- איך קוברובסקי יקבל את זה?

"זו שאלת מיליון הדולר. בכל מקרה, רוני לא יזוז הצדה, ואף דור המשך לא יחליט להזיזו. רוני כבר עובד איתם בשנה האחרונה, ולראיה, העבודה מצליחה".

מנהל לשעבר בחברה אומר כי "אם שיתוף-הפעולה יעבוד טוב בין דודי לרוני, לא יהיה שינוי. אם לא, ללא ספק כל הפירמידה תשתנה. אבל אין סיבה שזה לא יעבוד טוב. לכולם יש הרבה מה להפסיד. דודי יכול להפסיד ניהול מקצועי. רוני יפסיד הכול".

קוברובסקי מחזיק במניות בנביעות ומבשלות בירה בינ"ל, ולפי הערכות הוא מחזיק באופן ישיר ב-15% ממניות חברת הבירה ברומניה. לפי הערכות, שווי ההחזקות הכולל של קוברובסקי עומד על 90-100 מיליון שקל.

בקוקה-קולה ישראל אמרו היום (ב') כי "מוזי ורטהיים ימשיך לכהן כיו"ר פעיל של הקבוצה וכיו"ר מועצת המנהלים של החברה וימשיך לכוון את מדיניות החברה בארץ ובחו"ל ביחד עם נשיא החברה רוני קוברובסקי".

דבר אחד, כנראה, לא ישתנה. ורטהיים דאג להרחיק את החברה מאור הזרקורים ופעילותה הכספית מתבצעת תחת מעטה חשאיות. מנהלים בחברה מודעים היטב לתוצאות הכספיות של הפעילות שהם מנהלים, אבל מודעים הרבה פחות לתוצאות של החברה כולה. גם אם דודי ורטהיים יחליט להתחמם קצת יותר לאור הזרקורים, נראה כי אסטרטגיית החשאיות בכל הקשור לפעילות הכספית תישמר.

דרורית ורטהיים תתפוס את המושכות בקשת

דרורית ורטהיים מונתה על-ידי אביה השנה לחברת דירקטוריון זכיינית ערוץ 2 קשת. המהלך, שעליו דווח לראשונה ב"גלובס", היה הצעד הראשון של מוזי ורטהיים בחלוקת נכסיו לילדיו.

ורטהיים, בעל השליטה בקשת, פרש אז מהדירקטוריון והשאיר את תפקיד היו"ר לאברהם נתן. את המקום הפנוי מילאה דרורית שהצטרפה לאחיה דודי וליואב נחשון. ההערכות הן כי לבסוף תכהן כיו"ר בעצמה.

אף שוורטהיים מעורבת בדיוני הדירקטוריון, אחיה נחשב לנציג האמיתי של אביהם. האחים יתבקשו להחליט בקרוב אם קשת תעבור לשדר 7 ימים בשבוע ואיך (אם לבקש רישיון ולחתור למיזוג). ההערכה היא כי לאחר המעבר תיקח דרורית את המושכות.

דרורית, 56, אם לשניים, היא בעלת עסק ליבוא קרמיקה וריצוף בשם "קנטרי פלורס". היא מתגוררת באחוזה במושב בני עטרות. בעלה לשעבר הוא עו"ד רון גזית, שעדיין מעורב בעסקי אביה.

שמה עלה לכותרות ב-2004, כשעובד קוקה-קולה נעצר לאחר שסחט ממנה כספים. לאחר מבצע בלשי נעצר האיש ונשפט לשנתיים מאסר בפועל. ב-2010 נפגעה קלות בתאונת דרכים, לאחר שלחצה על דוושת הדלק במקום על הבלם.

מוזי ורטהיים: מהמוסד - לפסגת העושר הישראלי

* השנים הראשונות:

משה (מוזי) ורטהיים נולד לפני 81 שנה בירושלים למשפחה דתית. עד גיל 15 למד בישיבה, ובגיל 17, רגע לפני פרוץ מלחמת יום העצמאות, התגייס לפלמ"ח ותרם את חלקו להקמת המדינה. זמן קצר לאחר קום המדינה וסיום שירותו הצבאי, הצטרף למחזור הראשון של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית והפך לעורך דין, הרבה לפני שהארץ הוצפה בעורכי דין צעירים המתקשים למצוא עבודה. ורטהיים לא נטש כל-כך מהר את האקדמיה, ותוך כדי השלמת הסטאז' השלים תואר שני במינהל עסקים - גם הוא באוניברסיטה של עיר הולדתו.

