2012 אמורה הייתה להיות שנת ההנעה הנקייה בישראל, לאחר שהממשלה קיבלה, כבר לפני שלוש שנים, החלטות עקרוניות על תמיכה בכלי רכב נקיים, שיקטינו את התלות הלאומית בנפט. אך מסתבר, שכשמדובר בנושאים מעשיים, כמו "כמה זה יעלה לנו", לרגולטור הישראלי לא אצה הדרך, והוא דוחה את הכרעתו עד לדקה ה-90. חוסר ההחלטיות של הרגולטור נוגע כיום לשני סוגי ההנעה האלטרנטיבית, שאמורים להיכנס לשוק בקרוב.
בטר פלייס אמורה להתחיל להעלות על הכביש כלי רכב חשמליים מלאים תוך חודשים ספורים. החברה כבר פרסמה את עלויות הרכב עצמו ואת עלויות תכניות ההטענה השונות, ואף סגרה תנאים מסחריים עם חברות ליסינג. אבל מסתבר שהרגולטור עדיין לא סגור על עצמו. בימים אלה, למשל, ניצבת על המדוכה ועדת זליכה, להגברת התחרותיות בשוק הרכב. בין המלצותיה הסופיות יש גם אחת, שאם וכאשר תתקבל, היא עשויה לשנות את חוקי המשחק, דקה לפני ההשקה המסחרית.
וכך ממליצה הוועדה: "להטיל פיקוח על מחירי שירותי הטעינה ועל תעריפי החשמל שיסופקו בעמדות הטעינה, על מנת שיהיו מבוססים על עלות, כולל החזר השקעה ורווח סביר. הגורם המפקח יהיה רשות החשמל". נשמע הגיוני בהחלט, אלא שמיסוד מנגנון פיקוח כזה יכול לארוך זמן רב מאוד, ולשנות את מבנה עלות תכניות הטעינה של הרכב החשמלי - קרוב לוודאי הוזלה משמעותית שלו. מכיוון שחלק לא מבוטל מהלקוחות הראשונים יהיו ציי רכב, שמתחייבים על תכנית לשלוש שנים, שינוי העלויות בדיעבד על-ידי הרגולטור הוא מקל בגלגלים.
המיסוי על הרכב ההיברידי הנטען
היברידיות נטענות הן מכוניות שאת הסוללה שלהן ניתן לטעון עצמאית, גם מרשת החשמל ולא רק באמצעות מנוע הבנזין. זאת, כדי להשיג טווח רציני של תנועה - כמה עשרות ק"מ - על כוח חשמלי נקי בלבד. טכנולוגיה זו סומנה ככיוון התפתחות אסטרטגי על-ידי תעשיית הרכב, ומכוניות ראשונות שמצוידות בה, שברולט וולט וטויוטה פריוס פלאג אין, כבר עברו את התקינה בישראל והיו אמורות להיות משווקות בקרוב. אלא שגם כאן הרגולטור עדיין לא סגור על סוגיית המיסוי, שיקבע את המחיר לצרכן ואת האטרקטיביות של כלי הרכב הללו.
ועדת זליכה ממליצה על נוסחת מיסוי מורכבת, שמבוססת על הפרש המיסוי בין רכב היברידי רגיל (30% כיום) למיסוי על רכב חשמלי נטו (כ-10% כיום), המוכפל בשימוש הממוצע של המנוע החשמלי בלבד, ברכב היברידי נטען. נשמע מסובך? מסתבר שלא רק לנו, אלא גם ליבואני כלי הרכב הללו, שמעכבים את היבוא והשיווק שלהם, עד שיקבלו מושג מה יהיה גובה המס עליהם. כל שינוי ניואנס בנוסחה יכול להיות שווה עשרות אלפי שקלים במחיר לצרכן.
בקיצור, גם הפעם חייב הרגולטור בישראל להיות המקורי ביותר בעולם, ומצדו המהפכה יכולה לחכות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.