מי אחראי למתקפה על השקל

דווקא בשבוע בו מופיע נגיד בנק ישראל בערב עיון לרגל פרסום הדוח "ישראל והמשבר העולמי" התחדשה המתקפה על השקל והוא התחזק ב-2% תוך מספר ימים. פישר קבע את "עשרת הדיברות" שהם הלקחים מהמשבר העולמי האחרון ואנו נתייחס לדיבר השישי - חשיבותו של שער החליפין במשק קטן ופתוח.

כה אמר פישר: "אצלנו בישראל אין צורך להדגיש נקודה זו. יש בעולם אנשים שחושבים שאסור להשפיע על שער החליפין למעט דרך הריבית. לי ברור ששער החליפין הינו אולי המשתנה הכי חשוב במשק, ויש אפילו מדינות כמו סינגפור למשל, שמנהלות את המדיניות המוניטארית על ידי קביעת שער החליפין, או טווח לשער החליפין, ונותנות לריבית להתאים את עצמה לטווח זה... אני חושב שהשורה התחתונה היא שאפשר להתערב בשוק כשמתרחש ייסוף, ואפשר לעשות זאת בהצלחה". רק אוסיף ואומר - לא אפשר מר פישר, חייבים וצריך אולם יש לעשות זאת בחוכמה רבה ולהוביל ולא להיות הססן ומובל.

התחזקותו הדרמטית של השקל בשבוע האחרון איננה חריגה במיוחד. בתקופה זו התחזקו מאד גם הריאל הברזילאי, הפזו המקסיקני והצ'יליאני ושורה של מטבעות אחרים החביבים על שחקני המט"ח בעולם. זה מעיד יותר מכל על שובם של שחקני המט"ח לזירה לאחר תקופה ארוכה יחסית של קיפאון וצמצום פעילות. ההבדל הגדול בין המטבעות האחרים לבין השקל הוא "אחוזי השומן" שצברו. במהלך שנת 2011 נחלשו מטבעות אלו בעשרות אחוזים ותרמו לשיפור דרמטי של פעילות היצוא. השקל לעומתם שמר על חוסן יחסי ונחלש רק בכ-5% מול סל המטבעות.

את השפעת פיחות השקל על היצוא אפשר לראות מיידית בנתוני הצמיחה. בחודשים ספטמבר-דצמבר תרמה היחלשות השקל לגידול ביצוא הסחורות והשירותים ולעליית המדד המשולב לבחינת פעילות המשק וזה מחזק את דברי הנגיד בדבר החשיבות הקריטית של שער החליפין לצמיחת המשק. בסך הכול רמת הפעילות הכלכלית בעולם איננה בעלייה והצפיות לשנת 2012 לא מבשרות טובות. נסיגה צפויה בקצב התוצר בגוש האירו, האטה בצמיחה בארה"ב וגם במדינות המתפתחות. חידוש המתקפה חייב אם כן להדליק נורה אדומה במסדרונות הבנק המרכזי, כי בשנה כזו יהיה לשער החליפין משקל מכריע על רווחיות היצוא וכפועל יוצא על הצמיחה והמדד המשולב.

הנתון החשוב ביותר הינו זהות השחקנים. בנק ישראל והאוצר נקטו בשנת 2011 בשורה של צעדים שנועדו לצמצם את פעילות השחקנים הזרים ביניהם ביטול פטורים ממס וחובת דיווח עסקאות גדולות. את התוצאות המעידות לכאורה על הצלחת הצעדים ניתן לראות בנתוני בנק ישראל על שוק מטבע החוץ. חלקם של הזרים בנפח הפעילות ירד משיאים של 65% בשנת 2010 ל-39% בלבד בשלהי 2011.

לכאורה ניתן להניח כי בנק ישראל נחל הצלחה במלחמתו אולם למעשה אם נשים לב להמשך הגידול המאסיבי בנפחי המסחר ובעיקר בעסקאות החלף עולה השאלה המחשידה מי עומד מאחורי גידול זה. הרי הפעילות הכלכלית לא גדלה בקצב שיש בו כדי להסביר את הגידול בהיקפי המסחר. כמו כן לא שמענו על מכירת חברות ישראליות בהיקפים שיצדיקו גידול זה.

היצואנים ביצעו הגנות והמירו חלק ניכר מהמרותיהם לרבעון הראשון כך שהם לבטח לא היוו גורם משמעותי בגל ההמרות האחרון. האם יש גופים מקומיים שהחליטו להצטרף למשחקי המט"ח בשוק הישראלי בהיקפים כה גדולים? מסופקתני אבל שווה בדיקה. לעומת זאת אם ניקח בחשבון את הפעילות הספקולטיבית שהתגברה לאחרונה במטבעות רבים בעולם אפשר יהיה להעריך בסבירות גבוהה כי הספקולנטים הזרים מצאו דרך להסתתר מאחורי גופים מקומיים על מנת להמשיך ולפעול כאן תוך התחמקות מההגבלות שהטילו בנק ישראל והאוצר. מעקב אחר ציטוטי המסחר והשונות הגבוהה בשער השקל/דולר בימים שהדולר מתחזק בעולם לעומת ימים בהם הוא נחלש מביא למסקנה ברורה שהספקולנטים שוב בוחנים את רמת המעורבות של בנק ישראל והאוצר בשוק המט"ח. כמו בסינגפור, כמו בשוויץ,כמו ביפאן וכמו בברזיל עליהם להראות נוכחות כל העת, להפתיע ולהראות לשחקנים כי הם הגורם המוביל ולא המובל.

יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

Rika40@012.net.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר", תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי.

*** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.