מי שיש לו פחד גבהים, ניקיון חלונות של רבי-קומות היא לא העבודה בשבילו. מנגד, עבודה כזו תכניס לחייכם אתגר, עניין וייחוד - שכן לא מדובר בעבודת משרד שגרתית של תשע עד חמש.
ישראל חן בן ה-46 הוא מנכ"ל ומייסד חברת "גבהים" המבצעת עבודות גובה באמצעות גלישה בחבלים (סנפלינג) בתחומי האחזקה והניקיון של מבנים בכל הארץ, כולל שטיפת חלונות ושטיפת מבנים ולעיתים גם שיפוץ ושיקום המבנים, ואפילו "גלישה בתוך פירים במגדלי עזריאלי לצורך איטום". הבניינים שהחברה מבצעת בהם עבודות נעים בין שלוש ועד יותר מ-30 קומות.
חן הגיע לענף כשחיפש "לעסוק בתחום שאוכל להתפרנס ממנו בכבוד ושיהיה מאתגר ומעניין. הגעתי לתחום די במקרה, אבל ברגע שנכנסתי לזה נשארתי והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות. לא היה לי רקע בסוג העבודה הזו מלבד טיולים שכללו טרקים בכל מיני מקומות, בעיקר בצפון הודו. לפני שעסקתי בעבודה זו עבדתי בגינון, מה שלא כלל עבודה עם חבלים. כשנכנסתי לתחום עוד לא היו בו תקנות ודרישות של משרד התמ"ת. למדנו את המקצוע תוך כדי תנועה ומאוחר יותר התחילו להיכנס דרישות ותקנות. היום החוק מחייב שכל מי שנכנס לתחום יעבור הכשרה ספציפית ומיוחדת".
לפני שנתיים, בעקבות התקנות החדשות שאימת התמ"ת שהתקבלו לדבריו מבלי שמישהו נועץ בהם, הוא גם הקים את איגוד גולשי הבניין, "לקידום האינטרסים של חברות הגלישה". לדבריו, "מתוך 50 החברות בארץ, 15-20 הן חברות רציניות יותר, וזה מעט מאוד. זהו ענף מאוד קטן ואין לו כוח פוליטי. אנחנו מקווים שבאמצעות האיגוד נגיע להישגים שיקדמו את האינטרסים שלנו".
- איך מתגברים על הפחד ליפול?
"מי שיש לו פחד גבהים לא יכול לעבוד בתחום הזה. צריך פה אנשים שאין להם פחד גבהים, למרות שמצד שני, היעדר מוחלט של פחד איננו דבר כל כך בריא. כשאתה נמצא על צמרת בניין ישנה תחושת פחד במידה מסוימת, אבל זהו לא פחד גבהים בהגדרה. הרי פחד גבהים הוא לא פחד, אלא תופעה פסיכולוגית, פוביה, של אנשים שלא מסוגלים להיות בגובה, אפילו אם הם נמצאים במרפסת. הם מקבלים סחרחורת ומובן שזה פחד שהוא מעבר לפחד הרגיל, שקיומו הוא טבעי ורצוי אצל מי שעובד בעבודה לגובה, כי מי שאין לו את הפחד הרגיל, נמצא אפילו בסיכון".
- מה דרוש מבחינה גופנית כדי לעסוק במקצוע כזה?
"אני לא מחפש ספורטאים, אבל הם צריכים להרגיש שזה מתאים להם. הם צריכים להיות בריאים ובכושר סביר. העבודה הזו בסופו של דבר מכניסה את העובד לכושר, ואחרי תקופה של עבודה בתחום העובד נכנס לכושר באופן טבעי".
- ומה דרוש מבחינה מנטלית?
"העובד צריך להיות מישהו שאוהב לעבוד, שרוצה לעבוד ושנהנה מהעבודה. העבודה לא מיועדת בהכרח לחובבי סיכונים או למחפשי אתגרים. מלכתחילה אני מניח שמי שבא לעבוד בעבודה כזו חושב על האופי המאתגר והאקטסרימי של העבודה, אבל אני חושב שאחרי תקופה מסוימת מה שקובע הוא האם לעובד יש מוסר עבודה או לא. אחרי שההתלהבות חולפת נשארת עבודה קשה. אנשים שבאו רק בשביל הפאן והריגושים לא החזיקו מעמד בסופו של עניין.
אין פרמיית סיכון
"אני גם לא מחפש אנשים בעלי ניסיון, אני מכשיר אותם בעצמי. יש קורס של שבוע ובהמשך, התקופה הראשונה של העבודה, כלומר החודשיים-שלושה הראשונים, היא התקופה שבה אדם צובר ניסיון ומתמקצע".
- מהו השכר הממוצע בענף?
"6,000 שקל בחודש לעובד מתחיל ו-10,000 שקל בחודש לעובד ותיק יותר".
- יש פרמיית סיכון כלשהי המגולמת במשכורת?
"אין פרמיית סיכון. אני לא מסכים עם עניין הסיכון. אני אומר שאולי יש פחד, אבל אין סיכון בעבודה הזו, שהרבה פחות מסוכנת מעבודות אחרות של שיפוצים או דברים מהסוג הזה. רמת המודעות של העובדים היא מאוד גבוהה, כולם עוברים קורסים ומקבלים ריענון שקשור בכללי הבטיחות כל הזמן. ישנה השגחה רצופה והעובדים מאוד מקצועיים.
"לכן, אני לא חושב שיש איזשהו סיכון. הסיכון יכול להתרחש רק במקרה שיש חברה שלא עובדת לפי הכללים, והכרתי כמה חברות כאלה בעבר, שעבדו בלי הכשרה ובלי ציוד מתאים. מי שקשור לחבל שיכול לשאת 2,000 קילו, אין סיכוי שיקרה לו משהו".
כתבות נוספות בפרויקט "ההשקעות והמקצועות המסוכנים בנדל"ן" ניתן למצוא במדור הנדל"ן של אתר "גלובס" ובמוסף הנדל"ן של "גלובס" במהדורה המודפסת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