* המוסד ומוזי:

אולי משום שהיה זקוק לפרנסה, וכנראה בגלל סיבה מורכבת קצת יותר, כבר במהלך לימודיו האקדמיים גויס ורטהיים למוסד הישראלי, ולאורך תקופת שירותו שימש מנהל תחנת הארגון בשווייץ ובאיטליה. ורטהיים כנראה לא ממש נמשך לארגון הביון הישראלי, ובגיל 35, לאחר שנים של שירות למען המדינה, פרש מהמוסד והחל לעבוד בחברת התרופות אסיא, חברת התרופות שבה החל אלי הורביץ ז"ל את דרכו לפסגת טבע. הורביץ החל את דרכו באסיא כשוטף כלים, וורטהיים, המבוגר ממנו בשנתיים, החל לעבוד כמנהל כספים ויצוא.

* מוזי והקולה:

בניגוד להורביץ, ורטהיים לא הקדיש את כל חייו לחברה שברבות הימים הפכה לטבע, ואת הצלחתו העסקית הוא חייב לרגע שבו הצטלבה דרכו בזו של אייב פיינברג, איל הון יהודי-אמריקני שהלך לעולמו בגיל 91, לפני 13 שנה. פיינברג, יהודי עם לב חם, ניסה להקים את קוקה-קולה ישראל כבר בשנת 1949, רגע לאחר קום המדינה. הוא פנה לקוקה-קולה העולמית, קיבל את אישורה, אך שר האוצר דאז, אליעזר קפלן, התנגד לרעיון והוא נגנז. 16 שנה אחרי, פיינברג ניסת בשנית, קיבל תשובה חיובית, חבר לוורטהיים, ו-3 שנים מאוחר יותר, בשנת 1968, הוקמה "קוקה-קולה ישראל" - מונופול מקומי של משקאות קלים. ורטהיים כיהן כמנכ"ל החברה בין 1973 ל-1980, ומאז הוא מכהן כנשיאה.

* מוזי והקולה המבעבעת:

החבירה של ורטהיים לפיינברג הוכיחה את עצמה לא רק בהצלחה המסחררת של קוקה-קולה ישראל - כשפיינברג הלך לעולמו בשיבה טובה, רכש ורטהיים את מניותיו של שותפו (לפי שווי מוערך של כרבע מיליארד דולר), וכך סלל את דרכו לפנתאון של עשירי ישראל. 13 שנה עברו, וברור מעל לכל ספק שקוקה-קולה ישראל שווה הרבה יותר מרבע מיליארד דולר. הרבה-הרבה יותר. כמה יותר? ובכן, בשנת 1997, רגע לפני שוורטהיים רכש את המניות של פיינברג (65% - 25% נרכשו שנים קודם לכן משני שותפים אחרים) העריכה המחלקה הכלכלית של בנק דיסקונט כי קוקה-קולה שווה 1.2-1.4 מיליארד שקל (כחצי מיליארד דולר). אם דיסקונט קלע בהערכותיו, אין ספק כי לאחר 14 שנה, קוקה-קולה שווה יותר מחצי מיליארד דולר, וזה אומר לפחות פי שניים מהשווי שלפיו נמכרה לוורטהיים.

* מוזי, הקולה וההנפקה:

לאורך שנות קיומה, שקל ורטהיים לא פעם להנפיק את קוקה-קולה ישראל בשוק ההון המקומי, ובכל פעם נסוג בו מכוונתו זו. כנראה ורטהיים לא ממש התכוון להנפיק את ענק המשקאות המקומי, ואפשר להבין אותו. הצורך המימוני לא היה ממש קיים (ענק כמו קוקה-קולה נהנה מתזרימי מזומנים שוטפים הודות להתמכרות שלנו למשקאות מוגזים), וחשיפת נתוני החברה רק הייתה גורעת מהיתרון התחרותי של החברה.

* מתראיין מעט, אומר הרבה:

ורטהיים הוא מאנשי העסקים שלא ממהרים לשבת מול אוחזי העט ולדבר כמעט על כל דבר שעולה על רוחם. ובכל זאת, כשהוא מתראיין הוא מספק לא מעט כותרות, ואחת הסיבות לכך היא שידו נוגעת כמעט בכל דבר שזז ומעצבן אחרים. כבעל מניות במזרחי-טפחות, אחד הבנקים המוצלחים בארץ, אין לו בעיה לדבר על המערכת הבנקאית ועל שכר הבנקאים, וכבעל מניות בזכיינית ערוץ 2 קשת, אין לו בעיה לדבר על טלוויזיה, האח הגדול, ואח גדול אחר, הרגולטור.

* מוזי והפוליטיקה:

ורטהיים היה בעברו חבר מרכז הליכוד, ועד היום הוא נחשב מקורב לאריאל שרון, ראש הממשלה לשעבר. "אני איש של שרון המכיר, מוקיר ואוהב אותו שנים רבות", העיד על עצמו בראיון נדיר שנתן לפני כמה שנים ל"גלובס". "לפי בקשתו של שרון, הצטרפתי לדירקטוריון של כיל ועברתי שם 6 שנים קשות", סיפר אז. "שרון הוא איש ללא זיגזגים. מה שתראו הוא מה שתקבלו", העיד, "הוא חסר אשליות, והוא קשור למציאות".

* מוזי והטלוויזיה (1)

כבעל מניות בזכיינית קשת, ורטהיים נשאל לא פעם על "הרומן" בין הזכייניות למשרד התקשורת ועל "הרומן" בינה לצופה הישראלי. "היהודים בישראל רגישים למה שמלעיטים אותם בתחום התרבותי, ובצדק", אמר בעבר, ובתגובה לאמירה שזכייני ערוץ 2 כבר הורידו את הרמה, ענה: "אנחנו לא מעוניינים בהורדת רמה אבל אנחנו צריכים לשמור על מידת עניין וסקרנות, וזה אומר להיענות לטעם, לא בהכרח זה של מסעודה משדרות או של מבקר ספרות מתל-אביב".

* מוזי וערוץ 2:

ורטהיים לא הסתיר בשנים האחרונות את חוסר שביעות-רצונו מהאופן שבו מחלק ערוץ 2 את שעות השידור בין הזכייניות השונות. באותו ראיון נדיר ציין כי "ערוץ 2 הוא יצור כלאיים מוזר מאוד... אין מבנה כזה בעולם... איזה מין יצור זה בכלל?" ורטהיים, כפי שעולה מהראיונות איתו, לא מבין מה המהומה סביב המושג "בעלות צולבת": "זה מושג שהפך למנטרה כזו, שמי שבודק אותה רואה שבעצם המלך הוא עירום... למחוקק לא הייתה בעיה עם מי שישדר את דודו טופז, את 'הכספת' או את 'המיליונר', אלא שלא יהיה ריכוז של כיסוי חדשותי ביד אחת. אז היה צריך לעוות את כל המבנה הטלוויזיוני כדי להגיע לזה? זו הרי שטות".

* מוזי והטלוויזיה (2)

"אני לא צופה טיפוסי", העיד על עצמו ורטהיים באותו ראיון ל"גלובס". "אהבתי את הסדרות הדוקומנטריות של חיים יבין, שלצערי הרב לא מפיקים יותר. אחד הדברים שהשתדלנו שלא נהיה נגועים בו זה שעמום הטלוויזיה. זה אסון. זה הדבר היחיד שממנו צריך להיזהר באמת כמו ממגפה". ורטהיים העיד גם כי הוא נוהג לצפות ביומני החדשות, בערוץ 8, בנשיונל ג'יאוגרפיק ובערוץ ההיסטוריה".

* מוזי ושכר מנהלים:

ורטהיים, בכובעו כאחד מבעלי המניות בבנק מזרחי-טפחות, נשאל לא פעם על עלויות השכר המפנקות של מנכ"ל הבנק, אלי יונס. "העיתונות חילקה את המעורבים בקביעת שכר המנהלים לשניים - הטובים והרעים. זו חלוקה חדה, אך המציאות היא אפורה. הרעים, כמו בעלי ההון, אינם בהכרח רעים, והטובים, כביכול המחוקקים, אינם בהכרח טובים. יוצרי ההון במדינה הם לא ח"כים ולא פקידי האוצר כי אם אותם 'רעים' - בעלי ההון שמשקיעים את כספם בעסקים בישראל". על הצעתה של ח"כ שלי יחימוביץ' להגביל את שכר הבכירים לפי שכר המינימום אמר כי מדובר ב"שטות". "שכר המינימום אינו רלוונטי. חברה ציבורית צריכה לבדוק בתוכה מהן רמות השכר של עובדיה, לקבוע חציון של שכר שנכון עבורה ולהשוות לזה של המנכ"ל".

* מוזי והמחאה החברתית (1)

ורטהיים, אולי משום שהוא עונה על ההגדרה של טייקון, לא ראה ברכה במחאה החברתית בקיץ האחרון. "העליהום על אנשי העסקים בארץ אינו במקום", אמר לפני 3 חודשים בראיון ל"מעריב", "בסופו של דבר, את ההון יוצרים יזמים פרטיים. המחאה זה רק גל. האנשים יתפכחו וימשיכו הלאה. ראיתי את הגיליוטינה שהוצבה בשדרות רוטשילד ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות. זו התפרעות לא מחושבת. גל מכוער שיעבור".

* מוזי והמחאה החברתית (2)

מי שהפכה לשק החבטות של המחאה החברתית הייתה זהבית כהן, יו"ר תנובה. ורטהיים, מתברר, לא ממש מכיר אותה. "שמעתי עליה דרך התקשורת. מבחינתי היא דמות מהעיתון. כהן לא באה מהענף. אנחנו תעשיינים שמשקיעים בפיננסים, והיא פיננסיירית שמשקיעה בתעשייה. זה כל ההבדל".

 ההחזקות של מוזי ורטהיים