ניצחון לוחמי החופש האירופאים

המלחמה הדיגיטלית נמשכת בעוז. בשבועות האחרונים עסקנו ב-SOPA וב-PIPA, שתי הצעות החוק האמריקניות שנועדו להילחם בהפרות זכויות יוצרים בדרכים כוחניות ופסולות. המחאה הציבורית הנרחבת - שכללה עצומה עליה חתמו למעלה מ-3 מיליון איש, מתקפות האקרים והורדת אתרים גדולים כמו ויקיפדיה מהאוויר ליממה - עשתה את שלה, והצעות החוק הוקפאו, לפחות בינתיים.

אבל במערכה הזו כל ניצחון הוא לא יותר מהפוגה קלה. והנה עכשיו, איום חדש. הכירו את Anti-Counterfeiting Trade Agreement (Acta). ביום חמישי האחרון חתמו עליו 22 מדינות אירופיות, בנוסף לארה"ב, קנדה ודרום-קוריאה שחתמו כבר בשנה שעברה. ההסכם דורש עדיין אשרור של הפרלמנט האירופי - ועל זה נטושה כרגע המלחמה.

מטרת Acta, כמו קודמותיה, היא לבסס סטנדרטים בינלאומיים - או כמו שהם קוראים לזה "הרמוניה של סטנדרטים" - בנוגע להגנה על זכויות יוצרים בתחומי המוזיקה, הסרטים, הפארמה, האופנה וכל מה שנופל קורבן להפרת קניין רוחני.

אנשי האינטרנט החופשי, כמו גם מומחים נייטרלים, טוענים כי Acta גרועה בהרבה מהאחיות SOPA ו-PIPA. הסיבות נעוצות בשני גורמים מרכזיים. הראשון, להבדיל מ-SOPA ו-PIPA, אקטא היא אמנה בינלאומית שנכתבה על-ידי תאגידי ענק וממשלות חזקות ונועדה, למעשה, לעקוף את החוקים הריבוניים של המדינות הקטנות והחלשות יותר. זו לא "רק" משטרה בינלאומית - זו משטרה בינלאומית של בעלי עסקים ענקיים. מפחיד.

השני, ואולי החשוב יותר, הוא שבניגוד להצעות האמריקניות, Acta נידונה ונחתמה מאחורי דלתיים סגורות וחשאיות בין מדינות ותאגידים. טיפת שקיפות לא הייתה שם.

המחאה כללה מלבד העצומות, ההאקינג המקובל והמאמרים הנזעמים וחוצבי הלהבות - גם הפגנות סוערות של עשרות אלפי אנשים ברחבי אירופה.

לא יודע מה אתכם, אבל הלב הקטן שלי מתחמם מלראות אנשים יוצאים לרחוב על סוגיות אינטרנטיות. והם לא עושים את זה כי הם רוצים להמשיך ולהוריד מוזיקה בשקט, הם עושים את זה כי הם חוששים לחופש שלהם, כי הם מתנגדים למחשבה שכל צעד שלהם יהיה נתון לפיקוח תאגידי.

איום חדש בקנה

Acta מכוון גם הוא נגד פיראטיות של סרטים ומוזיקה, אבל הולך הרבה יותר רחוק. ראשית, ההצעה נותנת הרשאה בלתי מוגבלת לשנות את התקנות ומנגנוני הענישה שהיא עצמה קבעה, ללא שום פיקוח דמוקרטי. שנית, אלה לא רק משתפי סרטים שייענשו. Acta תוכל לאסור גם על הפצת תרופות גנריות מצילות חיים ולפגוע בגישה של חקלאים לזרעים.

אין פלא שמדינות כמו הודו וברזיל, שלא שותפו כלל בתהליך, מתנגדות. עבורן מדובר במכה רצינית, בעיקר בתחום התרופות והזרעים, שאלה סוגיות עמוקות ורחבות לא פחות מהורדת סרטים. חברות ענק ומדינות חזקות כופות הלכה למעשה על המדינות החלשות מה לגדל ומה לייצר ומכריחות אותם לרכוש זרעים מזנים מסוימים, קוטלי חרקים מוגנים בפטנט ועוד.

המלחמה בעוז נמשכת, ואם דאגתם שאחרי Acta יהיה לכם משעמם, הסירו דאגה. כבר יש איום חדש בקנה, קוראים לו TPP, או בראשי תיבות Trans Pacific Partnership Agreement, אבל על כך אולי בפעם הבאה.