חולה? קח תרופת סבתא

המלחמה של הסבב בסמים יכולה להתיש אותנו הטניסאים

הייתי שמח לכתוב על אליפות אוסטרליה. אבל בואו נוותר. אני לא יכול להגיד אפילו שהספקתי להריח את המגרשים במלבורן. שעה וחצי בסיבוב הראשון המוקדם הספיקו לי כדי לקפל את הפקלאות. אז מבחינתי האליפות של 2012 לא קיימת, לא מתקיימת ולא מעניינת.

***

הדיבור שהולך חזק עכשיו בשיחות בינינו הטניסאים בסבב הוא נושא הסמים. כלומר, בדיקות הסמים. לפני חודשיים כשישבתי באוניברסיטה של ה-ATP בלונדון העבירו לנו את "הרשימה השחורה" של מה אסור לנו ומה מותר לנו לקחת, ובגדול בואו נגיד שאם אתה טניסאי ואתה קצת חולה או אפילו סתם מצונן - עדיף שתלך לסבתא שלך שתסדר לך איזה משקה שעשוי משורשים. פשוט אי אפשר לקחת כלום. הנה רשימה קצרה של דברים קונבנציונליים שנכללים ברשימה השחורה: אספירין, אדוויל, קולדקס, כדורי שינה למטוס, אלרין (ספריי לאף). כמעט כל דבר נחשב לחומר אסור, ומאחר והעונש של תפיסה הוא השעיה לשנתיים מחוץ למגרש - שזה גזר דין מוות לספורטאי - רוב הטניסאים מעדיפים אפילו לא לנסות ולבחון את המציאות.

אני באופן אישי בפאניקה מהעניין הזה קצת יותר מטניסאי ממוצע, כך שאת אליפות ישראל האחרונה שאליה הגעתי לא לגמרי בקו הבריאות, העדפתי להעביר ללא שום טיפול תרופתי. רק מהפחד של מה יהיה אם לקחתי איזה חומר שהתחבא ברשימה הארורה. הפאניקה הזאת נובעת בין היתר מכל מיני מאעכרים שמסתובבים בסביבת השחקנים ומציעים "תוספי מזון", "חומרי אנרגיה". כשאתה בדאון מנטאלי או פיזי אתה מוכן לקחת הכל. וכן, כבר הציעו לי כמה פעמים דברים שידעתי שיש סיכוי מסוים שאני עלול להצטער על הרגע שהתפתיתי אליהם.

לא מזמן אחד החברים הטובים שלי בסבב, רוברט קנדריק מארה"ב, נתפס על שימוש בכדור קפאין. הבחור חזר לארה"ב מתחרויות באוסטרליה, ולקח את הכדור כדי להתגבר על הג'ט-לג על מנת שיוכל לחזור מהר לאימונים. הכדור הזה לא תורם בשום אופן לטניס, ובמקצועות ספורט אחרים מותר להשתמש בו. קנדריק המסכן, בחור בן 32, הושעה לשנתיים ויכול להגיד שלום לסבב המקצועני.

הבעיות היותר קשות של הטניסאים הן המלחמה שהכריזו בהתאחדות הטניס העולמית (ITF) בעניין הסמים. החוק אומר שטניסאי חייב להודיע כל הזמן איפה הוא נמצא, כולל לפרסם לו"ז מראש שבו אתה מתחייב להימצא. אתה יכול להיבדק בכל רגע נתון במהלך חייך, לא משנה איפה אתה - בחופשה, בבית או בחו"ל - מתקשרים אליך ושואלים איפה אתה, ואומרים לך שצוות בדרכו אליך תוך 12 שעות, ושלא תזוז. החוק אומר שבמקרה של בדיקת פתע, אתה חייב להיות במרחק של 60 דקות מהמקום בו היית אמור להיות. במהלך 2009 נרשמו 49 מקרים של "בדיקות מחוץ לתחרויות" שלא נערכו, בגלל שטניסאים לא נכחו במקום שבו התחייבו. אם לטניסאי אין קייס טוב מאוד להסביר את ההיעדרות מהמקום אליו התחייב, הוא בצרות גדולות.

2,075 בדיקות סמים נערכו לטניסאים במהלך 2010, 57% מתוך זה הם בדיקות לגברים (שוויון בין המינים, אה?). בסביבת 10% מכל הבדיקות הן כאלו שנערכות מחוץ לתחרויות, כלומר "נחיתות" פתע. לאחרונה גם הועלו מספר הבדיקות החודרניות, כלומר בדיקות דם, והן תופסות כיום קצת יותר משבעה אחוזים מסך הבדיקות. אין לבדיקות האלו שום סדר או תדירות, מה שיכול לשגע שחקנים: ב-2009 למשל, במהלך אליפות אוסטרליה, נלקחה מסרינה וויליאמס דגימת שתן, ויום לאחר מכן שום התייצבו אצלה הבודקים והפעם היא נדרשה לשתי דגימות - דם ושתן.

מטבע הדברים, ארבעת הגראנד סלאמים הם אלו שבהם יורדים על הטניסאים הכי חזק - יותר משליש מסך הבדיקות בטורנירים ב-2010 נערכו בגראנד סלאמים, כולל כל הבדיקות החודרניות (דם) בתחרויות. אבל גם "למטה" מגיעים: כ-5% מכלל הבדיקות נערכות בטורנירי צ'לנג'רים קטנים.

***

עד נובמבר האחרון לא נבדקתי מעולם, ופתאום בחודש אחד בדקו אותי פעמיים - פעם אחת בסנט פטרבורג, ולפני כשבועיים אחרי המשחק עם דודי סלע בגמר אליפות ישראל. הבדיקה היא מאוד לא נעימה. אתה לא נכנס לבד לשירותים, אלא בליווי רופא שמצטרף אליך ומסתכל (מסתכל, כן, כן) עליך משתין לתוך הכוס כדי למנוע אפשרות שמישהו מחזיק מתחת לחולצה איזה דגימה נקייה שהביא מהבית.

מהרגע שאתה מקבל הודעה שאתה עומד להיבדק, אתה הופך להיות "החשוד המיידי" ועובר למעקב קבוע של צוות הבדיקה. אחרי המשחק בגמר אליפות ישראל ביקשו ממני לתייצב לבדיקת שתן. עכשיו תסביר שהלכת לשירותים לפני המשחק ואין לך מה לתת להם. בחדר הבדיקה החששות שלי התאמתו - אין פיפי. אין פיפי? לא הולך הביתה. אז עוברים לכל הטריקים: פתחו לידי ברז, אולי הרעש של המים יעשה משהו, אח"כ כוס עם מים חמים שאטבול את האצבעות פנימה. נתנו לי לשתות מים, אח"כ קפה, כשזה לא עזר עברנו לבירה.

שלוש שעות אחרי המשחק, כשהמקום נטוש, הצלחתי להשתין 90 סמ"ק שגאלו אותי ונתנו לי פאס להשתחרר הביתה לארוחת יום שישי.

אגב, יש לי אתר חדש ואשמח שתבואו לבקר.