אל-אריאן: "יידרשו צעדים דרסטיים כדי להציל את יוון"

לאחר ששרי האוצר של האיחוד האירופי שידרו הצהרות אופטימיות לגבי ההסכם שמתגבש בין ממשלת יוון לבין הסקטור הפרטי, מוחמד אל-אריאן, מנכ"ל קרן האג"ח פימקו, מקלקל את האוירה החיובית ודואג לספק תחזיות פאסימיות כאשר הוא מנתח את המשבר היווני ואת האסטרטגיות שנוקט האיחוד האירופי בכדי להביא לסיומו.

"ההסכם בין ממשלת יוון לנושיה הוא החלק הקל ביותר בפתרון משבר החוב היווני ויידרשו צעדים רבים ודראסטיים יותר כדי ליצור נזילות בשווקים ולהביא לפתרונו של המשבר כדי להציל את יוון מחדלות פרעון", טוען אל-אריאן.

אל-אריאן מוסיף וטוען כי קיימים מספר מכשולים שיקשו על האיחוד האירופי ועל קרן המטבע הבינלאומית לסייע ליוון. "קיימים הרבה סימני שאלה ולא ברור כיצד האיחוד האירופי יתמודד גם עם הבעיות של משבר החוב וגם יצליח לעודד את הצמיחה", דברי אל-אריאן. " אומנם היום קיבלנו הצהרות מעודדות לגבי התקדמות המו"מ בין ממשלת יוון לנושיה אך עדיין ישנם הרבה גורמים אחרים שיקשו על המדינה מוכת החובות להיחלץ מהמשבר".

אל-אריאן מציין כי הוא למעשה מודאג מארבעה גורמים מרכזיים שיקשו על האיחוד האירופי והמוסדות הפיננסים הבינלאומיים להילחם במשבר החוב. דאגתו הראשונה מתייחסת לשיעור ההשתתפות של החברות האירופאיות כמו גם של המדינות ברחבי העולם, בתוכניות החילוץ שעתידות לבוא. כלומר, אלריאן טוען כי מדינות רבות ובראשן ארה"ב לא ישתתפו בתוכניות החילוץ הבאות ולא יזרימו כספים נוספים למוסדות הפיננסים, עניין שיקשה עליהם לסייע לאירופה.

דאגתו השנייה של אל-אריאן מתייחסת ישירות ליוון כאשר השאלה שהוא מעלה על הפרק היא כיצד יש להתייחס ליוון, כמדינה העומדת בפני חדלות פרעון מוחלטת - מה שיגרור מחיקה מוחלטת של חובותיה של יוון ברגע שהיא תכריז על מצב זה, או שמא יש להתייחס ליוון כמדינה שבאופן ספציפי לא יכולה לפרוע חלק מסויים מהאג"ח שלה, עניין שיגרור אותה להסדר חוב מול הנושים שלה.

הנושא השלישי שמדאיג את אל-אריאן הוא התוכניות הנוספות שיידרשו כדי לחץ את אירופה מהמשבר. לאחר שכריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, אמרה הבוקר כי הסכום שיידרש לקרן כדי לסייע לאירופה יעמוד על היקף של 500 מיליארד, בעוד שבקופתה של הקרן יש "רק" 150 מיליארד. כלומר, טוען אל-אריאן, "לקרן המטבע עדיין חסרים כספים - עניין שיקשה עליה להזרים כסף למדינות ולחלץ את אירופה".

הבעיות הפיסקאליות של יוון ובראשן יעד החוב-תוצר שעומד על 120% וממשיך לדהור קדימה, הם הקושי הרביעי שאליו מתייחס אל-אריאן.