אישור רשמי של בנק ישראל ליוקר המחיה בהשוואה ל-OECD: הישראלים משלמים 70% יותר על מכוניות, 44% יותר על חלב ו-28% יותר על בשר

בנק ישראל מאשר היום (ד') את מה שהצרכנים בישראל הרגישו כבר תקופה ארוכה: יקר לחיות בישראל. בסקירה רחבה שפרסם היום הבנק נערכה השוואה של מחירי מוצרים בני קיימא ומוצרי מזון בישראל לעומת מדינות ה-OECD ומדינות אירופה, כאשר המסקנה היא שהמוצרים בישראל יקרים בעשרות אחוזים לעומת מדינות ה-OECD ברוב הקטגוריות.

כך, למשל, מחירי הרכב גבוהים ב-70% בישראל מאשר הממוצע ב-OECD. הישראלים משלמים גם 44% יותר על חלב וביצים, 28% יותר על בשר, 30% יותר על מלונות ומסעדות, 42% יותר על מוצרים בני קיימא, 17% יותר על דגים, 19% יותר על תרבות ופנאי, 48% יותר על משקאות לא-אלכוהוליים, 17% על לחם ודגנים ועוד. למעשה, ישראל זולה מה-OECD רק בשתי קטגוריות: פירות וירקות (13% פחות) ותקשורת (4% פחות).

נתוני ה-OECD מצביעים על כך שרמת מחירי הצריכה הפרטית בישראל בשנת 2010 הייתה גבוהה בכ-20% מזו שהייתה צפויה תחת ההנחה שמתקיים קשר ישיר בין רמת ההכנסה לנפש למחירי התוצר (אם כי פער זה אינו מובהק מבחינה סטטיסטית).

מחירי המזון בארץ היו גבוהים ב-2008 בקרוב ל-20% בהשוואה למצופה במשק עם הכנסה לנפש דומה לישראל. על פי התפתחות המחירים, שער החליפין של השקל ביחס לאירו, והתפתחות התוצר לנפש בישראל ובאירופה בין השנים 2008 ו-2011, ניתן להעריך כי מחירי המזון בישראל המשיכו והתייקרו בהשוואה למדינות גוש האירו בשלוש השנים האחרונות בכ-10% נוספים, מעריכים בבנק המרכזי.

המחיר הגבוה של מוצרי הצריכה בישראל מבטא שילוב של שקל חזק וכן מחירים גבוהים במיוחד במוצרים מסוימים ולעומתם מחירים נוחים (בהשוואה בינלאומית) במוצרים אחרים.

ממטה מחאת הקוטג' נמסר בתגובה כי "בקיץ האחרון הציבור צעק מעל כל במה אפשרית שמחירי מוצרי המזון הרקיעו שחקים, וסוף סוף כיום קיבלנו הכרה רשמית שמאבקינו צודק ואמיתי. כעת נותר לראות האם דברי בנק ישראל ישארו בגדר מילים בעלמא או שלשם שינוי הפעם יכנס הרגולטור לעובי הקורה, יבדוק את הכשלים שהביאונו הלום ויפרק את קרטל המזון כדי שרמת המחירים בישראל תשוב לשפיותה. כל עוד שזה לא קורה, אנחנו הצרכנים לוקחים על עצמנו את הובלת המאבק ומחליטים להשאיר על מדפי הסופר מוצרים שמחירם מופקע".

מוצרי חלב, דגים ומשקאות קלים יקרים במיוחד

עוד מציינים בבנק ישראל כי סביר כי לעובדה שבישראל אין מע"מ מופחת על מוצרי המזון (למעט פירות וירקות הפטורים ממע"מ) תרומה למחירם הגבוה יחסית של מוצרי המזון אך קיימים גם גורמים נוספים הקשורים למבנה השוק של מוצרי מזון ספציפיים התורמים למחיר הגבוה של המזון בישראל. מחירי מוצרי החלב, הדגים, והמשקאות הלא-אלכוהוליים בולטים במיוחד במחירם הגבוה בהשוואה בינלאומית. בשנת 2008 היה פער של יותר מ-30% בין מחירם בישראל לזה הצפוי במשק עם הכנסה לנפש דומה לישראל.

