מה הסיכוי לישון טוב בלילה במקום שלא מסומן על המפה?

מה הסיכוי לישון טוב בלילה במקום שאפילו לא מסומן על המפה? ובאזור שבו שכניך לא בדיוק שמחים שאתה גר? ובבית שעשויים להרוס אותו כל יום או לפנות אותך ממנו?

עו"ד דורון ניר-צבי, ממקימי המאחז "חוות יאיר" הממוקם מעבר לקו הירוק, כ-11 ק"מ צפונית לאריאל שבשומרון, טוען שהוא ישן מצוין. לא ניתן לקבל היתר בנייה ולכן גם לא משכנתא? אין בעיה, ניר-צבי מישכן את בית הוריו בפתח תקוה כדי לבנות את ביתו במאחז. יש חשש מאלימות או מטרור? הוא ישן עם אקדח מתחת לכרית. יהרסו לו את הבית? את הבריכה כבר הרסו, אך הוא כבר הקים על הריסותיה בריכת שחייה חדשה.

לכאורה, מתנהלת משפחת ניר-צבי כמו הרבה משפחות: האבא, דורון, הוא עורך דין בתחום המקרקעין, ולו משרד בתל אביב; האמא, תמר, מנהלת את מסעדת "הצריף של תמרי" והצימר הצמוד לה שהקימה המשפחה; שבעת ילדיהם (שישה ביולוגיים ואחת באומנה) לומדים בבתי ספר ובישיבות - אחד אף הרחיק עד למצפה רמון לישיבה תורנית-סביבתית; וכשיש זמן, דורון ותמר יוצאים לסרט במתחם "סינמה סיטי" בגלילות, "25 דקות נסיעה בלילה", אומר ניר-צבי.

אלא שלמשפחת ניר-צבי יש סיפור אהבה ארוך עם השטחים: הוריה של תמר הם ממקימי קריית ארבע, בני הזוג ניר-צבי גרו בגבעה ליד אפרת מיד אחרי נישואיהם, אחר כך גרו בהתנחלות יקיר, ושלוש שנים אחרי שהקימו עם חבריהם את המאחז "גבעת הראל" הקימו את "חוות יאיר" - לפני למעלה מעשור. כבר 17 שנה שהם חיים מעבר לקו הירוק.

"לא לגמרי קונבנציונלי"

"ההורים שלי הם דתיים בורגנים מפתח תקוה, אבל הם יודעים שיש להם בן לא לגמרי קונבנציונלי", מעיד על עצמו ניר-צבי. "החזון שלנו לא דומה, אבל הם מקבלים אותנו".

לדבריו, "כשיצקתי את הבסיס לבית הקפה אבא שלי אמר, 'השתגעת? מי יבוא לכאן בכלל?'. אמרתי לו, 'אתה עוד תאכל את הכובע'. את יום הולדתו ה-60 חגגנו לו שם. כשיצקנו את הבסיס לצימר, אבי כבר אמר 'נמאס לי לאכול כובעים'".

מאז כבר ביקרו במקום רבים וטובים, כך ניכר מהתמונות שבאתר "הצריף של תמרי", ביניהם יאיר לפיד, יונית לוי, אברי גלעד, חברי כנסת ושרים.

"100 אלף ש' זה לא ביג דיל"

אך הדרך למאחז, שכיום מונה 41 משפחות, לא הייתה פשוטה. "אני לא יכול לקבל משכנתא על הבית, אז משכנתי את בית הורי בפתח תקוה", מספר ניר-צבי. האם הוא חושש שמישכן את בית אביו ושכל השקעתו תרד לטמיון? "שמנו את כספנו על קרן הניר-צבי", כך מתבדחים בני הזוג.

- ומה תעשו אם יפנו אתכם?

ניר-צבי: "יעקרו אותנו? זה מאד היפותטי. הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי. המאחזים יוכשרו, זה רק עניין של זמן. אולי בדור שלנו עוד נזכה לחיות מעברו המזרחי של הירדן. את יודעת, או שאיראן תגיע אלינו, או שאנחנו נגיע אליה".

כמו קאובוי במערב הפרוע, ניר-צבי מחפש לחיות על הקצה. "אם לא היה שום סיכון בלגור בחוות יאיר, הייתי ממשיך הלאה, לסיכון הבא". ולמה למשכן את בית אבא בשביל מתחם ללא זכויות בקרקע, אני שואלת. "למה בן גוריון עלה לארץ? זו אותה שאלה", הוא עונה. "כי זו זכות גדולה. משכנתא פה, משכנתא שם, אנחנו לא סופרים את זה. הבית, הבריכה, אלה נכסים, כסף. חברים שלנו מסרו את נפשם עבור ארץ ישראל. אז הלכו לי 100 אלף שקל, ביג דיל".

