בעיות המשקל, או בעצם חוסר המשקל של הדוגמניות הינה ידועה לכל. המודעות לנושא הזה מתחילה להתעורר, וברחבי העולם הממשלות החלו לנקוט צעדים על מנת להילחם בבעיית תת-המשקל שהדוגמניות סובלות ממנה. גם בישראל יש ניצוצות לכך שהמדינה התחילה לטפל בנושא הכאוב הזה, כשבחודש מאי 2011 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק שלפיה אסור יהיה להעסיק דוגמניות הסובלות מתת-תזונה.
למרות זאת, נתונים שמפרסם המגזין "PLUS Model Magazine", שעוסק בתחום האופנה לנשים במידות גדולות במהדורת חודש ינואר שלו, מצביעים על מגמה מדאיגה שהתפתחה בשנים האחרונות בעולם הדוגמנות.
מהנתונים עולה כי משקלה של הדוגמנית הממועצת לפני 20 שנה עמד על 8% פחות ממשקלה של אישה ממוצעת, בעוד שהיום משקלה הממוצע של דוגמנית הינו 23% פחות ממשקלה של אישה ממוצעת.
במגזין ציינו כי רובן המוחלט של הדוגמניות עומדות בקריטריונים הפיזיים של אנורקסיה על-פי מדד מסת הגוף (BMI). המגזין הזכיר את התמונות שפורסמו לפני כחודש של השחקנית הבינלאומית אנג'לינה ג'ולי, שבעקבותיהן התחילו שמועות ברשת על כך שהשחקנית סובלת ממצב חמור של תת-תזונה.
המגזין מצביע על השינוי שעבר על ההגדרה של דוגמניות למידות גדולות. בעוד שלפני 10 שנים המידה הממוצעת של דוגמנית למידות גדולות עמד על 44-50, היום רוב סוכניות הדוגמניות מעסיקות דוגמניות במידות של 38-46 כדומגנית למידות גדולות. למרות זאת, במגזין מציינים כי יותר מ-50% מהנשים מתלבשות במידות של 46 ומעלה, בעוד שרוב החניות מוכרות בגדים עד למידה 46.
בעקבות נתונים אלה החליטו עורכי המגזין לצאת במאבק נגד התופעה ונתנו מספר טיפים לקוראים שלהם איך להילחם בחנויות הבגדים שאינן מוכרות מידות גדולות. בין הטיפים שניתנו הוצע לתקוף בחריפות דרך הרשתות החברתיות את החנויות שאינן מוכרות בגדים המתאימים למידות שלך, כמו גם לנסות ולעודד חנויות שכן מוכרות מדיות גדולות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.