"בהתחלה, כשהייתי צעיר, הגעתי בגישה שאני החוק, ולא משנה מה יש לבעל הנכס להגיד. עם הזמן אתה מבין שניתן להשיג הרבה יותר אם אתה בא בגישה שאתה כאן לעשות את העבודה. גם אם היו עבודות פיקוח שגררו עימותים, ברוב המקרים הצלחתי להרגיע את המצב בדיבורים.
"במקרה שבעל הנכס או המשק לא מאפשר לבצע את העבודה, המפקח מביא ניידת משטרה, לכן ידעתי שאני לא הולך להתעמת פיזית או מילולית עם הבעלים. במקרים שראיתי שמתפתח עימות, פשוט אמרתי 'תודה רבה', הייתי יוצא, מתקשר למשטרה המקומית ומזמין ניידת. בליווי שוטר או שניים אתה נכנס מחדש ומסביר שאתה עושה את תפקידך על פי החוק. היו מקרים שהתעוררו חששות מהמחשבה שצפוי להתרחש עימות, אבל במקרה כזה ניגשים לנכס שני מפקחים ולפעמים שלושה ביחד, כדי לא לקחת סיכונים".
את הדברים הללו אומר נפתלי קליין, שעבד כמפקח על הבנייה במשך 14 שנה, עד שפרש מהמקצוע לפני כשמונה חודשים. קליין, בן 37, תחילה עבד 10 שנים, מ-1997 ועד 2007, כמפקח על הבנייה בוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה לודים, שהייתה אחראית על שלוש מועצות אזוריות: עמק לוד, חבל מודיעין וגזר.
הוועדה המרחבית פורקה ב-2007 ומאז 2007 ועד לפני שמונה חודשים הוא עבד כמפקח על הבנייה בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה יהוד, שם היה מדובר "באופי עירוני יותר של עבירות בנייה. היה מדובר על דברים קטנים יותר, כמו תוספות בנייה קטנות, פרגולות, גדרות.
"מתחמי המסחר שהיו בנויים שלא כחוק היו בודדים. הייתי קורא לעבירות הבנייה שם 'פיצוחים לשבת' לעומת השטחים שאיתם עבדנו בלודים - אם בלודים תיק קטן היה שטח בנייה של 50-150 מ"ר, ביהוד נחשבו תיקים כאלה לבין הגדולים. היו כל מיני לולים ורפתות בלודים שהפכו ממש לאזורי תעשייה. אתה בא למקום כזה ואז מוצא בו מספר עסקים. אתה צריך לבצע חקירה אצל כל עסק בנפרד ותיק כזה יכול לקחת יום שלם. נתקלתי פעם במשק עם לול באורך כ-100 מטר שמחולק לכ-10 עסקים שונים ונאלצתי לעבור עסק עסק כחלק מעבודת הפיקוח".
המותר והאסור
"הוויכוחים והעימותים עם בעלי נכסים מהווים אולי 15% עד 20% מהעבודה", מציין אמיל פרידמן, מהנדס אזור עבר הירקון וצפון העיר בעיריית תל אביב.
בתפקידו אחראי פרידמן בן ה-64 על עבודת הפיקוח על הבנייה באזור עבר הירקון וצפון תל אביב, כולל בדיקת בקשות לקבלת היתרי בנייה, פיקוח על הבנייה אחרי קבלת היתר ועד קבלת תעודת גמר, אישור איכלוס לבניינים והגשת תביעות משפטיות וצווי הריסה מינהליים במקרים שמדובר בבנייה לא חוקית, ללא היתר בנייה או בניגוד ובסטייה מהיתר.
פרידמן עובד בעיריית ת"א כבר 21 שנה. בתפקידו הנוכחי עובד פרידמן מזה ארבע שנים ולפני כן עבד כמהנדס אזור מזרח ת"א. בשנים שקדמו לכך עבד פרידמן כעוזר מהנדס אזור וכמהנדס מבנים מסוכנים בעירייה. לפני הגעתו לישראל עבד פרידמן בברית המועצות כמנהל מחלקה ומהנדס בחברת תכנון וכמנהל מחלקה בחברת בנייה.
- אילו תכונות נדרשות לעבודה?
"אתה צריך לדעת לקרוא תוכניות, לדעת לשרטט, להבין את תהליך התכנון והבנייה, להיות בעל יכולת לדבר עם אנשים ולדעת לתת הוראות לבטיחות באתר הבנייה, לשמור על בטיחות הסביבה ולהכיר את סעיפי חוק התכנון והבנייה. עליך לדעת איך להגיש תביעות משפטיות, וכמובן לדעת מה מותר ומה אסור בתחום התכנון והבנייה".
- מה ההשכלה הנדרשת?
"תואר שני בהנדסה אזרחית וניסיון של יותר מ-5 שנים בתחום הבנייה".
- לפי ידיעתך, מה השכר הממוצע בענף?
"15 אלף עד 17 אלף שקל בחודש".
קליין מפעיל היום עסק פרטי בבני ברק, 'נפתלי קליין הדרכה והכוונה בחוק התכנון והבנייה', המלווה אנשים פרטיים ויזמים מול מוסדות התכנון והבנייה.
כמפקח על הבנייה חקר קליין מי בנה מה, והאם יש לבנייה היתרים. בהמשך, אוסף המפקח ראיות לתיק הנחקר, שימשו אותו במקרה שהוא מגיע לבית המשפט.
