על איזו ירושה הם רבים?

היה השבוע מי שנזכר בנאום הלווייתנים שנשא חיים רמון לפני 18 שנה בדיוק בוועידת מפלגת העבודה. אז, בסוף ינואר 1994, ניסה רמון להציל את העבודה מהתאבדות, עכשיו, בינואר 2012, מנסה רמון בכוחותיו הדלים לדחוף את הלוויתן של קדימה חזרה אל המים, אל החיים.

לפחות עד 27 במארס, מועד הפריימריז לראשות המפלגה, מובטחת שלמותה של קדימה. מה יקרה ביום שאחרי? על כך חלוקות הדעות. נראה שלתומכי לבני יש אינטרס להפיץ את השמועה שאם ציפי לבני תפסיד, מאיימת סכנת פילוג על התנועה.

בהלה בספסלים האחוריים

השבוע זימנה יו"ר קדימה את כל חברי הסיעה לשיחות אישיות. המסר היה ברור: אני מביאה יותר מנדטים ממופז, ואם לא יהיו מנדטים, לא תהיה מפלגה. את יושבי הספסלים האחוריים זה מבהיל. מקום 15 ברשימה וצפונה לא נמצאים בשום סקר. הבוקר העכיר את מצב רוחם סקר נוסף: על-פי מכון "מאגר מוחות" של פרופ' יצחק כ"ץ, קדימה בראשות לבני זוכה ל-13 מנדטים. כשמופז בראשה, המפלגה מתרסקת ל-9 מנדטים בלבד. חצי עד שני שלישים מהסיעה בסכנת הכחדה. גם בתרחיש האופטימי ביותר, 15 חברי כנסת הולכים הביתה, עם לבני או בלעדיה.

בשורה התחתונה, מה שעשתה או לא עשתה לבני בשלוש השנים האחרונות, מטריד את חברי הסיעה פחות מהחשש שבכנסת הבאה הם יזכו לראות את המשכן רק בטלוויזיה. "אני חושב שיש לה סיכוי יותר גדול בבחירות הכלליות, וזה השיקול המכריע", הסביר אתמול ח"כ נחמן שי, שעד לפני שבוע שקל לתמוך במופז. "אני נותן למופז אשראי גבוה, אבל לה יש פוטנציאל יותר גבוה בקרב המצביעים לכנסת", אמר בכנות. וזה הרציונל שמנחה את מרבית חברי הכנסת של קדימה.

בעוד חברי הכנסת עם לבני, השטח עם מופז. אם כל הקבוצות המגזריות שפקד יגיעו להצביע - יש לו סיכוי טוב לנצח. וזה יהיה הקרב של החודשיים הבאים. היא תבקש מהח"כים להשפיע על הפעילים בשטח, והוא יבקש מחברי המפלגה להשפיע על הח"כים. שני כיווני זרימה מנוגדים. היא עובדת מלמעלה למטה, והוא כמו כל הקריירה שלו, מלמטה למעלה.

קרב בוץ כזה כבר מזמן לא היה בפוליטיקה הישראלית. מלחמת שלי יחימוביץ' בעמיר פרץ עוד תיראה כמו משחק ילדים ליד לבני ומופז, התקווה הלבנה והגנרל המזרחי. לאחר שתוצאות הפריימריז הקודמים ביניהם הוכרעו על חודם של קולות ספורים, ברור שמדובר פה ביריבים שעוד לפני עלייתם לזירה הם שווי כוחות ובאותו משקל. השאלה היא רק מה גודל הירושה שעליה הם נאבקים.

בקרב הזה הצופים יהיו במתח עד הסיבוב האחרון. הם יוכלו ליהנות מקרבות בוץ ומהתגוששות אמיתית, ברוטאלית ומלוכלכת, ממש עד למכת הגונג האחרונה. לבני מתכוננת להשחיז ציפורניים ולהשיל את הממלכתיות, ולמופז יש את ליאור חורב, שלא לוקח שבויים.

מלחמה על הפירורים

בפגישות עם חברי הכנסת לבני כבר הסירה את הכפפות. מי שאיתי - איתי, מי שלא איתי - נגדי, הבהירה. ובכל זאת יש מי שלוקח את הסיכון בסיעה ומעז לתמוך במופז. היתרון - הגרעין שלו יהיה יותר מלוכד וההתחייבויות שלו למי שיתמוך בו יותר גדולות.

