ניתוח "גלובס": גל הסדרי החוב לא "מגלח" את הפנסיה

לא נעים להיות בימים אלו מנהל גוף מוסדי, או מנכ"ל חברת ביטוח. גל הסדרי החוב - והתספורות הנלוות אליו - גורר אחריו מתקפה עזה נגד יכולתם של המוסדיים לנהל את חסכונות הציבור. אבל לפני שיונל כהן ממגדל ושי טלמון מכלל ביטוח יוקעו כאויבי העם, ולפני שרונן טוב מפסגות ואייל לפידות מהפניקס יואשמו בכל עוולות שוק ההון, בואו ננסה להניח בצד את הפופוליזם, להתמקד בעובדות, ולהעיף מבט אחר על הסדרי חוב. מבט שמציג תמונה שונה מזו שנדמה לנו.

מ-2009, נכנסו אגרות חוב בסך 19 מיליארד שקל להסדרי חוב. 19 מיליארד שקל הוא מספר גדול ומפחיד, מספר שגורם לחברי כנסת להזדעק ולהגיש הצעות חוק; אבל לרוע המזל, זהו נתון לא כל כך רלוונטי לדיון. אגב, לשם הפרופורציה, הנתון המקביל במערכת הבנקאית - כלומר היקף החובות המסחריים הבעייתיים - הוא 37 מיליארד שקל. זה כבר סכום הרבה יותר מפחיד, אם נזכור שההון העצמי המצרפי של הבנקים הוא 72 מיליארד שקל.

לא מזעזע

מדוע 19 מיליארד שקל אינם נתון רלוונטי? ראשית, כי הסכום כשלעצמו אינו אומר דבר. בואו נכניס למשוואה את היקף האג"ח הקונצרניות שהונפקו - 264 מיליארד שקל. מכאן, ששיעור החובות הבעייתיים, שיעור האג"ח שנקלעו לקשיים, הוא 7.2%.

נשמע הרבה? ומהו לדעתכם שיעור החובות הבעייתיים בבנקים? מדוחות הבנקים עולה כי שיעור החובות הבעייתיים מתוך תיק האשראי המסחרי הוא 9.6%. הנה הפתעה - הנתון המקביל בבנקים (שאמנם כולל חברות שנכנסו לקשיים לפני 2009), פחות טוב מזה של המוסדיים.

שנית, וזה יותר חשוב, אין שום משמעות להיקף האג"ח שנכנס להסדר חוב. לעניין הפגיעה בחסכונות, הנתון החשוב הוא כמה מהחוב נמחק. במערכת הבנקאית קוראים לזה הפרשה לחובות מסופקים, וכשמדובר באג"ח, זה נקרא "תספורת". התוצאה זהה - נותן האשראי צריך למחוק חלק מההלוואה, כסף שהלך לאיבוד. כך, שהנתון המשמעותי הוא מה שיעור הרקוברי, כלומר כמה אגורות מתוך כל שקל חוב יחזרו בסוף, לאחר ההסדר.

מקובל להניח, וכאן נהיה שמרנים, ששיעור הרקוברי לאורך זמן עומד על 50%. זו, כמובן, הערכה לגבי ממוצע. אצל לב לבייב, למשל, בהסדר החוב של אפריקה ישראל (שלבדו מהווה 40% מכלל הסדרי החוב), חזר כמעט כל הכסף; בחברות נדל"ן קטנות, ראו לעתים המשקיעים איך 95% מהחוב יורד לטמיון.

בהינתן רקוברי של 50%, אפשר להניח (בהנחה מחמירה), ש-9.5 מיליארד שקל מכספי החוסכים נמחקו. ומה עשו הבנקים באותה תקופה? ב-2009-2011, הפרישו הבנקים 16.9 מיליארד שקל מיליארד שקל, והקטינו הפרשות עבר, בסך 6.5 מיליארד שקל. בסך הכול עמדו ההפרשות לחובות מסופקים של הבנקים על 10.4 מיליארד שקל, מול סכום דומה אצל המוסדיים (אם כי, כאמור, התיק של הבנקים גדול יותר).

לא טלית שכולה תכלת

נמשיך עם העובדות. אם ניקח את היקף הסדרי החוב של האג"ח, נחשב רקוברי ממוצע ונזכור שמדובר בשלוש שנים, נגיע לשיעור דיפולט שנתי של 1.18%. זה לא שיעור דיפולט מזעזע; בבנקים נהוג להניח, שבשנות גאות שיעור ההפרשה הוא 0.6%, ובשנות משבר, כ-1%. ולבנקים יש מייצב בדמות אשראי קמעונאי, עם שיעורי חדלות פירעון נמוכים משמעותית מאשראי עסקי.

אין ויכוח שהמוסדיים אינם טלית שכולה תכלת; השקיפות שלהם מינימלית, ולא ראויה. בה בעת שהבנקים מדווחים באופן שוטף על ההפרשות לחובות מסופקים, לאיש אין מושג כמה מפסידים המוסדיים במתן אשראי. אין שום דיווח שמסביר לחוסכים, כי התשואה במקור הייתה למשל 6% אך 1.5% קוזזו, כי הגוף המנהל מחק כך וכך מיליוני שקלים, בגלל הפסדים מאשראי.

אין ויכוח גם שהבנקים טובים מהמוסדיים. הם מטפלים שנים ארוכות במתן אשראי בהיקפים גדולים ופיתחו מנגנונים מתאימים ומיומנות. המוסדיים עדיין רחוקים מכך. אבל ההפרש בתוצאה, הוא שליש עד חצי אחוז. זה לא דרמטי. בייחוד, כי הסדרי החוב שאנו רואים כעת הם תולדה של השטויות שעשו המוסדיים ב-2006-2008. מאז, אנו מקווים, יכולת מתן האשראי שלהם השתפרה.

אל תטעו - איננו אומרים כי מנהלי חברות הביטוח ובתי ההשקעות יכולים להרגיש טוב עם עצמם. אפשר וצריך לבוא אליהם בטענות על שכר גבוה ומופרז, על שיקולים זרים במתן אשראי, על דמי ניהול גבוהים ולא מוצדקים. ומעל הכול, על התחושה שהם זחוחים, לא מבינים את חובתם כלפי לקוחותיהם, לא נלחמים בחירוף נפש כדי להחזיר חובות בעייתיים, ומתייחסים בשוויון נפש להסדרי החוב.

ועדיין - בואו נכיר בעובדות. הסדרי החוב - ככל שייראו רבים ומפחידים - הם חלק ממהלך העניינים הרגיל של עסקים. כשאתה נותן אשראי, אתה מסתכן; לעתים הסיכון מתממש. אבל זו בטח לא הקטסטרופה הנוראית, שאותה אפשר להסיק מהקולות הפופוליסטיים שנשמעים כעת. חסכונות הציבור אינם "בסכנה" בניהול המוסדיים, ובטח שאינם "הפקר". ועוד נקודה שכדאי להקדיש לה מחשבה לרגע או שניים - כל הפגיעה בפנסיה, בגלל "תספורות" למיניהן, מתגמדת לעומת הפגיעה בפנסיה בגלל דמי ניהול מופרזים.

 הסדרי חוב