פצצת נפט באירופה

שרי החוץ של מדינות האיחוד האירופי החליטו על הטלת חרם נפט על איראן. זוהי החלטה דרמטית, שכאשר היא תיכנס לתוקף - היא עשויה להוביל למשבר חריף בכלכלה האיראנית.

להחלטה האירופית יש מספר סיבות. ראשית, האירופים החליטו להיענות ללחץ האמריקני והישראלי, בכדי לצמצם את הסיכון שתתרחש תקיפה נגד איראן. שנית, האירופים מאמינים, שאם הם ייענו ללחץ האמריקני-ישראלי בנושא האיראני, הם יוכלו להגדיל את הלחץ על ישראל בנושא המשא ומתן המדיני וההתנחלויות. שלישית, האירופים נענו בכך לדעת הקהל, שמוטית בתקופה האחרונה כנגד איראן, בשל תמיכתה בממשל הסורי.

אולם האירופים אינם מעוניינים להתחיל את החרם באופן מיידי, כיוון שכיום מדינות אירופה עסוקות בעיקר בפתרון המשבר הכלכלי. המדינות המובילות את אירופה - גרמניה וצרפת - אמנם מעוניינות להגדיל את הלחץ על איראן, אבל הן אינן מעוניינות לשלם מחיר גבוה מדי עבור החרם הכלכלי, ובוודאי שהן אינן מעוניינות להתחיל לשלם את המחיר כעת, כאשר הן זקוקות לכל האמצעים שהן יכולות לגייס בכדי להמשיך ולתמוך ביוון, באיטליה ובספרד.

לכן, האירופים החליטו להתחיל את החרם רק בעוד כחצי שנה, מתוך תקווה שעד אז האיראנים יסכימו לדון בתוכנית הגרעין שלהם, או שימצאו תחליפים זולים לנפט האיראני, למשל, באמצעות גידול בתפוקת הנפט הסעודי. בנוסף, האירופים אפשרו מספר הקלות ליוון ולאיטליה, שתלויות במיוחד בהספקת הנפט מאיראן.

עלויות בלתי-אפשריות

האיראנים, מצדם, מבינים שההחלטה האירופית, להתחיל את החרם רק בחודש יולי, קשורה ברצון האירופי להטיל חרם - אבל רק אחרי שהם יסיימו לפתור את משבר החובות של יוון, איטליה וספרד. משום כך, הם איימו לעצור באופן מיידי את הספקת הנפט לאירופה. האיראנים האמינו, שאיום כזה עשוי לשמש כ"פצצת נפט", שתגרום לפיצול בין מדינות אירופה.

האיראנים חשבו שפצצת הנפט שלהם אפקטיבית במיוחד, כיוון שעצירת הנפט האיראני תגדיל בהרבה את עלויות האנרגיה של המדינות במשבר - יוון, איטליה וספרד. בעיקר הייתה עשויה להיפגע יוון, ש-25% עד 30% מתצרוכת הנפט שלה היא של נפט איראני זול. בנוסף, חברות אירופאיות, ובעיקר חברות צרפתיות ואיטלקיות, עשויות היו להיאלץ לפטר עובדים רבים שמועסקים בהפקת, ביבוא ובזיקוק הנפט האיראני.

האיראנים האמינו, שהאירופים יחששו, שהתוצאה מ"פצצת נפט" איראנית כזאת, תביא למצב שבו מדינות אירופה ייאלצו לשלם סכומים גבוהים - אפילו יותר מכפי שהן נאלצות לשלם כעת - בכדי למנוע את קריסתן של יוון ואיטליה. גם בלי העלות הנוספת, האירופים מתקשים להמשיך ולממן את הפעילות של הממשלה היוונית, ואפילו קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, הודתה, שייתכן כי יוון תיאלץ לעזוב את האיחוד.

הגרמנים כבר הודיעו שיהיו מוכנים לממן חבילת חילוץ נוספת ליוון - רק אם יוון תסכים לקבלת פיקוח של מדינות אירופה על התקציב שלה, דרישה שיוון מתנגדת לה בתוקף. "פצצת נפט" איראנית בעיתוי הנוכחי, עשויה הייתה להטות את הכף באופן כזה, שבו העלויות עבור חילוץ יוון, תוך המשך התמיכה באיטליה ובספרד, היו הופכות לבלתי-אפשריות עבור שאר מדינות אירופה, והאיחוד היה עלול לאבד את יוון ואולי גם מדינות נוספות.

האיראנים מצמצו

למרות זאת, נראה שהאירופים לא מיהרו להיכנע לאיום האיראני, וההנהגה האיראנית הבינה, שהחרם שבו היא מאיימת - הוא קודם כל איום על הכלכלה האיראנית. האיראנים יודעים היטב, שהכלכלה האיראנית נמצאת כבר כעת על סף פשיטת רגל. אחוז האבטלה גבוה מאוד. שיעור האינפלציה הוא כזה, שחלק גדול מהאזרחים מתקשים לרכוש מוצרים בסיסיים.

שלושים מתוך 80 מיליון תושבי איראן מוגדרים באופן רשמי כעניים, וישנם עוד רבים שאינם מדווחים. הפסקת ייצוא הנפט לאירופה, עשויה הייתה להוביל להגדלת האבטלה, לקיטון בהכנסות המדינה ולקריסה מיידית של הכלכלה האיראנית. האיראנים הבינו ש"פצצת נפט" נגד אירופה עשויה להתפוצץ להם בפרצוף, ושהמחיר של ההנאה מצפייה בקריסה של יוון, עלול היה להיות קריסה של איראן.

לכן, האיראנים מצמצו ראשונים, והודיעו שבינתיים הם לא מטילים חרם על אירופה. מן הסתם, הם ימשיכו להימנע מלהטיל אותו, לפחות כל עוד מדינות אחרות אינן ממהרות לקנות מהן נפט במחירים גבוהים יותר מכפי שהאירופים מוכנים לשלם.

השאלה המעניינת והמרכזית שנשארה פתוחה היא - האם הפחד מחרם נפט גדול מספיק, כדי שהאיראנים יהיו מוכנים לדון גם בעצירת תכנית הגרעין שלהם, או שהם מאמינים שתכנית הגרעין חשובה מספיק בכדי להסתכן בקריסה כלכלית.

הכותב הוא מומחה לכלכלה פוליטית, המכללה האקדמית נתניה