ח"כים שיתמכו במופז ייכנסו מיד לעשירייה הראשונה של קדימה בראשותו. מנגד, כשמספר המנדטים שלבני מקבלת הוא דו-ספרתי, מי שיתמוך בה לא יודע היכן ישובץ. אמנם מי שיושב מקדימה פחות פגיע, לרוני בר-און, או ליואל חסון אין מה לדאוג, אבל כשזה נוגע לדורון אביטלים ולרחל אדטואים שתומכים בה, לא ברור אם יקבלו משהו בכלל. אם הסקרים מנבאים נכונה, הם יישארו בחוץ. כמו הח"כים שתומכים במופז, הם לא יראו ממנה כלום.

השאלה מי ינצח, לבני או מופז, היא שאלה חשובה אבל בעירבון מוגבל. לבני ומופז נאבקים על הפירורים שיישארו אחרי שיאיר לפיד יסחוף רבים ממצביעי קדימה, ואחרי שנתניהו כנראה ייצא שוב מנצח, במקרה הטוב הם רבים על התואר יו"ר האופוזיציה. ככל שהפירורים קטנים יותר, גם המלחמה גדולה יותר.

עם זאת, יש כמה שאלות מפתח. הראשונה: מתי יהיו הבחירות, השנייה: מה יקרה עד אז, והשלישית: כמה שטויות וטעויות יעשה ראש הממשלה במהלך התקופה הזו. במידה שהוא לא יזיק לעצמו כהרגלו, ושלא יתרחשו דברים בלתי צפויים או התפתחויות דרמטיות, הרי שהקדנציה השלישית שלו מובטחת.

האם ש"ס תזיז את ישי?

עוד בטרם החל המו"מ הקואליציוני עם קדימה לאחר בחירות 2009, וגם במהלכו, קיימו נתניהו ויו"ר ש"ס, אלי ישי, סדרת פגישות חשאיות בירושלים, בבית אביו של ראש הממשלה הטרי, הפרופ' בן ציון נתניהו. מיקום הפגישות נשמר עד לרגע זה בסוד.

במפגשים האלה נרקמה הקואליציה הנוכחית ובעקבותיהם זכה ישי לשלל קואליציוני נדיב בהרבה מעבר למה שהיה לו אצל אולמרט, וזאת למרות שש"ס שמרה על כוחה.

כשהארכת חוק טל מעוכבת בממשלה, החוק שמאפשר לרבנים לרשום לנישואין ללא מגבלה גיאוגרפית (חוק צהר) דווקא קודם בכנסת, והתבטאויות של ליברמן נגד המועצות הדתיות עוברות בשקט מצד ראש הממשלה, נראה שנתניהו תפס צד, וזה לא הצד של ישי. ספק אם בבחירות הבאות הוא יזכה שוב להתארח אצל אביו של ראש הממשלה.

ישי שומע את הלחשושים מאחורי גבו ואת הקולות הקוראים להחליפו. כשהוא מביט מעבר לכתפו הוא רואה את דמות האריה השואג המשחר לטרף, את החיה הפוליטית שגופה רזה וכחוש והיא רעבה יותר מתמיד. ייתכן שזו הייתה אחת הסיבות שלו לנסות למצוא חן בעיני בוחריו ולקרוץ לאברכיו באמצעות הנחות והקלות בתשלומי הארנונה.

המהלך הזה ודאי היה מקנה לו נקודות בקרב הקהל של ש"ס, אלא שבדיוק כמו בהתנהלותו בשריפה בכרמל, שהוא מחה, זעק, דרש דיון והעביר כספים אך אפילו כבאית אחת לא נרכשה, כך גם השבוע הוא צעק, נפגש, הגיע לסיכומים, ובסוף קיבל תשובה שלילית מראש הממשלה.

בחצרו של הרב עובדיה לא מתעלמים גם מההשלכות של דוח מבקר המדינה המתקרב, ומהרמיזה של שר החוץ ליברמן כי לא יישב בממשלה אחת עם ישי. בש"ס מתגברים הקולות הסבורים שבמקום לפלג את הקול הספרדי החרדי בין דרעי לש"ס, יש להציב את דרעי במקום ישי, ובכך גם למנוע פילוג וגם לחזק את ש"ס.

בשבועות האחרונים הגביר דרעי את נוכחותו בבית הרב. בדרשה הקבועה שלו במוצאי שבת, הזכיר עובדיה יוסף את דרעי שלוש פעמים בהקשרים שונים, דבר נדיר שלא קרה חודשים רבים. יש המפרשים זאת כחלק מההתלבטות של הרב האם לומר לישי תצא בחוץ, ולהחליפו בדרעי. השאלה אם לא יהיה זה ישי, שועל פוליטי ותיק, שישבש את כל התחזיות, ויאמר בעצמו לנתניהו תצא בחוץ.