"הערכות מודיעין בישראל: איומי הגמול האיראניים - בלוף"

התובנה המקובלת בישראל היא, שהתקפה ישראלית על מתקנים גרעיניים באיראן תצית שרשרת אירועים קטסטרופליים, לרבות התקפות טילים על מרכזי אוכלוסיה, התלקחויות אזוריות, פעולות טרור בהיקף נרחב ועליות חדות במחיריה הנפט. אבל הערכות מודיעיניות ישראליות, שנתמכות ע"י מחקרים אקדמאיים, מטילות ספק בתובנה זו. השורה התחתונה של הערכות מודיעיניות אלה היא, שחלק מאיומי הגמול האיראניים על ישראל הם בלוף. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, אהוד ברק, סמכו ידם על הערכות אלה. כך מדווח הבוקר (ו') "ניו יורק טיימס" בידיעה מאת כתבו בישראל, איתן ברונר.

לפי הערכות בוושינגטון, הידיעה הזו מצטיירת כחלק מניסיונות של שני מחנות בישראל, אלה שמצדדים בהתקפה על איראן ואלה שמתנגדים לה, להעביר את מסריהם למקבלי ההחלטות בממשל אובמה. כתבה אחרת ב"ניו יורק טיימס", מאת העיתונאי הישראלי רונן ברגמן, שתתפרסם מחרתיים (א') במגזין סוף השבוע של העיתון, מובילה את הקורא למסקנה שישראל אכן תנחית מהלומה על איראן ב-2012, מפני שאין הרבה תקווה שארה"ב תסכים לעשות זאת. לעומת זאת, שבועון החדשון "טיים" ציטט אתמול (ה') קצין בכיר בצה"ל שטוען כי ישראל אינה מסוגלת לתקוף את תכנית הגרעין של איראן באופן משמעותי. הערכה זו הוצגה לפני נתניהו לפני כמה חודשים.

לדברי "ניו יורק טיימס", להערכות המודיעיניות החדשות על הבלוף האיראני יש משקל משמעותי בשיקולי ישראל האם להנחית מהלומת גמול על איראן, או לשכנע את ארה"ב לעשות זאת.

ממשלת איראן איימה, שתסגור את מצרי הורמוז, שדרכם עוברים 90% ממשלוחי הנפט שמופקים באזור המפרץ, ושתנחית מהלומת גמול במלוא עוצמתה אם תותקף. אך ההערכות המודיעיניות הישראליות טוענות שהאיומים האלה נופחו יותר מדי.

ברק רמז על עמדתו בראיון שהעניק באחרונה לקול ישראל. "מלחמה אינה פיקניק", אמר השר. אך אם ישראל תיאלץ לנקוט פעולה היא תוכל לשאת בתוצאות. "לא יהיו 100 אלף הרוגים, או 10 אלפים הרוגים או אלף הרוגים. מדינת ישראל לא תושמד".

כתב ה"טיימס" מציין, שמשיחות עם שמונה גורמים ביטחוניים ישראליים בכירים, בהווה ובעבר, עלו הדברים הבאים: היות שישראל דרשה להטיל סנקציות חדשות על איראן, לרבות אמברגו על יצוא נפט ותפיסת נכסים של הבנק המרכזי של איראן, היא תמתין כמה חודשים כדי לראות האם הסנקציות אכן עושות את פעולתן, כמצופה; הסנקציות נתפסות כבלתי מספיקות; התקפה צבאית על איראן נשארה אופציה ממשית מאוד; והתוצאות שצפויות לישראל בעקבות התקפה כזו נחשבות פחות מסוכנות בשלב זה, בהשוואה לסכנות שיהיו צפויות מאוחר יותר, כאשר לאיראן יהיה נשק גרעיני.

"קח כל תרחיש של עימות עם איראן או התקפה ע"י איראן או שלוחיה ואז שאל את עצמך, איך יראה התרחיש הזה לו היה בידי האיראנים נשק גרעיני", אמר גורם בכיר בממשלת ישראל. "כמעט בכל תרחיש, המצב נראה גרוע יותר כאשר בידי איראן נשק גרעיני".

בלב הניתוח של סיכוני פעולת גמול איראנית נמצאת בחינת היכולות והאינטרסים של איראן, יחד עם בדיקה של האיומים שליוו התלקחויות קודמות באזור. כך, למשל, לפני מלחמת עיראק הראשונה, ב-1991, הכריז סדאם חוסיין שאם עיראק תותקף הוא "ישרוף מחצית מישראל". הוא שיגר כ-40 טילי סקאד לעבר ישראל אך הם חוללו נזק מוגבל בלבד. במלחמת לבנון השניה, בהתנגשות עם חיזבאללה, ב-2006, נורו כ-4000 רקטות לעבר ישראל, אך רובם חוללו "נזק מוגבל", כהגדרת ה"טיימס".

