לאחרונה התבשרנו כי משטרת ישראל מתכוונת להציב עד סוף השנה כ-60 מצלמות מהירות וכ-120 עמודי מצלמה, כחלק מהמלחמה בנגע תאונות הדרכים. כפי שפורסם בתקשורת, בכביש החוף קיים כבר קטע כביש (מצפון לדרום) שבו מוצבות 3 מצלמות על פני פחות מ-30 קילומטרים. לפיכך, יכול להתקיים מצב שבו נהג יצבור בנסיעה קצרה אחת, במהירות של 125 קמ"ש, לא פחות מ-24 נקודות חובה ו-2,250 שקל קנס.
השאלה המתעוררת בסיטואציה זו הינה האם המצב המתואר לעיל יעמוד במבחן החוקיות של בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ). על מנת להשיב על שאלה זו עלינו לדעת כי במשפט הפלילי נהוג להבחין בין שני סוגי עבירות: עבירות מתחדשות ועבירות נמשכות.
ידיעות מרכזיות בנושא מצלמות המהירות החדשות:
■ צפו במיקומים המדויקים של המצלמות החדשות
■ דוח: "הכסף הגדול" ממצלמות המהירות - מעבירות קלות
■ המצלמות החדשות: כפל קנסות יסב נזק של אלפי שקלים בנסיעה
ההגדרה של עבירה נמשכות הינה: "... עבירה שמצריכה לשם השלמתה התחילית התמדה במשך זמן מסוים ברכיב ההתנהגותי שבו היא מותנית, וכל התמדה נוספת בו דוחה, עד להפסקתו, את ההשלמה הסופית של העבירה, כעבירה אחת ויחידה מאז תחילתה". (ש"ז פלר יסודות בדיני עונשין (כרך ג) [22], בעמ' 186).
בית המשפט העליון קבע בעבר כי "הדוקטרינה של העבירה ה'נמשכת' מתייחסת לעבירה, המחייבת קיום משך זמן כלשהו עד להשלמתה התחילית, ועם זאת היא הולכת ונמשכת עד להשלמתה הסופית, מבלי שהיא חדלה להיות עבירה אינטגראלית אחת... לאחר שבסיסה ה'איכותי' הושלם, היא הולכת ותופחת מבחינה 'כמותית', ככל שחולף הזמן, והעבריין לא מילא את החובה המוטלת עליו, והיא 'מבשילה', כאשר אירע מאורע, המנתק את רציפותה, או כאשר מוגש כתב אישום. אך היא אינה חדלה להיות עבירה אינטגראלית ויחידה שבגדרה לא ניתן לגזור את דינו של הנאשם אלא פעם אחת. דוקטרינה זו מונעת את התוצאה הבלתי רצויה של פיצולה של מערכת עובדתית אחת באופן מלאכותי לעבירות נפרדות". (בר"ע 122/82 על פי נ' מדינת ישראל).
הפועל היוצא מהאמור לעיל הינו כי בגין עבירה מתחדשת ניתן להטיל מספר קנסות - אך בגין עבירה נמשכת ניתן להטיל אך ורק קנס אחד.
ניתוח זה, הרואה בעבירה הנמשכת כיחידה שלמה אחת, מונע פיצול מלאכותי של מערכת עובדתית אחת לכדי עבירות נפרדות וקנסות נפרדים - תוצאה שאיננה רצויה לכל הדעות.
אם נבחן עתה את המקרה ההיפותטי של אותו נהג שינהג בכביש החוף במהירות של 125 קמ"ש וייתפס במשך זמן קצר ביותר על-ידי מספר רב של מצלמות מהירות - בהחלט ניתן יהיה לתקוף במקרה כזה את חוקיות הגשת מספר דוחות התנועה כנגד אותו נהג בגין אותה מסכת "עבריינית" של נסיעה במהירות מופרזת, באמצעות הטענה כי מדובר בעבירה אחת רצופה ומתמשכת שבגינה לא ניתן לגזור את דינו של אותו נהג יותר מפעם אחת.
משכך, ההחלטה לפיה נהג שייתפס במהירות מופרזת על-ידי מספר של מצלמות מהירות ויקבל לידיו מספר רב של קנסות לתשלום הינה החלטה בלתי סבירה בעליל. סביר להניח כי מטרת החלטה שכזו, אם אכן תתקבל, הינה ככל הנראה העשרת קופת המדינה, תוך התעלמות בלתי חוקתית מהפגיעה הבלתי מידתית ב"אזרח הקטן".
לכן, אם תיושם החלטה זו - אין כל מניעה שתוגש עתירה מרוכזת לבג"ץ נגד חוקיות החלטת משטרת ישראל, לפיה יש להטיל על עברייני תנועה כפל קנסות. כי החלטה כזו, קרוב לוודאי, לא תעמוד ההחלטה במבחן בג"ץ.
* עו"ד ניר יסלוביץ' עוסק במשפט הפלילי, צווארון לבן ותעבורה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.