מה שאסור למופתי, מותר לאלי ישי

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צדק במאה אחוז כשהנחה את היועץ המשפטי לפתוח בהליכים נגד המופתי של ירושלים, שעל-פי הדיווחים אמר לפני כמה ימים כך: "השעה (תחיית המתים) לא תגיע עד שתילחמו ביהודים. היהודי יתחבא מאחורי אבנים או עצים, והאבנים או העצים יקראו 'הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מאחוריי, בוא והרגהו!'". דבריו המסיתים של המופתי פורסמו ב"מבט לתקשורת פלסטינית".

"מי הבוס"

נתניהו, אם כן, צדק - אבל לא בצורה שוויונית. באמצע השבוע שעבר שמענו מנהיג דתי יהודי, שדיבר גם הוא, כמו המופתי, על היהודים. וכך אמר: "כשמדינות ערב נגד העם היהודי, מה שיציל אותנו זה לומדי התורה". לאחר מכן פירט כי במלחמת ששת הימים ניצחנו כי החיילים נשאו עיניהם לשמים, בעוד שמלחמת לבנון השנייה הייתה כושלת כי הצבא סמך על כוחו ולא על אלוהים. אז, הסביר שר הפנים אלי ישי, האלוהים הוכיח לנו מי "הבוס". ה"הוכחה" הזאת הייתה עשרות ההרוגים ומאות הפצועים. ישי התנצל וטען כי דבריו הוצאו מהקשרם.

היועמ"ש יהודה וינשטיין לא התבקש על-ידי נתניהו לחקור את ישי על דבריו אלה, ועובדה זו פוגמת מאוד בהתייחסות שלו אל המופתי הירושלמי. כי אם בכלל, אז דברי ישי חמורים מבחינתנו הרבה יותר מאלה של המופתי. כאשר נותנים משקל להתבטאויות, חשוב מאוד מי אומר אותן, לא פחות מהדברים שנאמרו.

מותר המופתי על ישי

המופתי הוא אויב ושונא מוצהר. הוא לא חייב לנו כלום, את נאמנותו הוא מעניק לעמו ולבני דתו. לא כך, כמובן, המצב עם אלי ישי. הוא גם מנהיג דתי, גם שר בממשלת ישראל, והוא חייב נאמנות, לפחות כבוד, לבני עמו, במיוחד לאלה המקריבים חייהם על משמר חייו וחיי תומכיו.

אלי ישי לא קורא לרצח החיילים החילונים שאינם נושאים עיניהם לשמים, אבל מדבריו, כמו גם מדברים שאמר בהזדמנויות שונות רבו עובדיה יוסף, עולה המסקנה כי מי שאינו נושא עיניו לשמים הוא יצור נחות, שבעיני האלוהים ובעיני מאמיניו הקנאים אינו ראוי לחיות. כמו ששת המיליונים שנספו על-פי עובדיה יוסף משום שלא עבדו את האלוהים, כלומר בעצם היו ראויים לעונש שקיבלו - מאלוהים, באמצעות הנאצים.

השתיקה הגדולה

המופתי טען היום (ב') כי דבריו סולפו. זה יתברר בחקירה, אם תהיה. אבל זה לחלוטין לא משנה לגבי מנהג האיפה ואיפה. אם יש טעם לפתוח בחקירה נגד המופתי - אז יש טעם כפול ומשולש לעשות זאת נגד ישי (על חשדות לכאורה אחרים, כמובן).

זה מתחייב לא רק מן ההיגיון, אלא גם מעיקרון השוויון בפני החוק. זה די מביש שמי שאץ לחקור את המופתי אינו מעז לעשות זאת כשמדובר בשותף פוליטי המסית נגד לוחמי צה"ל. הגינוי הצעקני נגד המופתי מבליט ביתר שאת את השתיקה המבישה על התבטאויות ישי ועובדיה יוסף לפניו.