- בן גוריון עבר לגור בשדה בוקר כי רצה להפריח את השממה. למה אתה לא שם?

"אם הייתי יכול לחלק את גופי, הייתי הולך לאן שצריך: לנגב, לגליל".

- רצח של משפחה שלמה בהתנחלות איתמר לא מרתיע אתכם?

"אנחנו מכירים את הסיכונים. אבל אנחנו באנו להקים ישוב בארץ ישראל. היו אוטובוסים שהתפוצצו בתל אביב, אז מה, לא נגור בתל אביב? אני ישן עם אקדח מתחת לכרית. אני מפחד רק מהקב"ה, וגם ממנו אני כנראה לא מפחד מספיק".

מחיר ההתנחלות בשטחים

בניגוד להתנחלויות, שעל הקמתן החליטה באופן רשמי ממשלת ישראל, המאחזים הבלתי חוקיים לא הוקמו באופן רשמי. במאחזים אין תב"עות (תכניות בניין עיר) מאושרות, ולכן לא ניתן לקבל היתרי בנייה כדין.

להערכת חגית עופרן, רכזת פרויקט מעקב התנחלויות בארגון "שלום עכשיו", כיום ישנם 98 מאחזים המוגדרים לא חוקיים. 70 מהם יושבים באופן חלקי או מלא על אדמות פרטיות (16 מתוכם באופן מלא על קרקע פרטית פלסטינית). כ-5,000 מתנחלים מתגוררים במאחזים בכ-2,000 קראוונים וכ-500 מבני קבע.

ביולי 2011 פרסם ארגון OECD מחקר על כלכלת ישראל והשטחים. בין השאר בדקו את התפוקה הלאומית בשטחים לעומת התפוקה בישראל. מסתבר שבהתנחלויות החלק היחסי של תחום המינהל הציבורי, החינוך והבינוי גדולים פי שתיים או שלוש מחלקם היחסי בתפוקה הלאומית בישראל. לדוגמא: תחום המנהל הציבורי (פקידים, נותני שירותים, עובדי רווחה וכו') בהתנחלויות מהווה 18.8% מהתוצר; בישראל, 6.6% מהתוצר. החינוך בהתנחלויות מהווה 11.8% מהתוצר; בישראל, 7.2% מהתוצר; תחום הבינוי בהתנחלויות מהווה 9.4% מהתוצר; בישראל, 4.8% מהתוצר.

מהנתונים עולה כי ההשקעה בבנייה בהתנחלויות היא כמעט כפולה מאשר ההשקעה בבנייה בתוך ישראל, וב"שלום עכשיו" קובלים על כך ש"המדינה מסבסדת למתנחלים בתי חלומות בזול, מחוץ לגדר ההפרדה ולגושים, במקומות שברור לכולם שניאלץ לפנות ולשלם להם פיצויים בסופו של דבר".

יצוין כי מרבית ההתנחלויות מוגדרות אזור פיתוח, ולכן תושביהן נהנים מהטבות במשכנתא, הנחה ברכישת קרקע, והנחה בהוצאות הפיתוח בפרויקטי בנייה.

"ההערכה היא שההתנחלויות עולות למדינה מיליארד שקל בשנה ללא הוצאות הביטחון", אומרת עופרן בראיון ל"גלובס". "יש כ-50 אלף בתים בהתנחלויות, מתוכם כ-17 אלף צפויים להתפנות. אם תקציב הפינוי, לרבות פיצויים, של כל בית בגוש קטיף היה כ-5 מיליון שקל, עלות פינוי ההתנחלויות עשויה להגיע לכ-85 מיליארד שקל".

וזוהי רק הערכה אחת מני רבות. בדיקת מגזין G של "גלובס", שערך בסוף 2011 משה ליכטמן, העלתה כי עלות פינוי יו"ש נאמדת בכ-42 מיליארד שקל, ותרחישי פינוי של שטחים נרחבים, לרבות יו"ש ועזה, נאמדים בכ-220 מיליארד שקל.

"בסופו של דבר תהיה פשרה טריטוריאלית, וכל מתנחל יצטרך לבנות בית חדש בישראל, או שיצטרכו למצוא לו מקום חלופי - זה יעלה לישראל הון", אומרת עופרן. "על בית שנבנה במיליון שקל, המדינה תפצה את המתנחל במיליון שקל, וזה מרגיז שמשלמי המיסים יצטרכו לשאת בעול הזה".

כתבות נוספות בפרויקט "ההשקעות והמקצועות המסוכנים בנדל"ן" ניתן למצוא במדור הנדל"ן של אתר "גלובס" ובמוסף הנדל"ן של "גלובס" במהדורה המודפסת