"פימי קיימת כבר 15 שנה, אז אפשר לדבר על פרספקטיבה. התשואות שלנו הן בפער גדול הטובות בעולם, והן מעמידות את פימי במצב מצוין ביחס לקרנות פרייבט אקוויטי אחרות. גם אם תחפשו בגוגל לא תמצאו קרנות מהסוג שלנו עם תשואות כאלה". זה מה שאמר ישי דוידי, המייסד והמנהל של קרנות פימי, בראיון שהעניק ל"גלובס" אשתקד.
היו בוודאי מי שראו בהתפארות הזו של דוידי הגזמה, אך כעת מתברר כי יש לה אחיזה במציאות. דוח של חברת המחקר האמריקנית Preqin שהגיע לידי "גלובס", מגלה כי בשנת 2011 דורגה פימי במקום הרביעי בעולם, מבחינת התשואה שהיא מספקת למשקיעיה בטווח הארוך. בפילוח של קרנות פרייבט אקוויטי שאינו כולל קרנות שנוסדו בארה"ב ואירופה, מדורגת פימי במקום הראשון.
על פי הדוח של Preqin - הבודקת ומנתחת את תוצאותיהן של למעלה מ-5,700 קרנות השקעה בעולם (ראו הרחבה במסגרת) - התשואה השנתית (IRR) למשקיעים בקרנות של פימי עומדת בממוצע על לא פחות מ-31%. זהו נתון יוצא דופן, במיוחד לאור העובדה כי מדובר בפרק זמן ממושך ולא בשנה אחת בה היו מספר מימושים מוצלחים.
פימי, אותה ייסד ומנהל ישי דוידי, הוקמה בשנת 1996 וגייסה מהמשקיעים כ-120 מיליון דולר עבור הקרן הראשונה בניהולה. הקרן מבצעת השקעות בחברות תעשייה בוגרות בשני אופנים: הדרך הראשונה היא רכישת השליטה בחברות (Buy-Out) שנעשית לרוב עם שותפים. הדרך השנייה מבוססת על השקעות פיננסיות בדרך של הלוואת מזנין ללא ביטחונות, הכוללות גם אופציות הניתנות למימוש למניות החברה.
במשך 10 שנות פעילותה של הקרן הראשונה היא ביצעה מספר השקעות מוצלחות מאוד בחברות דוגמת תדיראן קשר, מטריקס ותדיר-גן, אשר הניבו למשקיעים תשואה שנתית ממוצעת של כ-40%. התשואה הגבוהה בקרן הראשונה הגדילה את התיאבון של המשקיעים, ומאז גייסה פימי עוד כ-1.1 מיליארד דולר ב-4 קרנות נוספות.
בסך הכל השקיעה פימי עד היום 1.5 מיליארד דולר (כולל מינוף) ב-65 חברות, ורשמה 36 אקזיטים. בשנת 2011 היו לפימי 6 אקזיטים בהיקף כולל של 850 מיליון שקל, שהניבו לה רווח של 540 מיליון שקל. בשנה זו מומשו השקעותיה של הקרן בחברות אוריין, מרחב, אופיר, מטרו, שניידר וסולבר.
על אף היקפה הרחב של פעילות הקרן, הצוות המתפעל אותה מונה 13 אנשים בלבד, וכולל בתוכו את השותפים הנוספים בה: גילון בק, שמוליק וולודינגר, עמי בם, רון בן חיים וחלי פדרו. "אנחנו גוף יעיל בכל קנה מידה", התגאה דוידי באותו ראיון, "ושיתוף הפעולה בין השותפים הוא יוצא דופן".
התוצאות העלובות של מרקסטון
הבדיקה שביצעה פרקין כוללת רק גופים בולטים בתעשייה, אשר פועלים על פני תקופה של מספר שנים, ולכן קרנות פרייבט אקוויטי ישראליות אחרות אינן מופיעות בדירוג. עם זאת, מהרשימה כן עולים נתונים מעניינים לגבי קרנות השקעה זרות המשקיעות בישראל.
כך, לדוגמה, מתברר כי קרן Apax Europe VI, אשר רכשה את השליטה בקונצרן החלב תנובה בשנת 2007, השיגה למשקיעיה תשואה שנתית ממוצעת של 9.6%, מאז הושקה ב-2005. קרן Apax Europe V, שביצעה בין היתר את אחת ההשקעות במוצלחות במשק הישראלי בעשור החולף, כחלק מקבוצה שרכשה את בזק, השיגה למשקיעיה תשואה שנתית של 28.9% מאז החלה לפעול בשנת 2001.
מנגד, קרן מרקסטון, המנוהלת על ידי רון לובש ואמיר קס, מציגה תוצאות עלובות למדי: המשקיעים בקרן, שהקימה בין היתר את בית ההשקעות הכושל פריזמה, רשמו תשואה שנתית של 0.9% בלבד מאז תחילת פעילות הקרן בשנת 2004.