גורם ממשלתי לשעבר, שביקש לשמור על עילום שם, אמר לעיתון: "אני לא אומר שאיראן לא תגיב. אבל (המצב בישראל) יהיה רחוק מזה שהיה בלונדון בתקופת הבליץ במלחמת העולם השניה".

במחקר שיפרסם בקרוב המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת ת"א, טוענים ראש אמ"ן לשעבר, עמוס ידלין, ויואל גוז'נסקי, שריכז את הטיפול בבעיות הגרעין האיראני במטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה עד 2009, כי האיום האיראני לסגור את מצרי הורמוז הוא במידה רבה בלוף. לפי המחקר, איראן לא תוכל להפסיק את תנועת האוניות בנתיב זה לאורך זמן, וסגירה כזו תהיה מנוגדת לאינטרסים שלה.

"אם מישהו סוגר לך את הברזים, מדוע תנסה לסגור אותם בעצמך"? - שואל גוז'נסקי. המסמך מציין, שמאמץ למנוע תנועת כלי שיט במצרים יגרום להתנגשות רחבת היקף עם הכוחות האמריקניים במפרץ. לדעת הכותבים, איראן מבקשת להימנע מעימות כזה.

ה"טיימס" מציין, שרוב האנליסטים בישראל, בדומה לרוב גורמי ממשל ואנליסטים מחוץ לישראל, דוחים את הטיעונים האלה. הם אומרים, שאיראן מתכוננת להתקפה כזו במשך שנים ושהיא, יחד עם חמאס וחיזבאללה, יגיבו בעוצמה. יתר על כן, להערכתם, תגרום התקפה ישראלית רק לדחיית הייצור של נשק גרעיני בשנתיים ותניע את טהראן להכפיל מאמציה לבנות נשק כזה.

לפי העיתון, אמר נתניהו למבקרים, כי ממשלת איראן בלתי פופולרית במידה קיצונית בעיני העם, והתקפה מדויקת על המתקנים הגרעיניים תתקבל בברכה ע"י אזרחי המדינה. רוב האנליסטים בישראל ומחוצה לה מסכימים שהממשלה בטהראן בלתי פופולרית, אך הם גורסים שהתקפה על מתקני הגרעין תלכד את האזרחים סביב הממשלה.

יו"ר המטות המשולבים של צבא ארה"ב, גנרל מרטין דמפסי, שאך זה סיים ביקור בישראל, אמר בראיון ל"נשנל ג'רנל", כי הזהיר מנהיגים בכירים בישראל שהתקפה על איראן "תערער את היציבות לא רק מבחינה צבאית אלא גם מבחינה כלכלית". לדבריו, בשיחות עם מארחיו בישראל הגן כל צד על עמדותיו באופן "אגרסיבי", אך הוא הודה שכל אחת משתי המדינות פשוט רואה את האיום האיראני באופן שונה מרעותה.

"עלינו להכיר בכך שהישראלים רואים את האיום בצורה שונה מזו שאנו רואים אותו", אמר הגנרל. "שיחותיי שם לא נועדו לשכנע אותם לקבל את דעתי או להתיר להם לשכנע אותי בצדקתם, אלאל להכיר במורכבות הבעיה וליטול על עצמנו מחויבות לחפש פתרונות יצירתיים, לא פתרונות פשוטים".

הוא הדגיש, כי עדיין "מוקדם מדי" להפעיל כוח צבאי נגד איראן. "אנו נחושים בדעתנו למנוע מהאיראנים להשיג נשק (גרעיני), אבל אין פירוש הדבר שצריך בהכרח להטיל פצצות", אמר דמפסי. "אני אישית מאמין, שאנו צריכים לראות בהרתעה העדיפות הראשונה". השימוש בכוח צבאי צריך להיות האופציה האחרונה, לא הראשונה, לדבריו.

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, חזר אמש על הכרזתו שארה"ב נחושה בדעתה למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני. בראיון לרשת ABC אמר אובמה, כי וושינגטון מוסיפה לעקוב אחר המתיחות בין ישראל לאיראן, אך נמנע מלומר האם, לדעתו, ישראל מתכוננת למלחמה.

"אינני יכול לדון על מידע צבאי מסווג, בוודאי לא על מידע שאותו חולקות שתי המדינות", אמר הנשיא. "... אבל איראן אינה רשאית לפתח נשק גרעיני. הטלנו עליה את הסנקציות הקשות ביותר אי פעם. אלה סנקציות נשכניות. המשטר באיראן חש את עוצמתן. אני מקווה שנוכל לתתור זאת באצעים דיפלומטיים, אך איננו מורידים שום אופציה מעל השולחן".