ירידה נרשמה במיקומה של ישראל במידרג החירות העיתונאית בעולם שמפרסם הארגון "עיתונאים ללא גבולות". במהדורת 2011 של המידרג, שראתה אור ביום רביעי, ממוקמת ישראל במקום ה-92, בהשוואה למקום ה-86 במהדורת 2010.
"עיתונאים ללא גבולות" (Reporters Sans Frontiers) הוא ארגון לא ממשלתי שלא למטרות רווח, שמרכזו בפריז ושפועל בעשרות מדינות. ראשי הארגון מתארים אותו ככלב שמירה על חופש העיתונות ברחבי תבל.
הדוח השנתי של הארגון, שמדרג מדינות על-פי מידת החירות שבה מתפקדים בהן אמצעי התקשורת, יוצא לאור מאז 2002. ב-2005 זכה הארגון בפרס סחרוב לחופש המחשבה שנותן האיחוד האירופי. לארגון יש מעמד של "יועץ" לאו"ם.
ב-10 המקומות הראשונים נמצאות (בסדר יורד) פינלנד, נורווגיה, אסטוניה, הולנד, אוסטריה, איסלנד, לוקסמבורג, שווייץ, קייפ-ורדה וקנדה. חותמות את המידרג (שוב, בסדר יורד) סין (במקום ה-174), איראן, סוריה, טורקמניסטאן, קוריאה הצפונית ואריתריאה (179). בריטניה מדורגת במקום ה-28; ארה"ב - במקום ה-47; רוסיה - במקום ה-42 וטורקיה - במקום ה-148.
בפרק על ישראל, שעודכן ב-1 בנובמבר 2011, נכתב: "שלטונות ישראל יכולים להיות הטובים ביותר והרעים ביותר בכל מה שנוגע לחירות העיתונות. אמצעי התקשורת במדינה נהנים מחירות שאין לה אח ורע בשום מקום אחר במזרח התיכון. מכל מקום, על התמונה הזו מעיבה אכיפת הצנזורה הצבאית. נוסף לכך, צה"ל אחראי למקרים רבים של התעללויות בעובדי תקשורת בשטחים הפלסטיניים. מדיניות צה"ל בשטחים (לגבי התקשורת) היא שרירותית לחלוטין".
עורכי הדוח טוענים כי התנהלות ישראל בפרשת ענת קם שולחת איתות ברור לעיתונאים ישראליים ולמקורותיהם. הם מציינים כי קם נדונה ל-4.5 שנות מאסר ו-18 חודשי מאסר על-תנאי באשמת "ריגול" ומסירת מסמכים צבאיים ל"הארץ". (כתב "גלובס" מצייין כי "עיתונאים ללא גבולות" שוגה כאן: קם לא הורשעה בריגול אלא ב"מסירת מידע סודי" ו"החזקת ידיעה סודית". בעסקת טיעון נמחקו כל האישומים שייחסו לה כוונה לפגוע בביטחון המדינה).
הדוח אומר עוד כי על עיתונאים ישראליים נאסר להגיע לשטחים מזה כ-5 שנים. רק עמירה הס, עיתונאית "הארץ", מפרה את האיסור וגרה ברמאללה.
עורכי הדוח מזכירים כי ביוני 2010 קבע ראש לשכת העיתונות הממשלתית כי כל עיתונאי שיצטרף לספינה שמפליגה במשט לעזה לא יוכל להיכנס לישראל במשך 10 שנים. בגלל המחאה העזה, ביטל ראש הממשלה את האיסור כעבור 24 שעות.
עוד נאמר בדוח כי עיתונאים פלסטיניים נמנים עם המטרות העיקריות של צה"ל. כך, למשל, צלם העיתונות מוחמד עותמאן נורה על-ידי חייל ישראל ונפצע קשה ב-15 במאי 2010. הוא נותר נכה לכל חייו.
בתיאור מצבה של חירות העיתונות ברמה הגלובלית אומרים עורכי הדוח: "'דיכוי' היא מילת השנה ב-2011. מעולם לא היתה חירות המידע מזוהה במידה רבה כל-כך עם הדמוקרטיה. מעולם לא הרגיזו עיתונאים ומאמריהם במידה רבה כל-כך את המתנגדים לחירות. מעולם לא היו התקפות פיזיות על עיתונאים, או התנכלויות צנזורליות לפרי עבודתם, רבות כך. הנוסחה היא פשוטה: היעדר חירויות הפרט, או מאמצים לדכאן, יובילו בהכרח למאמצים לדיכוי חופש העיתונות. דיקטטורות פוחדות ממידע ומנסות להחניקו, במיוחד אם הוא חותר תחתיהן".
הדוח מתאר את איראן, סוריה וסין, שנמצאות סמוך לתחתית המידרג, כמדינות ש"איבדו כמדומה כל קשר עם המציאות ונסחפו למערבולת מטורפת של טרור".
האביב הערבי הניב תוצאות מנוגדות. מצד אחד, טוניס עלתה 30 שלבים ודורגה במקום ה-134. כונן בה אמנם משטר דמוקרטי, אך הוא טרם הסתגל לגמרי לרעיון של עיתונות חופשית. בחריין, לעומתה, ירדה ב-29 שלבים ודורגה במקום ה-173 בגלל המאמצים הבלתי פוסקים של השלטונות להחניק את התנועות הפרו-דמוקרטיות במדינה.
דירוג המדינות נעשה לפי שקלול התשובות לשאלונים מפורטים שהופצו לארגונים אחים של "עיתונאים ללא גבולות" ברחבי תבל, לרשת של 150 כתבים שמדווחים לארגון כמעט מכל מדינה, וכן לעיתונאים, תחקירנים, אנשי משפט ופעילים למען זכויות האדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.