תגידי למופז: "בית לא עוזבים"

יש לי עצה לציפי לבני. כשבאים אלייך אנשי שאול מופז בדרישה שתתחייבי להישאר במפלגה גם תחת שלטונו, תגידי להם שאת מסכימה בהחלט לומר ש"בית לא עוזבים". הם כבר יבינו ויפסיקו לבלבל לך את המוח.

ולמי שזיכרונם קצר או סתם לא שמעו על המקרה, אסביר: אלה הדברים שאמר מופז כאשר אריאל שרון הקים את קדימה. שאלו אותו, את מופז, אם נכונות השמועות שהוא עוזב את הליכוד לטובת קדימה, וכך הוא השיב: "בית לא עוזבים". בערך שבועיים אחרי זה הוא היה בקדימה.

הבית המשפחתי והמפלגתי

לבני, למעשה כל פוליטיקאי, יכול ללכת בעניין זה בעקבות מופז: לא חשוב מה אתה אומר, אלא מה אתה עושה. מופז לא שונה בעניין זה מפוליטיקאים רבים אחרים שמבטיחים ומתחייבים לדבר אחד, ואחר כך עושים דבר אחר או הפוך.

אבל אצל מופז העניין נעשה אופייני. את עניין הבית שלא עוזבים כבר הזכרנו, אבל מיד אחרי שהוא הפסיד בפריימריז אמר מופז שהוא עוזב את המפלגה כדי לעשות לביתו, והפעם הכוונה הייתה לבית המשפחה, לא המפלגה. אבל כמו שהוא עזב את הבית המפלגתי, כך הוא לא הגיע אל הבית המשפחתי. תוך ימים הוא כבר הודיע שהוא חוזר בו. אחז בגנרל הפחד שאם ילך כבר לא יוכל לחזור.

דעת הרוב? מה זה?

בכלל, יש אצלנו איזו רוח שטות בכל הקשור להישארות במפלגה לאחר הפסד. אלה הדורשים זאת טוענים כי מי שמתחרה על מנהיגות צריך להתחייב כי יקבל את דעת הרוב במקרה שיפסיד. מה זה אומר? שלא משנה מי מנצח אותי, אני חייב לקבל את מנהיגותו?

ואם היריב הוא פשיסט, או אם לדעתי הוא אידיוט, או שקרן ובסך הכול מסוכן למפלגה ולמדינה - אז מה, אני חייב לקבל מנהיגות של אדם כזה? בגלל שהרוב בחר בו? ההיסטוריה, גם שלנו, מלאה אנשים שהרוב בחר בהם, ואותו רוב, באנגלית זה נשמע יותר טוב, "lived to regret it". כלומר, הרוב נתן, הרוב טעה. זה קורה לעתים די קרובות.

אני מאמין גדול בחופש של אדם לפעול על פי הרגשתו ומצפונו. כשדורשים ממישהו לחיות עם אדם שאינו מאמין בו, מגבילים את חופש הבחירה שלו. על אחת כמה וכמה כאשר דורשים ממנו לקבל את מנהיגותו של אדם הנחשב בעיניו לבלתי מתאים - ובכך מגבילים את חופש המצפון שלו. אני חושד בתומכי מופז שהם מבינים זאת, ואולי אני נותן להם יותר מדי קרדיט?

מנהיג מנוצח הוא מנהיג ממורמר

גם מבחינה עניינית, הדרישה ממנהיג מנוצח להישאר במפלגה אינה נכונה. מנהיג מנוצח הוא מנהיג ממורמר. הדבר האחרון שהמנצח צריך זה מנהיג ממורמר שיסתובב לו בין הרגליים. אנחנו יודעים שמנהיג מנוצח לא שוכח ולא סולח, וכך גם המנצח. כמויות עצומות של אנרגיה מושקעות בניגוח ובמריבות, וזה בא, כמובן, על חשבון עניני המדינה המוזנחים לטובת המאבקים האישיים. המצב הטוב והנכון ביותר הוא שלמנהיג המנצח יהיה שטח פעולה נקי, ללא גורם המנסה להכשילו. יש כמובן הרבה דוגמאות. רבין-פרס, כמובן.

אבל למה ללכת רחוק? מה עשה מופז בקדימה מאז נוצח בפריימריז? האם עבר יום אחד מבלי שעשה משהו כדי להכשיל את לבני? האם התנהלות כזאת פוגעת רק במנהיג, או גם במפלגתו? אני ממליץ מאוד שאם מופז ינצח, שלבני תעזוב. ואני עוד יותר ממליץ שאם לבני תנצח, מופז לא יעזוב את בית קדימה בדיוק כמו שלא עזב את בית הליכוד.

matigolan@globes.co.il