האם הבקרה התקציבית "מסדרת" לבית"ר הישארות בליגה?

בהתאחדות לכדורגל עוקבים מזה תקופה ארוכה אחרי ההתנהלות של הבקרה התקציבית וההקלות שהיא מאפשרת לבית"ר ירושלים. ל"גלובס" נודע כי מספר גורמים בכירים בהתאחדות כבר קיבלו פניות על כך שיו"ר הבקרה, רו"ח עופר אורליצקי, מאפשר לבית"ר מרווח פעולה, כולל צירוף שחקנים חדשים בחלון ההעברות הנוכחי, למרות שהקבוצה ממשיכה לצבור גירעונות, ואינה עומדת בחוקי הבקרה המחייבים לסיים את העונה באיזון תקציבי.

הבעיה הראשונה החלה עם פתיחת העונה, כאשר הבקרה אישרה לבית"ר לצאת לדרך למרות שהציגה תקציב גרעוני של כ-1.5 מיליון שקל ללא שום בטוחות או ערבויות. בשבועות הקרובים התברר שצפי ההכנסות שתוכנן לעונה הנוכחית הפך את הבור לעמוק יותר - לבית"ר נוצר חוסר נוסף של מאות אלפי שקלים בגין אימוץ ופרסום, בהשוואה לתכנון שהגישה בתחילת העונה, וחוסר של עוד מאות אלפי שקלים בשל מיעוט בהכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים וצפי למענקי מיקום - שתוכנן למצב שבו הקבוצה תסיים במקום השמיני.

גם החיסכון שנובע מהעברתו של אבירם ברוכיאן לא סגר את הבור, בגלל צירופם של שני שחקנים חדשים - הארגנטיני דריו פרננדז והחלוץ והברזילאי לאונרדו פאסוס.

התרגיל השני בו "מואשמת" הבקרה בעניין בית"ר, הוא שכדי לא לרשום לקבוצה חוב גדול מדי בעונה הנוכחית, היא גררה חלק מההתחייבויות לעונה הבאה אחרי שקיבלה גיבוי מהיועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל. כך למשל, שכרו של היו"ר איציק קורנפיין, בסך כמיליון שקל, גולגל לעונה הבאה, כך גם חלק משכרו של עמית בן שושן בסך 800 אלף שקל, וגם תשלום בסך מיליון שקל שהיה אמור להיות מועבר לגנק בגין רכישתו של ברק יצחקי הועבר לעונה הבאה, ובנוסף עוד כ-460 אלף שקל חוב לברוכיאן. ביחד עם ההתחייבויות שגולגלו לעונה הבאה, הגרעון של בית"ר בבקרה התקציבית בגין העונה הנוכחית עומד על יותר מ-5 מיליון שקל.

גורם בהתאחדות לכדורגל אמר ל"גלובס" כי "הבקרה נועדה בדיוק למנוע דברים כאלו. נראה שאבי לוזון חושש להיות מעורב ולבקש הבהרות מאורליצקי, כדי שלא יגידו שהוא רוצה לעזור למכבי פ"ת שמתמודדת מול בית"ר במאבק נגד הירידה". מבחינה משפטית, הטענה היא כי הבקרה גם עשויה להיות חשופה לתביעות על כך שלכאורה היא מעניקה לבית"ר יתרון בלתי ספורטיבי בכך שמאפשרת צירוף שחקנים בחלון ההעברות, למרות שמבחינה פיננסית הקבוצה לא עומדת בתקנון הבקרה.

באופן כללי, אחד מתפקידיה העיקריים של הבקרה הוא למנוע מקבוצות הוצאת כספים, כולל פעילות בשוק ההעברות, במידה והיא מציגה תקציב גרעוני. החשש הוא שבמקרים של גרעון, שאינו מגובה בבטוחות, הקבוצה לא תוכל לשלם שכר לשחקנים ולעובדי המועדון. גם במקרה זה, עלולה הבקרה להיות חשופה לתביעות של שחקנים במידה ולא יקבלו את המגיע להם עבור העונה הנוכחית.

דוברת ההתאחדות לכדורגל, מיכל גרונדלנד, מסרה בתגובה: "הטענה שהרשות לבקרת תקציבים והיו"ר שלה נותנים יחס מיוחד לבית"ר הינה מופרכת. הבקרה עוברת לפני תחילת העונה על התקציבים וקובעת אותם לפי צפי הגיוני. בבית"ר, למשל, צפי מכירת כרטיסים נקבע ל-6 מיליון שקל למרות שהקבוצה ביקשה להעמידו על 8 מיליון. באמצע העונה התקציבים עוברים הערכה מחודשת והתאמות, ועקב כך שונו ההערכות בבית"ר לגבי מענק המיקום (לעשירי) וצפי הכנסות מפירסום ואימוץ קוצץ בחצי מיליון שקל. ההורדות מול ההכנסות ממכירת ברוכיאן ותרומת גאידמק, הובילו לאיזון תקציבה של בית"ר. לעניין גלגול משכורות, אפשרות זו ניתנת לכל הקבוצות. כשיש הסכמה בין הצדדים, אין זה מעניינה של הבקרה להתערב במועד התשלום, אלא רק לדאוג שאכן יבוצע".