"אנחנו בונים בבנק תרבות של ציות, וזה מתחיל מהמנכ"לית"

עשר שנים בדיוק עברו מאז 17 בינואר 2002, היום בו פרסם בנק ישראל את נוהל בנקאי תקין 308, שחייב בנקים למנות קצין ציות (Compliance Officer). היום קציני הציות הם חלק אינטגרלי מהפעילות בבנקים, והם אוספים לחיקם יותר ויותר משימות. בשנים האחרונות עבר מרכז הכובד של פעילותם לטיפול באיסור הלבנת הון.

"ציות משמעותו עמידה בהוראות החקיקה, בהוראות צרכניות, ובדיקת יחסי בנק לקוח בהיבט של שמירה על הלקוח. לכך נוסיף איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור ומעכשיו נעסוק גם באכיפה מנהלית", אומרת מאירה קרני, ראש מערך הציות של לאומי. "בכל התחומים האלו אנו צריכים לזהות את הסיכונים, להציב בקרות ולראות אם יש פערים".

- תני דוגמה להוראה צרכנית.

"נקבע כי אסור לפתוח חשבון בנק לקטין מתחת לגיל 14. בנינו בתוך מערכת המיכון חסם. אם לפי תאריך הלידה הלקוח מתחת לגיל 14, לא נפתח חשבון. זה עניין פשוט כי הכל ממוכן. אבל איך מטפלים באכיפת חובת הסודיות הבנקאית? כאן קשה לבקר או לשים חסמים".

- מה עושים?

"מחנכים את העובדים ובונים תרבות של ציות, תרבות שבלאומי מתחילה מהמנכ"לית דרך ההנהלה. אם למשל המנכ"לית אומרת בטקס מאזן, כמה מילים על חשיבות הציות, זה אומר הכל".

מעת לעת עולות טענות שמרוב רגולציה אי אפשר לעשות עסקים, בעיקר כשמדובר בנהלי הכר את הלקוח (KYC).

"המנטרה היא לעשות עסקים אבל על פי חוק. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעשות עסקים שלא על פי הנחיות החקיקה".

- ואיך האנשים בשטח מבינים את זה?

"חשיבות כללי KYC אינה עבור מערך הציות או בגלל חשש להלבנת הון וטרור, אלא כדי לעשות עסקים. להבין מה הלקוח עושה, מאיפה הוא מביא את הכסף, מאיפה הוא יחזיר הלוואות שקיבל. כשאתה מכיר את הלקוח אתה בנקאי יותר טוב. השטח למד שנכון לו לפנות ולהתייעץ לפני העסקה".

- מנהלי סניפים מתקשרים אלייך?

"כן, כל הזמן, ומבקשים הדרכה. אני עונה, אבל דורשת אחר כך פנייה בכתב, וגם נותנת תשובה בכתב. כי אם אני מאשרת פתיחת חשבון, הקוף עלי והסיכון אצלי. אבל אם אני רוצה שתהיה תרבות ציות ושאנשים יציפו דברים, אני צריכה שהם יבינו שיש להם יתרון מזה. ברור שאם ימסרו לי מידע חלקי זו גם הבעיה של מי שמסר, אבל אם אני אישרתי פתיחת חשבון זו האחריות שלי".

מתחקרים ובודקים בגוגל

קרני (58) נמצאת בבנק לאומי כבר כמעט 30 שנים. היא עשתה מסלול לא שגרתי והגיעה לבנק לאחר ששירתה תשע שנים במשטרה כקצינת חקירות פשעים במרחב ירקון וכראש מחלק נוער. בלאומי התחילה בביקורת הפנימית, עברה למרכז הדרכה ועסקה במשאבי אנוש. בשש השנים האחרונות היא ראש מערך ציות ואכיפה. "המחוקק שם את הבנקים כשומרי סף. המלחמה בהלבנת ההון נעשית דרך הכיס והרבה מוטל על הבנקים", היא מסבירה.

- נאמר שלקוח חדש מגיע לסניף של בנק לאומי, מביא צ'ק מבנק זר על סך מיליון אירו ורוצה לפתוח חשבון, מה עושים?

"צריך לתחקר את הלקוח. אם הוא לא ישראלי, אז להבין מה הזיקה שלו לישראל. למה הוא רוצה לפתוח חשבון? מה הוא רוצה לעשות בחשבון? מתחקרים: 'מאיפה יש לך מיליון אירו וכמה כסף עוד יש לך?', בודקים בגוגל מה מופיע עליו. אחר כך נאמת מולו את המידע שאספנו, ולעתים נעמת אותו עם המידע. בשלב הבא נאמת עם הבנק שלו בחו"ל".

- איך זה עובד בין הבנקים?

"אני מבקשת מהלקוח להביא אישור מהבנק שלו בחו"ל. מבקשת דפי חשבון ומאזני עסק. מחפשת שיש התאמה בין הסיפור שלו למציאות. בין בנקים יש משפטי מפתח בתיאור לקוחות, ואתה יודע למה הבנק השני מתכוון. אם הבנק הזר יכתוב רק 'הלקוח מנהל את חשבונו אצלי' ולא יוסיף 'לשביעות רצוני', זו בעיה. אם הוא מעביר לי את כל הכסף שיש לו בבנק השני, יש לי תחושה של אי נוחות, כי אז ייתכן שאותו בנק ביקש ממנו לסגור את החשבון. חשוב גם איזה בבנק מדובר, אם זה HSBC או בנק קטן ברוסיה".

- ואם הלקוח משקר?

"אנחנו בנקאים ולא שוטרים. יש משמעות גדולה לרושם שהלקוח עושה על מנהל הסניף. אם בסניף לא מרגישים איתו בנוח זו בעיה".

"אני לא ישנה טוב בלילה"

הנושא החם בימים אלו הוא תוכנית אכיפה מנהלית פנימית שיפעיל לאומי, כמענה לאכיפה המנהלית של רשות ני"ע שנכנסה לתוקף בחודשים האחרונים. "בתוכנית העבודה לשנת 2012 אנחנו מאתרים את הפערים, מוודאים מול העובדים שהם יודעים מה מותר ומה אסור, ועושים פעילויות כמו הרצאות, הפקת לקחים, לומדות", מספרת קרני.

- את מוטרדת מהאכיפה המנהלית?

"אני לא ישנה טוב בלילה, זה מפחיד. יועץ ההשקעות הוא זה שיפגע בכיס וצריך להגן עליו, אם כמובן הוא עובד בהתאם לנהלים. אבל אם תוכנית האכיפה שלנו תהיה איכותית ונשכיל לחנך את העובדים, לא נגיע לסיטואציה. רשות ני"ע רוצה שלא יהיו עבירות, ואם הם יראו שאנחנו רציניים הם לא יתפסו לדברים שוליים. מצד שני, אני ערה לזה שיש הרבה דברים טכניים שלפיהם אנחנו נמדדים, ואני מקווה שהרשות תראה את התמונה הגדולה".