מספרן ההולך וקטן של קרנות ההון סיכון הישראליות משפיע לא רק על הסטארט-אפים שצמאים להון, או על אנשי ההון סיכון שצריכים למצוא עבודה חדשה. המחסור בהון פנוי להשקעות מקשה על הסביבה כולה, ובין היתר על קרנות ההלוואות. הקרנות הללו פועלות לצד המשקיעים ומעניקות הלוואות למטרות ממוקדות. לפני חמש שנים פעלו בישראל שש-שמונה קרנות הלוואות, וכיום רובן אינן פעילות או שאינן פעילות בשוק הישראלי.
קרן אחת יוצאת דופן היא קריאוס קפיטל (Kreos Capital), שהודיעה היום על גיוס של 120 מיליון אירו. הסכום מהווה חלק ניכר מהקרן הרביעית, שהיקפה המיועד נקבע ל-200 מיליון אירו.
קריאוס קפיטל היא הקרן האירופית הגדולה ביותר בתחום הלוואות לחברות טכנולוגיה בצמיחה. מאז הקמתה היא העניקה הלוואות בהיקף של 1.2 מיליארד דולר. בישראל היא פעילה יותר מעשור, והעניקה הלוואות בהיקף של יותר מ-250 מיליון דולר לכ-74 חברות סטארט-אפ, שבהן פריים-סנס, וולנס, וונגה, אטרניטי וקונטרה.
"שוק ההון סיכון בישראל מטריד מאוד, אין בו שחקנים רבים, ואני חושש מפגיעה באקוסיסטם המקומי", אומר בראיון בלעדי ל"גלובס" ראול שטיין, שותף בקריאוס והאחראי על השוק הישראלי, "אנחנו רואים ירידה משמעותית במספר החברות שפעילות בתחומי המוליכים למחצה או מדעי החיים. אלה היו התחומים שבהם לשוק הישראלי היו יתרונות יחסיים. מצד שני יש הזדמנויות בתחום האינטרנט.
"רוב המשקיעים החדשים שלנו הם חברות ביטוח ומוסדיים אמריקניים, וכמה משרדים משפחתיים", הוא מוסיף, "המשקיע הגדול ביותר בקרן הוא גוף אירופי ממשלתי. ידענו שזאת תקופה שקשה לגייס בה הון, אבל אנחנו פעילים כבר יותר מעשור. אנחנו הקרן הגדולה באירופה ובישראל, והוכחנו שאנחנו מצליחים לשרוד גם תקופות קשות ולהשיג תשואות טובות. אני חושב שזה שיחק לטובתנו". שטיין הצטרף לקריאוס בשנת 1999, לאחר שעבד בקרן אייפקס ישראל, בימים שהייתה קרן הון סיכון.
שומרים על החזקות
לדברי שטיין, ההצלחה בגיוס הקרן בזמנים כאלה היא הישג לא מבוטל, בעיקר נוכח העובדה שבקרן השלישית של קריאוס, שגויסה במאי 2007 בהיקף של 260 מיליון אירו, המשקיע העיקרי היה מריל לינץ'. בשנת 2009, אחרי שנרכשה בידי בנק אוף אמריקה, מריל לינץ' מכרה את התחייבויותיה לקריאוס תמורת 150 מיליון אירו בעסקה שניונית, לקבוצת קונים שבה פול קפיטל, AIG, פיין סטאר קפיטל, הארבור וסט פרטנרס, וסיליקון ואלי בנק. באחרונה מריל לינץ' מכרה את יתרת החזקתה לאחד המשקיעים החדשים בקרן הרביעית.
איזה נתח מהקרן אתם מתכוונים להשקיע בישראל?
שטיין: "אין לנו הקצאה קבועה. מניסיון העבר אני יכול להגיד שכ-25% מהקרן מושקע בחברות מישראל, כ-40% בחברות באנגליה, 30% במדינות באירופה. בישראל, בשונה ממדינות אחרות, אנחנו משקיעים בחברות בשלבים המוקדמים יותר".
שטיין מספר כי קריאוס שומרת על החזקות בודדות בכל חברות. "יש לנו בפורטפוליו כמה חברות שכבר הגיעו להכנסות של מאות מיליוני דולרים בשנה. אנחנו כמובן מקווים שהן ימשיכו להצליח. בשנה שעברה חברת התרופות הוריזון, חברת שבבי התקשורת Sequans וחברת התקשורת טרנסמוד השלימו הנפקה ראשונית בארה"ב ובשוודיה. החברות לובפילם ונייווביי נרכשו בידי חברות ענק".
שטיין מציין כי הוא רואה שינוי באופן שבו יזמים ומשקיעים בחברות משתמשים בכלי ההלוואות בישראל. "אני חושב שיזמים ומשקיעים התפכחו. ייתכן שבעבר השתמשו בכלי ההלוואות יותר ממה שהיה צריך. הלוואת הון סיכון טובה לחברה שרוצה לעשות עליית מדרגה או להוציא מוצר חדש, לא כדי לממן את פעילותה. בשנים האחרונות הבינו בשוק המקומי שהכלי הזה לא מתאים לכל חברה ולא בכל שלב.
"הייחוד שלנו הוא שאנחנו יודעים שגם החברות המצליחות נתקלות במכשולים. בשונה מגופים שכבר לא פעילים בשוק הישראלי, אנחנו לא 'מושכים את שטיח' מתחת לחברה בקשיים", הוא אומר, "אנחנו מתגייסים לעזור, ומעורבים אם יש צורך. למשל, באחת החברות שלנו המשקיעים שלה נטשו אותה, ואנחנו סייענו לגייס יו"ר מקצועי. החברה עברה תהליך של רה-ארגון והיום היא במצב מצוין. אנחנו לא מפחדים מזה".
קריאוס
שנת הקמה: 1998
תחום פעילות: הלוואות הון סיכון
הון: 650 מיליון דולר
שותפים: רוס אלגרן, מאוריציו פטיטבון, ראול שטיין, מרטן ודינג, לוקה קולסיאגו וסימון הירצל
חברות פורטפוליו בישראל: אטרניטי, אקסנה, סלטיק, פריים-סנס, קונטרה, ולנס, ווילוסיטי, אקסגיט
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
