צלם העיתונות אלכס ליבק: "אני מפחד להסתכל על הפנסיה שלי"

"מעולם לא הגעתי לגיל הפנסיה בעיתון 'הארץ', אלא פוטרתי שנתיים לפני כן. במקום שיפטרו אותי לפני חצי שנה, בגיל 67, פוטרתי לפני שנתיים בגיל 65, ולא היה לי מה להגיד. כמובן, כי לא היו לי שום זכויות... זו זוועה. אני מפחד להסתכל על הפנסיה שלי, כי אני בטוח שאצטרך לעבוד עד יומי האחרון. זה מצב מדכא, וכמובן שאני יודע על צלמים שמצבם הרבה יותר גרוע משלי".

במלים אלה פתח חתן פרס ישראל, הצלם אלכס ליבק, את נאומו בפני כ-400 העיתונאים שהגיעו לכנס היסוד של "ארגון העיתונאים בישראל" - איגוד העיתונאים החדש שהוקם לפני כחודש במסגרת ההסתדרות.

"הרגשתי שהעולם שלי מתמוטט אחרי כל-כך הרבה שנים שאני עובד ומשקיע את הנשמה. לפיכך, אני חושב שצריך לשנות את הדברים באופן דרסטי", סיכם ליבק.

שבוע בלבד לאחר כנס פעילי "איגוד העיתונאים בישראל", חתמו במהלך השבוע האחרון מאות נוספים על טופס רשמי של ההסתדרות, המאשר את הצטרפותם לארגון החדש. בתום הכנס, שבו הוצבו מספר עמדות החתמה לאיגוד, נספרו יותר מ-600 טפסים חתומים של עיתונאים.

רוב העיתונאים שנכחו באירוע היו הפרצופים הפחות מוכרים של עולם העיתונות, אבל לכנס הגיעו גם כמה מבכירי העיתונאים בישראל, ובהם ירון דקל, מגיש "הכול דיבורים" של רשת ב'; רזי ברקאי, מגיש "מה בוער" בגלי צה"ל; מגישת "עובדה", אילנה דיין; העיתונאית רותי יובל; סגן עורך "מעריב", שי גולדן; עיתונאי "ידיעות אחרונות", יהודה נוריאל; העיתונאי רינו צרור; ועוד.

מארגני הכנס לא יודו בכך, אבל הימים שקדמו לכנס לוו במתח נפשי עצום מבחינתם. החשש ואי-הוודאות לגבי מספר העיתונאים שיגיעו לכנס העסיקו רבות את חברי ועד הפעולה - ההנהגה הזמנית של האיגוד. מאות העיתונאים שהגיעו לכנס הרגיעו את מפלס הלחץ והשיבו רוח למפרשיהם של חברי הוועד.

"פתאום קמה עיתונאית, או קם עיתונאי, ומחליט שהוא לא לבד. הגיע הזמן להרים את המצב שלנו מרצפת חדר העריכה. זה לא רק בשביל כל אחד מאיתנו, זה בשביל מקצוע העיתונות כולו", אמרה נורית קנטי, מוועד הפעולה, בדברי הפתיחה של הכנס.

"העיקרון המנחה הוא לייצר רצפת הגינות", אמר יאיר טרצ'יצקי, והסביר כי הוא מתכוון ל"רצפה שתאפשר להתפרנס בכבוד, שתאפשר לעשות עיתונות חופשית מלחצים ואיכותית". לדבריו, "אסור שעיתונאים יהפכו לסחורה שזורקים לפח כשמתחשק".

"רגע לפני התהום"

על השאלה מדוע בכל זאת צריכים עובדים באחד הענפים הכי לא סולידריים להתאגד, ניסו לענות הדוברים בכנס. "העיתונות קמה היום ומתנערת", אמרה עינת פישביין, "ההכרה בעובדה שהפכנו להיות עובדים מוחלשים, חסרי זכויות והגנה היא רק הצעד הראשון. הפניית המבט שלנו פנימה, אל עצמנו, היא הצעד השני - כמו שלא זנחנו את עובדי הטקסטיל, הקופאיות, המאבטחים ועובדי פסי הייצור, והתעקשנו לסקר את מאבקי החיים שלהם, לא נזנח את התחקירנית שיושבת חדר ליד בשביל שכר רעב".

כתב ערוץ 10, אבנר הופשטיין, שעשה את התחקיר המפורסם על שלדון אדלסון, התייחס בדברים שנשא על הצורך להתאגד בין היתר בגלל ניסיונות ההשפעה של דרגים בעלי כוח על העיתונאים, תוך שהוא מכוון בדבריו לאדלסון, ראש הממשלה בנימין נתניהו, חברי הכנסת תומכי התיקון לחוק לשון הרע, חבר הכנסת אופיר אקוניס שהגן על הסנטור ג'וזף מקראתי הידוע לשמצה ואחרים.

"מחוץ לאולם הזה ישנם אנשים שמחככים באחרונה את ידיהם בהנאה מרובה... הם יושבים וכותבים את 'הספר הלבן' של החנקת התקשורת החופשית בישראל... הכול מתערבב פתאום בשיח האורווליאני הזה. רגע לפני התהום - בואו נתגייס עכשיו, להציל מהמקצוע שלנו את מה שנשאר", סיכם הופשטיין.