בקבוקי מטרנה בבתי-החולים מכילים תחליף של נסטלה

מה מכילים בקבוקי תרכובת המזון לתינוקות (תמ"לים) של מטרנה המחולקים ליולדות בבתי-החולים? מבדיקת "גלובס" עולה כי למרות שהבקבוקים ממותגים תחת השם מטרנה ואף מצוין עליהם כי מדובר במוצר "שלב 1" של החברה - לא מדובר בתחליף חלב לתינוקות של מטרנה, אלא בתמ"ל של נסטלה המיוצר בגרמניה.

ליולדות בבתי-החולים לא נמסרה כל הודעה כי הבקבוקים אינם מכילים את התמ"ל הנמכר בסופרמרקט תחת המותג מטרנה, שלב 1. העובדה הזאת מצוינת באותיות קטנות בגב הבקבוקים, שם כתוב "היצרן, נסטלה דויטשלנד, גרמניה".

הממצאים מעלים את השאלה האם קבוצת אסם-נסטלה הטעתה את הממונה על ההגבלים העסקיים, שאישר לה את רכישת מטרנה.

נזכיר כי בשעתו טענה אסם-נסטלה כי היא מנועה מלהיכנס לשוק הישראלי עם תרכובת המזון לתינוקות (תמ"לים) של נסטלה בשל בעיות כשרות. הטיעון הזה היה הבסיס להחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, רונית קן, לאשר את עסקת רכישת מטרנה על-ידי אסם-נסטלה.

בהודעתה על ההחלטה לאשר את המיזוג, כתבה אז הממונה כי "בתחום תחליפי החלב לתינוקות נמצא כי בשל מגבלות כשרות, אין ולא היה בידיה של אסם-נסטלה להיכנס לתחום כמתחרה עצמאית שלא על דרך המיזוג. בהיבט זה, אסם-נסטלה איננה מתחרה פוטנציאלית אשר המיזוג שבפנינו מונע את כניסתה העצמאית לשוק בישראל".

אלא שמתברר כי זמן לא רב אחרי שאושר המיזוג, באסם-נסטלה מצאו פתרון מהיר לבעיית הכשרות, ונסטלה אף החלה לייצר עבור מטרנה את התרכובות המוכנות לאכילה (RTF) ואפילו בכשרות למהדרין.

"אם מישהו הטעה את הרשות, זה חמור במיוחד. הרשות קיבלה החלטה לאשר את המיזוג בתנאים של חוסר ודאות. לפעמים מאשרים מיזוג כי חושבים שהמתחרה היא לא פוטנציאלית, ובדיעבד רואים מציאות שונה", אומר ל"גלובס" גורם בתחום ההגבלים העסקיים.

שוק עם נאמנות צרכנית גבוהה

שוק תרכובות המזון לתינוקות הוא השוק הזוכה לנאמנות הצרכנית הגבוהה ביותר, במיוחד בישראל. לפי נילסן, השוק נאמד בקרוב ל-400 מיליון שקל בשנה ומתחלק בין מטרנה וסימילאק.

למרות שחלפו קרוב ל-9 שנים מאז התפוצצה פרשת רמדיה, השפעתה ניכרת היטב על השוק. נזכיר כי בשנת 2003 אירעו מספר מקרי מוות ותחלואה של תינוקות כתוצאה מצריכה תמ"ל של רמדיה שהוצא ממנו הוויטמין 1B. האירועים הללו הביאו לקריסתה של רמדיה, וכל הניסיונות שנעשו לאחר מכן להחיות את המותג כשלו.

גם הניסיון של אופטימיל להיכנס לשוק הישראלי כמתחרה שלישי כשל, בשל הנאמנות הצרכנית הגבוהה והחשש להתנסות במותגים חדשים.

לאסם-נסטלה היה אם כן ברור כי כניסה לשוק באמצעות שחקן בולט קיים תהיה קלה יותר מאשר החדרת מותג חדש, ולכן היא פנתה לרכישת מטרנה.

באחרונה נכנסה גם חברת טבע לשוק עם המותג נוטרילון, שלמרות שמדובר במותג זר המשווק בחו"ל, הוא מגיע לישראל עם הכשרות הנדרשת ועשוי להעיד אולי על היעדר קושי לייצר תרכובת מזון לתינוקות כשרה, כפי שהוכיחה בהמשך גם אסם-נסטלה.

כך או כך, הגילוי של "גלובס" מעורר זעם בקרב היולדות. "לא הייתי נותנת לתינוק שלי משהו שלא שמעתי עליו. מטרנה זה מוצר שאני מכירה, והסכמתי לתת אותו כתוספת לילד שלי. זה מוצר שלא הייתי מנסה אותו אם הייתי מודעת לכך. זו הטעיה. מנסים לדחוף לנו מזון חדש שאנחנו לא מכירים", אומרת בתגובה הדס לביאן, שילדה לפני שבוע בבית-החולים הדסה בירושלים והזינה את התינוק בתמ"ל של נסטלה.

בהתייחס לעובדה שליולדות לא ניתנת בחירה בבתי-החולים, אומרת לביאן: "ודאי שיש בחירה. אני לא חייבת לתת. יש לי אופציה של הנקה בלבד, ויש לי אופציה להביא תוסף מזון מבחוץ, אבל ברגע שהציעו לי מטרנה, מוצר מוכר - נתתי. אם הייתי יודעת, לא הייתי נותנת את המזון הזה לילד".

מבית-החולים הדסה נמסר: "בכוונתנו לעדכן את המידע הנמסר ליולדות".

מאסם-נסטלה נמסר בתגובה: "לצערה של אסם, לנסטלה לא הייתה כל אפשרות לייצר עבור השוק הישראלי מגוון מספק של מוצרים כשרים שיאפשר לה להתחרות בשוק המקומי. רק לאחר שנבדקו כל האפשרויות, החליטו אסם ונסטלה על רכישת מטרנה.

"תחליף החלב המוגש לאם בבתי-החולים, תחת מותג מטרנה, הותאם לפורמולציות של מטרנה ומבוסס על תרכובת מיוחדת מהטובות בעולם. המוצר לבתי-החולים מיוצר בגרמניה, היות ומדובר במוצר המגיע במצב נוזלי. למפעל מטרנה בישראל אין טכנולוגיה לייצור תרכובות מוכנות לשתייה, ולכן הן מיוצרות בגרמניה, ואי-אפשר להשליך מכך על נושא הכשרות בכללותו".

מהממונה על ההגבלים העסקיים נמסר כי "אישור המיזוג ניתן על סמך בדיקה. אם יש פעילות מקומית בישראל, אנחנו נבדוק את הממצאים".

 תרכובות מזון לתינוקות