האם כדאי למשקיע הממוצע להיתמך באסטרטגיות ההשקעה שלו על המלצות אנליסטים, אשר אמורים להיחשב כ"מומחים" לשוק המניות - ולזהות טוב יותר ממרבית הציבור את הזדמנויות ההשקעה הגלומות בו? לפי אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, התשובה היא "לא".
כהנוביץ' מתייחס לסטטיסטיקה המוכרת כי מניות שמקבלות המלצות "קנייה" רבות לאו דווקא משיגות בממוצע תשואות גבוהות יותר ממניות אחרות בסקטור, והוא מפנה למחקר אמריקני המציע דרך אחרת להתייחס ל"המלצות מומחים".
על פי המחקר של בכיר לשעבר בגולדמן זאקס, המרצה למימון באוניברסיטת טורנטו, יש להפריד בין המלצות ראשוניות של אנליסטים למניה לבין שינויי המלצה על אותה המניה.
החוקרים במחקר חישבו ומצאו שמי שהיה פועל לפי שינויי המלצות של אנליסטים בתקופה שנבדקה, בשנים 1994-2007, והיה מחזיק את הנייר לתקופה קצרה של חודש בלבד ולהיפך עם הורדת תחזית - היה משיג תשואה שנתית שוטפת של יותר מ-45%, הרבה מעבר לתשואת המדד עצמו.
"המלצות ששונו נמצאו חשובות יותר מהמלצות ראשוניות", מסביר כהנוביץ', ומציין כי "אחד ההסברים לכך הוא שבפעם הראשונה שאנליסט בונה הערכת שווי הוא בונה תזרים מזומנים בסיסי. לעומת זאת, שינוי תחזית שמתבסס על צפי לשינוי אפילו קל בהנחות, עשוי להביא לשינוי משמעותי במחיר".
לפי כהנוביץ', המחקר מראה גם כדי לנצל את שינויי ההמלצות יש לפעול במהירות: "מניות נוטות להיסחף בכיוון שינוי ההמלצה במשק זמן מוגבל של שבועות עד חודשים, לא שנים!", הוא מבהיר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