אמנם לייסוף שער החליפין הנומינלי בשנת 2008 הייתה תרומה מסוימת לתוצאה זו אולם ההסבר המרכזי למחיר הגבוה יחסית של מוצרי החלב, הדגים, והמשקאות הקלים נעוץ בגורמים אחרים. על פי התפתחות שער החליפין הנומינלי, המחירים והתוצר לנפש בין השנים 2008 ו- 2011 הערכה סבירה היא כי פער המחירים ביחס למדינות גוש האירו עבור מוצרי החלב, הדגים והמשקאות הלא-אלכוהוליים התרחב בשלוש השנים האחרונות בשיעור שבין 5% ל-15%.

בהתייחסות ספציפית לשוק החלב מציינים כלכלני בנק ישראל כי "נראה כי מוצרי החלב הם ייחודיים בהגנה ובסבסוד לו הם זוכים במשקים שונים ב-OECD. בישראל, שיעורי המכס על חלב ועל חמאה הם כ-150% ושיעור המכס על גבינות גם כן גבוה. מבחינה זו, משק החלב בישראל הוא סגור ומחיר מוצרי החלב מושפע ממבנה משק החלב שהוא אינו תחרותי והפיקוח על המחירים לצרכן מצומצם".

שוק מוצרי הדגים סובל אף הוא ממכס גבוה ומתחרות נמוכה בענף. "בדומה לשוק החלב, שוק מוצרי הבשר הטרי גם כן אינו פתוח לתחרות מחו"ל. המכס על בשר טרי (בקר ועוף) גבוה מאוד ולמעשה אינו מאפשר תחרות בתחום הבשר הטרי מצד היבוא. בנוסף, הביקוש למוצרים כשרים, שהם ייחודיים, והקושי של מוצרים לא כשרים להתחרות באופן חופשי בשוק מהווים חסם נוסף לתחרות מצד הייבוא. חסמים אלו מקשים על התחרות ותומכים במחיר הגבוה יחסית של חלק ממוצרי המזון בישראל".

מחירי הירקות והפירות, הביגוד וההנעלה אינם גבוהים

גם לגבי המשקאות הקלים נראה כי הבעיה המרכזית התורמת למחירם הגבוה יחסית הוא חוסר תחרות בענף הנשלט על ידי שלושה יצרנים גדולים. לעומת מחירם הגבוה של מוצרי החלב, הדגים והמשקאות הקלים בסל המזון, מחירי הפירות והירקות בישראל נמוכים במעט בהשוואה למחירם בחו"ל, כאשר לפטור ממע"מ ולעובדים הזרים העובדים בענף החקלאות תרומה מרכזית לעובדה זו, מציינים בבנק ישראל.

מחירי הביגוד וההנעלה בישראל אינם גבוהים בהשוואה בינלאומית. "סביר להניח כי החשיפה המשמעותית ליבוא של מוצרים אלו לישראל והתחרות בענף הם שמביאים למחיר הלא גבוה של ביגוד והנעלה".

לעומת מחירי הביגוד וההנעלה, מחירי הצריכה במלונות ובמסעדות, וכן מחירי שירותי תרבות ופנאי הם גבוהים בישראל. מחירי כלי הרכב הפרטיים גם כן גבוהים בהשוואה בינלאומית. לעומתם מחיר שירותי התקשורת בשנת 2008 בישראל היו נמוכים במעט מהמחיר הממוצע במדינות ה-OECD, אולם בין השנים 2008 ו-2011 מחיר שירותי התקשורת בישראל עלו בכ-20% בהשוואה לגוש האירו, ובכ-10% בהשוואה לארה"ב.

 מחירים

 ישראל