"חוק התספורות" - גימיק תקשורתי

לאחר האישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון, הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית ברוב של 25 תומכים וללא מתנגדים את "חוק התספורות".

אזרח מן השורה שעיין בידיעות אודות החוק החדש יכול היה לסבור בטעות כי תם עידן ה"תספורות" או הסדרי החוב בשוק האג"ח הישראלי. גם יוזמת החוק, הח"כית זהבה גלאון, מיהרה להצהיר כי משמעות "הצעת החוק התקדימית" היא "סוף להסדרי המיליארדים של הטייקונים על חשבון החוסכים".

אלא שהצגת החוק בצורה כזו היא פופוליסטית. אין קל מלבשר לציבור הישראלי, ששומע חדשות לבקרים על "הסדרי חוב של הטייקונים", כי זהו הסוף להסדרי המיליארדים על חשבונם. אבל אם אכן נמצא פטנט ישראלי חדשני שיכול לשים סוף לתופעה מן הסוג הזה, מדוע שהשלב הבא לא יהיה חקיקה של "החוק נגד הפסדים בשוק ההון"? כך עולם ההשקעות יהפוך פשוט הרבה יותר, והמחוקקים שיעשו זאת יזכו כנראה בפרס נובל לכלכלה. ניתן אפילו לייצא את הפטנט הישראלי הייחודי הזה ליבשת אירופה, שבוודאי זקוקה לו כעת במיוחד.

פירוק במקום הסדר

ועכשיו ברצינות. מובן שמדובר פה בגימיק תקשורתי. הסדרי חוב היו ויהיו בכל מקום בעולם, והם חלק בלתי נפרד ממה שמכונה "סיכון קונצרני". את הסיכון הזה יש לתמחר בצורה נכונה, לעקוב אחר התנהלותו על ציר הזמן ולטפל בו במקצועיות במקרה של קשיים עסקיים, אולם לא ניתן להעלימו באמצעות חוקים או מופתים.

לשון החוק עצמו צנועה הרבה יותר מכותרתו הבומבסטית, ועולה ממנה כי אם הוא יתקבל באופן סופי ייווצר עוד מנגנון פיקוח מקצועי ואובייקטיבי על הסדרי חוב. על פי החוק, אישור הסדר חוב הכולל תספורת בגובה של 10% ומעלה מהחוב, ייעשה על ידי נאמן שימונה מטעם ביהמ"ש ויאושר על ידי הממונה על שוק ההון ורשות ני"ע.

בהליך החדש הזה אין כדי למנוע הסדרי חוב. ייתכן שיש בו משום מכשול בפני השגת הסדרים שכאלו, שכן מדובר בתהליך סבוך המערב גופים רבים, אך התוצאה של הוספת חוליה משפטית נוספת עלולה להביא לכך שבמקום להגיע להסדר, החברות שבקשיים יגיעו לפירוק.

מזעזעת במיוחד הייתה אמירה נוספת מבית הח"כית גלאון, לפיה "הצבעה בעד החוק משמעותה סוף להונאה הממוסדת של החוסכים לפנסיה על ידי בעלי ההון במשק". אם הבנו נכון את הח"כית הרי שהיא למעשה טוענת כי גל הסדרי החוב הוא קונספירציה של טייקונים בגיבוי הגופים המוסדיים. זוהי טענה שערורייתית הגובלת בהסתה פרועה נגד מנהלי הכסף הפנסיוני ונגד אילי ההון במדינת ישראל.

מנהלי הכסף הפנסיוני אינם חפים מטעויות כמובן, וברור לכל כי ביצעו שגיאות לא מעטות במהלך צמיחתו יש מאין של שוק האג"ח הקונצרניות בישראל בעשור האחרון. ועדיין, רובם המכריע של מנהלי הכסף הפנסיוני הם אנשים הגונים ומקצועיים העמלים על ניהול כספי הציבור תחת קשיים ואתגרים לא פשוטים.

מניתוח שפרסם ב"גלובס" עירן פאר עולה כי שיעור הדיפולט (חדלות פירעון) השנתי בשוק האג"ח הקונצרניות במדינת ישראל עומד על 1.18% מהתיק - לא משהו להתגאות בו, אולם גם לא נתון מזעזע. יתרה מכך, אם מביאים בחשבון כי האפיק הקונצרני מהווה כ-30% מתיק הפנסיה, הרי שהפגיעה השנתית בחוסכים לפנסיה מסתכמת בכ-0.35% בלבד.

תיוגם של המוסדיים ואילי ההון כשותפים להונאה הוא בעייתי ממש כמו פקפוק גורף ביושרם של כל חברי הכנסת במשכן. גנבים ורמאים צריכים להישפט ולהישלח לבית הסוהר, אך אין כל הצדקה לפגיעה בכבודם של האנשים ההגונים בשוק ההון.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון