שנה עברה מאז פרסמנו את כתבת סיכום הגמל לשנת 2010, בה כתבנו כך: "אם נסתכל קדימה לשנת 2011 רצוי מאוד לחוסכים להקטין את הציפיות. חלק גדול מהתשואה של 2010 הושג במחיר של עלייה בסיכון. פרופיל הסיכון של הקופות קפץ והגיע לשיא של ארבע שנים. טובי מנהלי ההשקעות ממליצים לנו להיכנס למניות, כי לאג"ח לא נותר לאן לעלות. אבל כבר עכשיו הקופות בשיא החזקות באפיק המנייתי, אז כמה לעלות עוד? ל-35% במניות? אולי ל-40%? בשיעור מנייתי כה גבוה, מעטים החוסכים שלא יזוזו בכיסאם באי נוחות". לצערנו, הסיכון התממש ושנת 2011 הסתיימה עם תשואה שלילית.
אבל הנה החדשות הטובות. 2011 אמנם הייתה לשנה השנייה הגרועה ביותר בעשור האחרון, כשעמיתי הגמל מחקו 9 מיליארד שקל מחסכונותיהם, אך התשואה השלילית בסופה הסתכמה "רק" ב-2.98% . וזה אחרי שבמהלך השנה כבר ראינו את השוק עם תשואה שלילית של 6%-7%.
מה יהיה בשנת 2012? אין לדעת. הסטטיסטיקה מאז 1999 מראה שאחרי שנה גרועה מגיעה שנה טובה במיוחד, והניסיון מראה שכאשר כל החזאים פסימיים, זה הזמן לצפות לעליות. אבל אנו נשאיר את התחזיות למנהלי בתי השקעות המתמחים בכך, ולא נסתכן בתחזית משלנו.
השנה של דב וגילעד
המתאם בין גיוס כספים לביצועים טובים אמור להיות מובן מאליו. ולמרות זאת, זה לא תמיד קורה. להיפך, לעיתים גופים עם תשואות גרועות מגייסים הרבה יותר מגופים עם ביצועים טובים פי כמה. לכך יש שתי סיבות: 1. מערך שיווק הנשען על תגמול למתווך. או בעברית: סוכן הביטוח מעביר את הלקוח לקופה של בית ההשקעות שמשלם לו את העמלות הגבוהות ביותר ולא לקופה עם התשואה הגבוהה ביותר. 2. לוקח זמן לתשואות טובות לחלחל לתודעה. בממוצע אנחנו רואים שעוברת כחצי שנה מהזמן שבו קופה מתחילה להציג תשואות גרועות ועד שמתחילים הפדיונות. וזה גם הפער בכיוון ההפוך, עד שהתשואות הטובות משפיעות על הגיוסים.
שנת 2011 הייתה יוצאת דופן בכך שבתחום הזה דווקא שרר בה מתאם מרשים. שני גופים, ילין לפידות ואלטשולר שחם, הצטיינו בתשואות ואלו אותם שני הגופים שהצליחו לצמוח בשיעור הרב ביותר, ולהעביר אליהם כספים מקופות המתחרים. ההטיה הייתה קיצונית: 75% מההעברות בשוק הגיעו לשני הגופים הללו. יש הטוענים כי אחת הסיבות לכך היא ההתחזקות של מערך ההפצה הבנקאי, שבניגוד לסוכני ביטוח הוא אובייקטיבי ולא מושפע מטיול הסוכנים הקרוב לבורמה. אחרים סבורים כי מודעות העמיתים עלתה והם החלו לדרוש לעבור לקופות ספציפיות.
והנה המספרים. ילין לפידות נמצא זו השנה השנייה ברציפות בראש דירוג הגופים המגייסים. בית ההשקעות של דב ילין ויאיר לפידות צבר 2.36 מיליארד שקל, כאשר 2.17 מיליארד הגיעו אליו מקופות המתחרים. בדירוג התשואות נמצא ילין לפידות במקום השני. הצמיחה הזו התבטאה בעלייה חדה של 57% בהיקף הנכסים. בסוף 2011 ניהל בית ההשקעות נכסים בסך 6.38 מיליארד שקל, והוא רחוק 40 מיליון שקל בלבד מהיקף הנכסים של הלמן אלדובי, הגוף העשירי בגודלו. סביר שכבר בסוף החודש הוא יעקוף אותו.
הגוף המצטיין השני הוא אלטשולר שחם, שהיה הגוף היחיד שסיים את 2011 עם תשואה חיובית. בית השקעות שמנהל גילעד אלטשולר גייס מתחילת השנה 814 מיליון שקל, מתוכם 729 מיליון שקל כהעברות מקופות אחרות. היקף נכסי אלטשולר הוא 10.8 מיליארד שקל - צמיחה של 8% בשנת 2011.
תחיית אקסלנס, קריסת דש
הפניקס/אקסלנס, המנהל 19.5 מיליארד שקל, עקף בדצמבר את הראל בהיקף הנכסים ועלה למקום הרביעי בדירוג הזה. הפניקס הוא גוף קטן יחסית שעד סוף השנה ניהל רק כמיליארד שקל, אך בדצמבר גייס תוך חודש אחד 642 מיליון שקל לשתי קופות IRA שפתח, וכך קפץ למקום השלישי בדירוג הצבירות.
