התיאבון הגדול של רמי שביט

האסטרטגיה האגרסיבית של צמיחה בשוק הקמעונאות הקשה והתחרותי, באמצעות רכישות בתחומים המושפעים לרעה מההאטה במשק - גבתה את מחירה השבוע. חברת הדירוג S&P מעלות הפחיתה את דירוג האג"ח של רשת המשביר לצרכן, הנמצאת בשליטת רמי שביט, שחולשת על רשת בתי הכלבו הנושאים את שמה, על הדראגסטורים של ניו-פארם, עסקי התיירות של קשרי תעופה ורשת הציוד המשרדי אופיס דיפו.

ניתן לפטור זאת כעיתוי אומלל במיוחד: ביום שבו הורד דירוגה של המשביר, פנתה רשת קמעונאית אחרת, אייס אוטו דיפו, לבית המשפט בבקשה להקפאת ההליכים נגדה, לאחר שנקלעה למצוקת נזילות בגין חובות בהיקף של 450 מיליון שקל.

כך, שלא בטובתה, מצאה את עצמה המשביר לצרכן חולקת עם אייס את עמודי ה"צרות בקמעונאות" במדורי הכלכלה. זאת, למרות שהדירוג לו זכתה, BBB (רמת השקעה בינונית), רחוק מללמד על תרחיש קריסה כמו זה שהתממש השבוע ברשת ה"עשה זאת בעצמך" של משה גאון ושלמה זבידה.

אלא שחברות הדירוג, כפי שלמדנו בשנים האחרונות, מאחרות להגיב למתרחש בשווקים, ולא פעם מתריעות על סכנה לחדלות פירעון החוב זמן רב לאחר שהשוק כבר הפנים את הסיכון. דוגמה לא רעה לכך יכולה לשמש אייס אוטו דיפו עצמה, שרק לפני שנה וחצי הורד דירוג האג"ח שלה על-ידי אותה S&P מעלות בדרגה אחת, ל-BBB פלוס, גבוה מהדירוג הנוכחי של המשביר.

מדוע הורד דירוג אייס בחודש יוני 2010 אליבא דמעלות? "בשל הרעה מתמשכת בפרופיל הפיננסי של החברה". ומדוע הורידה חברת הדירוג את זה של המשביר לצרכן כעת? "בשל היחלשות בפרופיל הסיכון הפיננסי".

והדמיון לא נעצר כאן. המשך ההשוואה עשוי לגרום אף הוא חוסר נוחות מסוים למחזיקי האג"ח של המשביר. את הנזילות של רשת אייס הגדירה מעלות לפני כשנה וחצי כ"מספקת". ואיך היא מגדירה כעת את הנזילות של המשביר? כ"חלשה".

באשר לעתיד, צפתה חברת הדירוג בזמנו כי אייס "תשמור על רמת עודפי מזומנים נאותה בטווח הקצר-בינוני, אשר תתמוך בתשלומי חוב ובצרכי פעילות שוטפת". מהמשביר היא מצפה ליותר: "מכירה של אחת החזקותיה, או שיפור בתנאי העסקים, יביאו להערכתנו, לתזרים נוסף וישפר את הנזילות".

התיאבון הגדול של שביט

את רשת המשביר לצרכן "הישן", שהפעילה בתי כלבו עוד לפני קום המדינה, רכש שביט בפברואר 2003, במסגרת הקפאת הליכים שאליה נכנסה הרשת בעקבות מצוקה תזרימית, ולאחר שצברה חובות בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל.

בהשקעה קטנה יחסית, של כמה עשרות מיליוני שקלים וללא חובות העבר, קיבל לידיו שביט מותג חבוט בעל תדמית ארכאית - וכנגד כל הסיכויים הצליח להעלות אותו חזרה על מפת הקמעונאות המקומית. הוא עשה זאת באמצעות מיצוב מחדש, יצירת מועדון של מאות אלפי לקוחות ורכישת פעילויות משיקות במגוון תחומים. בדרך הוא אף לקח את הרשת למספר גיוסים מוצלחים של הון וחוב.

אלא שכעת נראה כי התיאבון העצום של שביט לצמוח (הוא לא הסתיר בעבר את תוכניתו השאפתנית להפוך את המשביר לקבוצה הקמעונאית הגדולה בישראל) עשוי לחזור אליו כבומרנג. צריך לקוות שהפסדי המשביר בשנה האחרונה, והגדלת היקף החובות ל-1.3 מיליארד שקל במאזן המאוחד (כמחצית מזה לספקים), לא יקרבו אותה למצב דומה לזה שבו עמדה לפני 9 שנים, או לזה שבו עומדת רשת אייס היום.