איום מילולי
קליין: "התפקיד של מפקח דורש אמינות, יושר ובעצם גם לדעת לתת שירות, כי מפקח על הבנייה עובד בקבלת קהל מול אנשים שבאים לשאול שאלות על הנכס שלהם, למשל על הכנת בית לטופס 4 ושאלות מקצועיות של מה מקובל ומה לא. נדרש מתן שירות גם כשאתה בא לשטח, כי הרבה פעמים בעלי הנכס שרואים שמגיע לשטח מפקח על הבנייה, נכנסים למגננה. זוהי חקירה לכל דבר.
ההליך שונה מביקורת של משטרה בכביש, שבה בדרך כלל אחרי שבודקים רישיונות הנהג משוחרר לנסוע הלאה. ברוב התקופה שעבדתי בלודים, העבודה הייתה מול מושבניקים. תוך כדי צבירת ניסיון אתה מתחיל לדעת איך לדבר עם בעלי הנכס, כי לפעמים מגיעים לנכס או למשק כלשהו ובעל המקום אומר לך 'היי אדוני, תפוס את הרגליים ולך מכאן'. היינו עורכים לפעמים מבצע יישובי שבו עוברים משק משק לבדוק האם יש בהם חריגות בנייה או שימושים חורגים. יש מקרים שבהם בעל המשק מזהה שהולכת להיות בעיה ואז נוצרת פרובוקציה מצד בעל המשק. אתה לומד לשנות גישה.
- איך מתבצעת שיחה עם מי שעבר על חוק התכנון והבנייה?
פרידמן: "השיחה עם עברייני בנייה היא לא שקטה. אני תמיד נמצא בעומס ובלחץ, ואתה צריך לדעת איך לצאת מהסיפור באופן שבו עבודתך תבוצע, כלומר, עליך להסביר לבעל הנכס מה לא בסדר, שעליו להגיש בקשה לקבל רישיון או שעליו להרוס את המבנה. בעל הנכס צריך לקבל הסבר כשאנחנו מגישים תביעה משפטית או צו הריסה מינהלי והפסקת עבודה. אם יש אזורים קריטיים, המפקח בדרך כלל הולך עם שוטר צמוד, וזה מנטרל את אווירת החשש מעימותים".
- יש איומים?
פרידמן: "כן, יש איומים. לא נעים לדבר על זה ואני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל לפעמים מקבלים מכות וגם פגיעה ברכוש, לעתים פגיעה בבית. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל זהו אופי האיום".
קליין: "קיבלתי איומים, וכל איום טופל לגופו. כשזה קרה, תמיד הגשתי תלונה במשטרה המקומית. רוב עבודות הפיקוח לא יצאו מכלל פרופורציה אבל הותקפתי מספר פעמים, אם כי זה לא קרה בתדירות גבוהה.
"האיומים בדרך כלל היו מגיעים בצורת צעקות, איומים מילוליים שכללו גם איומים על החיים, והיה גם מקרה שבו חטפתי מכות ולקחו לי את המצלמה. לקחתי את הכל בפרופורציה, במחשבה שאני בתפקיד ושאותו הגורם נסער כרגע, אבל אחר כך זה יישכח. לא היה מקרה שבו האיומים מנעו בדיקה מקיפה בנכס. רוב העימותים היו עם בעלי משקים במושבים, אבל הרבה פעמים אלה היו הילדים שלהם, בשנות ה-20 לחייהם. לא מדובר בעבריינים טיפוסיים".
"חוזר לא רגוע"
- זה משפיע על החיים בבית?
קליין: "החתמת שעות הייתה דרך החתמה ביומטרית של האגודל. פיתחתי לעצמי מן מטאפורה, שבה, כשהחתמתי את האגודל ליציאה דמיינתי שבאותו הרגע הוחדר לי לאגודל חומר שמאפס אותי. ברגע שנכנסתי לרכב הבנתי שאני כבר לא עובד ולא מתעסק עם היום שהיה, אלא מתעסק עם הבית. היום שהיה נשאר כשהיה ומחר זהו יום חדש, אחרת אתה לא יכול לתפקד כי אין לך לא בית, לא חיים ולא כלום.
"ובכל זאת, לפעמים אתה חוזר לא רגוע רגשית אחרי יום עבודה קשה. אני לא אגיד שחוויתי נדודי שינה בגלל התפקיד, אבל אתה מרגיש מתח מהיום שהיה ומתח מהמחשבה על הדרך שבה העניינים יתפתחו מחר. בדרך כלל השתדלתי לא להעלות את חוויות יום העבודה בארוחת הערב, כי גם ככה העבודה מתישה והעדפתי שלא להדאיג את המשפחה".
- למה עזבת את המקצוע?
"מצאתי נישה שניתן להתפרנס ממנה, כי המשכורות ברשויות המקומיות הן נמוכות, ורציתי להמשיך לחיות בכבוד ולשמור על עצמי ועל משפחתי. לשמחתי, בכל 14 השנים שעבדתי כמפקח על הבנייה לא נחשפתי לשוחד ולא הגעתי למצבים שהציעו לי שוחד, אבל ידוע שהפיתוי לשוחד הוא סכנה שמרחפת רבות על המקצוע הזה - מספיק לקרוא עיתונים כדי לדעת את זה".
כתבות נוספות בפרויקט "ההשקעות והמקצועות המסוכנים בנדל"ן" ניתן למצוא במדור הנדל"ן של אתר "גלובס" ובמוסף הנדל"ן של "גלובס" במהדורה המודפסת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
