הממשלה אישרה אמש (א') את "חוק התספורות". התקווה כי אכן נולד מהלך משמעותי למען מחזיקי האג"ח, התחלפה באחת בשאלה עד כמה מנותקים נבחרינו מהמציאות.
תספורות האג"ח ואי עמידה בהתחייבויות, לקחת בלי להחזיר זו צרת שוק ההון שלנו - והנה באה הממשלה ומכשירה את השרץ, כי אישור הצעת החוק הוא בבחינת מתן מענה חוקי לרעה החולה הנקראת "תספורות".
תמוהה מאוד העובדה שחברי כנסת הנחשבים "חברתיים", ואני מאמין כי טובת מחזיקי האג"ח לנגד עיניהם, מעלים הצעת חוק העושה חסד עם החייבים ומרחיקה את הנושים מחזיקי האג"ח מכספם.
הצעת החוק שנתקבלה אתמול קובעת שני כללים:
במקום להצר את מרחב התמרון של החייבים, הצעת החוק מרחיבה את דרגות החופש שלהם על חשבון מחזיק האג"ח. הצעת החוק מגדירה נקודת פתיחה - 10%. במילים אחרות תשכחו מתשלום חוב מלא, יש בידכם אג"ח? תמחרו אותו מראש לפי 90%. פיקוח הנאמן, גם הוא אינו דבר מבורך בשל העלויות הרבות של דרישה זו, שתמומן מקופתם המצטמקת של בעלי האג"ח.
הבעיה המרכזית בשוק "התספורות" היא גיוס כספים תוך שימוש בשם ובמוניטין אישיים, תוך הצבת החברה מאחורי "יצחק תשובה" המנפיק, "אילן בן דב" המנפיק, ואילו ברגע האמת כשמגיע הזמן לשלם, הם נסוגים ומציבים את החברה לפני כולם, תוך שימוש ציני בחברה כישות משפטית נפרדת.
הבעיה אינה עבירה על החוק, חוקית בדרך כלל הכל תקין, הבעיה היא בעיקר מוסרית, "טאו תשואות" יכולה להיות חייבת למחזיקי האג"ח 400 מיליון שקל ואין כל מניעה חוקית מאילן בן דב לבנות בית ב-100 מיליון שקל.
דלק נדלן חייבת למחזיקי האג"ח שני מיליארד שקלים, ואין כל אפשרות חוקית למנוע מיצחק תשובה למשוך דיבידנדים במאות מיליונים מ"קבוצת דלק". שעיה בוימלגרין היה חייב יותר ממיליארד שקל למחזיקי האג"ח בחברות שבשליטתו, ואף אחד לא מנע ממנו להנפיק את עצמו לדעת בחברה אחרת בשליטתו, למרות הסוף הידוע מראש - חדלות פירעון.
"חוק התספורות" לא ירתיע אותם ולא את שכמותם.
מנפיקי האג"ח, חיים את המינוף ומנהלים את כל החברות והעסקים באמצעות כספים של אחרים, זהו צינור החמצן וגם נקודת התורפה, דרכה אפשר להוקיע מתוכנו את המושג "תספורת", ללא בירוקרטיות וללא פרוצדורות מיותרות, תוך הפעלת שני כללים:
בעל שליטה לא יוכל להנפיק אג"ח באף חברה בשליטתו, אם חברה אחרת שלו חייבת כסף למחזיקי אג"ח או מבצעת "תספורת".
לא תתבצע חלוקת דיבידנדים בחברה אשר בעל השליטה בה, מבצע תספורת למחזיקי אג"ח בחברה אחרת בשליטתו.
שני כללים אלו פשוטים לביצוע מחד ומאידך יש בהם הרתעה ואפשרות לחולל שינוי, רק מהלכים אלו יוציאו את החייבים משלוותם ויגרמו להם לעשות כל מאמץ לפרוע חובותיהם, מתוך הכרה בעובדה כי אי עמידה בהתחייבויות תגדע באחת את פעילותם העסקית.
ד"ר אופיר ברנע הוא מרצה במרכז האקדמי למשפט ועסקים רמת גן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.