באקסלנס, אותו מנהל דוד ברוך, ראינו השנה את תחיית המתים. אחרי שלוש שנים קשות, בין 2008 ל-2010, שהתאפיינו בתשואה נמוכה מהשוק ובעזיבת עמיתים סיטונאית, התעשתו בבית ההשקעות ועשו מה שנדרש. את 2011 אמנם סיים אקסלנס עם מאזן העברות שלילי של 24 מיליון שקל, אבל מחודש ספטמבר באקסלנס מצליחים לגייס כספים.
"אנחנו צוברים יותר משאנו פודים", אומר יורם מנחם, מנכ"ל אקסלנס גמל. "יש שיפור בתשואות (אקסלנס נמצא במקום השישי בדירוג התשואות, ע' פ'), והביצועים שלנו טובים יותר מול רמות סיכון דומות. במקביל, חיזקנו את מערכי ההפצה, וכיום 25% מהגיוסים הם מהמערכת הבנקאית. גם שיפרנו את מערך השימור, והיום אני מצליח לשמר כמעט שליש מאלו שמבקשים לצאת".
הנגטיב של אקסלנס הוא דש. פעם, מזמן, דש היה הגוף המגייס הגדול ביותר. אבל זאת כבר היסטוריה. המנוע של דש נעצר אי שם בקיץ 2010, עוד כאשר קובי לוינסון היה מנכ"ל. מאז גייס דש פחות ופחות עד שהמגמה התהפכה, ומהקופות שלו החלו לצאת כספים למתחרים בקצב גובר והולך.
המנכ"ל החדש, ידין ענתבי, עדיין נהנה מפרופיל עמיתים צעיר יחסית שמייצר לו עודף הפקדות על משיכות בסך 350 מיליון שקל, אבל בריחת העמיתים הולכת ומתגברת. במהלך 2011 איבד דש למתחרים 538 מיליון שקל, כמעט כמו פסגות הגדול ממנו פי שניים, וסיים את השנה עם מאזן שלילי של 180 מיליון שקל. לא מפתיע למצוא את דש במקום ה-15 בדירוג התשואות. לענתבי, ולמנכ"ל הגמל החדש דן פנחסי, צפויה 2012 להיות שנה קשה מאוד.
גם לתמיר פישמן הייתה שנה רעה, ומקופותיו יצאו 156 מיליון שקל - שיעור גבוה וחריג של 20% מנכסי הגמל של בית ההשקעות שבראשו עומד אלדד תמיר. לשם השוואה, הגוף השני שממנו יצאו כספים בשיעור גבוה היה אפסילון של שמואל פרנקל שאיבד 9.5% מנכסיו. גופים נוספים שאיבדו כספים למתחרים בשנת 2011 היו מגדל (382 מיליון שקל), הלמן אלדובי (381 מיליון שקל) ואיילון (163 מיליון שקל).
פסגות מתאושש
אם אקסלנס כבר על המסלול המהיר, ודש מנסה לחזור לכביש, הרי שפסגות רק מחמם מנועים. 2011 הייתה שנה איומה לבית ההשקעות הזה: הדחת מנכ"ל דומיננטי ומינוי מנכ"ל מחוץ לתחום, עזיבת בכירים והתפטרותה המביכה של זהבית כהן, היו"ר הצנטרליסטית, היו רק חלק מהאירועים. למרות זאת, הצליח חגי בדש, מנכ"ל פסגות גמל, שמתגלה כמנהל מוכשר ביותר, לשמור על הנכסים. פסגות מנהל 46 מיליארד שקל, ואיבד בשנת 2011 פחות מ-4% מהנכסים המנוהלים.
עם הדמוגרפיה הנושפת בעורפו, קופות ותיקות ועמיתים מבוגרים, סיים פסגות את 2011 עם מאזן שלילי של כ-2 מיליארד שקל, המורכב מהפקדות בסך 1.91 מיליארד שקל, משיכות של 3.3 מיליארד שקל, והעברות החוצה בסך 542 מיליון שקל. חצי הכוס המלאה היא ההצלחה של בדש לצמצם את יציאת הכספים לקופות מתחריו מ-60 מיליון שקל בחודש לפחות מ-20 מיליון שקל. בנובמבר אף חזר פסגות לגייס.
הדמוגרפיה מכה גם בגוף השני בגודלו בשוק: כלל ביטוח, המנהל 33 מיליארד שקל. מדי חודש יוצאים מכלל ביטוח כ-180 מיליון שקל בשעה שההפקדות עומדות על כ-100 מיליון שקל בחודש. כך שבכלל צריכים לרוץ רק כדי לעמוד במקום, ולגייס מקופות המתחרים לפחות 70 מיליון שקל כל חודש רק כדי לקזז את המשיכות של עמיתיו המבוגרים. השנה כלל לא עמד במשימה. אמנם ההעברות לקופותיו הסתכמו ב-525 מיליון שקל, מקום שלישי בדירוג העברות, אך זה לא הספיק, והוא סיים את 2011 עם צבירה שלילית של 484 מיליון שקל.
תשואות גופים מנהלי גמל
צבירה לפי גופים
גופי הגמל הגדולים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