מלבד ההשקעה בבית ההשקעות שפורק, היו למרקסטון מספר השקעות לא מוצלחות נוספות כמו ההשקעה באלרן נדל"ן ובתומקאר. יחד עם זאת, לצד ההשקעות הללו היא רשמה גם אקזיטים יפים בחברות דפי זהב, זרעים גדרה ולאחרונה גם בחברת מוצרי ההשקיה הקיבוצית נטפים. מרקסטון גייסה בשנים 2003-2004 800 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים כמו קרן הפנסיה של קליפורניה, וכן מגופים מוסדיים ישראלים כמו כלל ומנורה. ב-2009 נאלץ יו"ר הקרן, אליוט ברודי, להתפטר לאחר שהודה שהיה מעורב בשערוריית שוחד.
קרן נוספת בעלת קשר ישראלי שמופיעה במחקר היא TPG האמריקנית, שהשקיעה ב-2008 במיזם הקפה של שטראוס כ-300 מיליון דולר. TPG הוקמה לפני 20 שנה בסן פרנסיסקו, והיא מנהלת כיום כ-50 מיליארד דולר. התוצאות של קרן טובות למדי, והיא הגיעה למקום ה-40 מבין כל הקרנות המדורגות ברשימה של Preqin, לאחר שהניבה למשקיעים בה תשואה שנתית של 18%.
באחרונה, נזכיר, הופיעו בתקשורת הישראלית פרסומים לפיהם הקרן מתעניינת ברכישת מניות סקיילקס בחברת הסלולר פרטנר, אותן העמיד בעל השליטה, אילן בן דב, למכירה.
לא רק הניהול, גם התזמון
נתון מעניין נוסף שאפשר ללמוד מן המחקר, נוגע לחשיבות תזמון ההשקה של הקרן. כך, לדוגמה, קרן "פרמירה אירופה 3" שגייסה ממשקיעיה כ-5 מיליארד אירו והחלה את פעילותה ב-2004, רשמה עד עתה תשואה שנתית של 27%. לאור ההצלחה יצאה הקרן לגיוס נוסף - לקרן "פרמירה 4" - והצליחה לגייס ממשקיעים 9.6 מיליארד אירו. קרן זו החלה את השקעותיה בשנת 2006, כשנה לפני שפרץ משבר ה"סאב-פריים" בארה"ב, והתשואה שהיא השיגה למשקיעיה מרשימה הרבה פחות, ועומדת על 3% לשנה בלבד. זו גם התשואה הנמוכה ביותר שהשיגה אי פעם קרן של פרמירה, ב-25 שנות פעילותה של הקבוצה.
אגב, הקרן בעלת התשואה הטובה ביותר של פרמירה הייתה "פרמירה אירופה 1", שגייסה מהמשקיעים 900 מיליון אירו ב-1997, והשיגה להם תשואה של לא פחות מ-84%. בישראל היו לקרן עד עתה שתי השקעות: הראשונה, בחברת ההיי-טקNDS שבוצעה בשנת 2009 ביחד עם ניוז קורפ של רופרט מרדוק, והשנייה הייתה לא אחרת מרכישת נטפים מידי מרקסטון ושותפיה הקיבוצים, שהושלמה לפני מספר חודשים. פרמירה אף ניהלה במהלך 2011 מו"מ לרכישת השליטה בחברת כלל ביטוח מידי קבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, אך זה לא הגיע לכלל מיצוי.
7,000 אנליסטים ב-70 מדינות
חברת המחקר Preqin נוסדה בשנת 2002, והיא מעסיקה למעלה מ-7,000 אנליסטים ומומחים ב-70 מדינות בעולם, המנתחים וחוקרים לא רק קרנות פרייבט אקוויטי, אלא גם קרנות המשקיעות בנדל"ן, קרנות גידור, קרנות הון סיכון, קרנות המשקיעות בתשתיות ועוד.
הלקוחות העיקריים של Preqin הם גופים מוסדיים ברחבי העולם, שרוכשים את המחקרים שהיא מבצעת ומשתמשים בהם ככלי תומך החלטה בשאלה באיזו קרן להשקיע את כספי העמיתים. גם גופים מוסדיים בישראל נעזרים במחקרים שמבצעת החברה.
Preqin עוקבת כאמור אחרי 5,700 קרנות פרייבט אקוויטי בעולם, ומדרגת רק גופים בעלי מסה קריטית בתעשייה, אשר פועלים על פני תקופה של מספר שנים. זאת, על מנת שיהיה אפשר להשוות את הביצועים שמשיגים מנהלי הקרנות בטווח הארוך.
הביצועים של קרנות הפרייבט אקוויטי המשקיעות בחברות ישראליות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
