הטור פורסם בגיליון ינואר של מגזין "פירמה"
לתקשורת הייתה השפעה מכריעה על שחרורו של גלעד שליט. בלי ההתגייסות הגורפת שלה סביר מאוד שגורל הילד של כולנו היה אחר. אבל הכביש הזה הוא דו-סטרי, וההשפעה של גלעד שליט על התקשורת הישראלית, חוששני, לא הייתה חיובית במיוחד.
סיקור הפרשה כולה, מהחטיפה, דרך מאמצי השחרור, תיאורי השבי, העסקה והשחרור עצמו, היו מופת שלילי של קיטש, הומוגניות מחשבתית ועבודה עיתונאית מרושלת. במשך למעלה מחמש שנים כולם חשבו אותו הדבר, הרגישו אותו הדבר, כתבו ושידרו אותו הדבר.
עיתונאים רבים הודו שהם מחויבים לפרסם מיד וללא בדיקה כל מידע בנוגע לשליט, הזוי ככל שיהיה. "כל פיסת מידע שמתפרסמת באתר הכי נידח בכווית אנחנו ממהרים לדווח עליה, כדי שחס וחלילה אף אחד מהעמיתים שלנו לא יקדים אותנו", אמר כתב "הארץ" אבי יששכרוף ל"תיק תקשורת", וכמוהו היו עוד רבים. כך התפרסמו שלל ידיעות שבינן ובין המציאות לא היה שום קשר.
והקיטש, הו הקיטש. כאילו על-פי תיאום מראש הפך חייל לילד, ולא סתם ילד, הילד של כולנו. כותבים התחרו ביניהם על פרס התיאור העצוב ביותר של עיניו של גלעד וחיוכו, מה גלעד היה אומר ועוד ועוד. תיאורים נוטפי דבש ודמעות.
הגדולה מכולן בתחום הייתה כתבת "מעריב" חן קוטס-בר, שהתמחתה בלהגיע בשלושה משפטים מגלעד שליט לשואה. והיה כמובן עודד בן-עמי שדאג לספור את הימים. והייתה גם הצדקנות והטהרנות, שבאו לידי ביטוי מושלם במאמר של איתן הבר: "נחשוק וננשוך שפתיים, נקמץ אגרופים וידיים, דמעה תזלוג בזווית העין - אבל נדע אז כי 'תדע כל אם עברייה' שמדינת ישראל תשלם מחירים מטורפים עבור שובו של בנה מבין מלתעות האויבים. כאלה אנחנו".
הייתה גם התמסרות טוטאלית לכל פרויקט הזוי לשחרור: זמרים שאיש לא שמע עליהם הקליטו שיר, שרלטנים הכריזו על מבצע "שלח מסרון לגלעד", פה צעדה, שם הפגנה, ילדים כותבים לגלעד, ילדים מציירים לגלעד, עפיפונים לגלעד ומה לא. הכל לגלעד. שיא השיאים היה פרויקט בזוי, "פרויקט גלעד", במסגרתו ננעלו 24 מפורסמים בצינוק מקרטון כדי "להרגיש מה עובר על גלעד". מיטב מפורסמינו בכו, השתוללו והטיחו כיסאות בקיר המזויף. זה היה הרבה יותר ממביך.
אבל הכל שטויות, העיקר שהילד בבית. אוכל את הפסטה שהוא אוהב ורואה כדורגל.
ממש עם סגירת הגיליון, כמו שאומרים, הודיע נועם שליט, אבא של, על כניסה לפוליטיקה. אז אולי זו השפעתו הגדולה של גלעד שליט על חיינו: עוד חבר כנסת של ספסלים אחוריים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.