פפנדריאו: "אם לא יהיה איחוד פיסקאלי - גוש האירו יפורק"

"חזרתי זה עתה מדיוני הפורום הכלכלי בדאבוס ופגשתי שם ראשי מדינות, מומחי כלכלה, ובכירים בקהילות עסקיות בעולם. זו הפעם הראשונה שהיו בכנס הזה יותר סימני שאלה, מאשר סימני קריאה", כך פתח היום (ג') נשיא המדינה שמעון פרס את דבריו בכנס הרצליה השנתי ה-12, של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

הכנס יתקיים בימים שלישי-רביעי-חמישי, 31 בינואר עד 2 בפברואר, בקמפוס המרכז הבינתחומי בהרצליה. בנוסף נשאו הערב דברים, בין השאר הנסיך בן טלאל, אחיו של חוסיין מלך ירדן; ראש ממשלת יוון לשעבר ג'ורג' פפנדריאו; ורוברט זוליק נשיא הבנק העולמי. אתר "גלובס" העביר דיונים ונאומים מרכזיים מהכנס בשידור חי.

נשיא המדינה המשיך ואמר: "ברור שהעולם במתכונתו המוכרת הולך ונעלם, ומתכונתו החדשה עדיין לא מפוענחת. מסגרות בינלאומיות נחלשו, ממשלות איבדו את כוחן - הלאומיות בנסיגה, והגלובליות דוהרת קדימה".

"הכלכלה הגלובלית משפיעה על כל מדינה, אבל אף מדינה בעולם לא משפיעה על הכלכלה הגלובלית. כלכלות איתנות קורסות לפתע, ללא הסבר ברור וללא פיתרון ברור", הוסיף פרס.

"מי ימנע גלישה לעוני?"

"מבחינה מדינית ישראל שקועה בעולם מיושן - בעולם האתמול", המשיך פרס, בהתייחסו לשאלה "מי ישלוט בעולם כדי למנוע גלישה לעוני? כדי להבטיח את שלום האזרחים ושלום המדינה?".

"אני יודעים כיצד המחאה התחילה", התייחס פרס למחאת האוהלים המקומית בישראל וכן למחאות האזרחיות שהתרחשו במזרח התיכון, "אולם אנו לא יודעים כיצד היא תסתיים. במצרים ותוניסיה עלו כוחות מוסלמים קיצוניים והתחזקו. הדור הצעיר במדינות אלו הוא שפתח בהתקוממות, והוא מצפה שתוביל לשינויים בהם הוא דוגל".

שלום עם הפלסטינים? אפשרי

פרס הוסיף כי "זו לא שאלה ישראלית, אלא ערבית". עוד התייחס נשיא המדינה לאפשרות למו"מ עם הרשות הפלסטינית, וציין: "אני מכיר את יו"ר הרשות אבו-מאזן, ויודע כי הוא והעומדים בראש הרשות מעוניינים בשלום, מהטעמים שלהם. מערכת היחסים שבינינו מביאה תקווה. אפשר להגיע לגמר הסכסוך על בסיס שתי מדינות לשני עמים".

באשר לאיראן, ציין הנשיא: "איראן שואפת להצטייד בנשק להשמדה המונית. אין לשלול שום אופציה בהתמודדות עימה - זוהי סכנה קיומית. אסור שנשק גרעיני יגיע לידי השלטון באיראן - המושחת ביותר בעולם מבחינה מוסרית".

"חובתן של מדינות העולם היא למנוע את הצטיידות זו. זוהי גם ההתחייבות של מרבית מנהיגי העולם הנאור", דברי פרס.

"משבר של פוליטיקאים"

רוברט זוליק, נשיא הבנק העולמי, עלה לאחר נאומו של פרס לבמה (ביניהם חצץ נאומו של הנסיך בן טלאל), והתייחס למשבר החוב באירופה וההשוואה בינו למשבר המשכתנאות ב-2008, בארה"ב: "כאשר יש לנו משבר שנוצר מהתפתחות של בועה והשלכתה על המגזר הפיננסי - זה שונה ממשברים קודמים בהיסטוריה האנושית, שנבעו למשל מאינפלציה".

זוליק המשיך והתייחס למשבר באירופה: "יש לנו את הבעיה בבנקים ואת בעיית החובות, יחד עם העובדה שמעורב כאן גוש המשתמש במטבע אחד - וכל זאת על רקע הצפי להאטה בצמיחה השנה".

"אני חושב שיש אלמנט נוסף שנוגע לכך שהכלכלה היום יותר פוליטית. הסכנה כיום היא הפוליטיקאים - בהם הכלכלה נעשית תלויה יותר ויותר. מעבר לבעיה הפיננסית, יש כאן בעיה של פוליטיקאים", דברי זוליק.

באשר לפתרונות האפשריים למשבר, ציין זוליק כי כיוון המחשבה לעבר הסכמי מסחר ושיתוף פעולה באירופה "הוא הקו הנכון". "אירופה וארה"ב צריכות להעמיק את שיתוף הפעולה בסוגיות של חדשנות, במטרה למצוא את ההזדמנויות שנוצרו בעקבות השינויים בעולם", ציין עוד הנשיא.

אפשר להיות אופטימיים

מנגד, זוליק מרשה לעצמו להיות אופטימי: "במקרה של אירופה, הצעדים שנקט הבנק המרכזי האירופי מאד משמעותיים, כאשר קנצלרית גרמניה מרקל דוחפת יותר לכיוון איחוד פיסקאלי - עם חזון ברור יותר לגבי אירופה. גם הממשלות החדשות ביוון, ספרד ואיטליה דוחפות לקיצוצים. כל אלה הן חדשות טובות".

אולם לדעתו, על גרמניה "להתריע על צעדים נוספים שיינקטו, במידה וממשלות אירופה ישתפו פעולה עם הנחיותיה", וזאת כדי להרגיע את חוסר הוודאות בשווקים. "על גרמניה להבהיר בצורה מדויקת כיצד תפעל ותסייע למדינות שיינקטו בצעדים הנדרשים לצמצום חובותיהן", הבהיר.

"אני חושב שכדאי שנכיר ונצפה, באירופה במיוחד, איך מתנהלים השווקים המתעוררים", המשיך זוליק, וציין כי מדובר בדיוק בתהליך ההפוך שהתרחש לפני עשורים באותם שווקים - "שהביטו ולמדו מארה"ב ואירופה".

"תוקפים את ישראל מתסכול"

כשנשאל איזו עצה היה מעניק למדינות הערביות השוכנות מסביב לישראל, השיב זוליק: "צריך לשים דגש על החדשנות בעולם הערבי. בנוסף, אנשים צריכים לדאוג גם מהמוסר ומהכבוד ההדדי - ולא רק מהכלכלה".

"אנשים במדינות הערביות שתוקפים את ישראל עושים זאת מתסכול", המשיך זוליק. "כסף נגנב מהאזרחים על ידי השלטונות המושחתים, ואנשים מרגישים שהם חסרי סיכון לקבל יחס שווה זכויות - זו הבעיה המרכזית במדינות ערב".

יוון בסערה

אחרי זוליק, עלה לדוכן ראש ממשלת יוון לשעבר, גיאורג פפנדריאו, אשר נבחר לכהן בראשות הממשלה היוונית ב-2009 - ופרש מתפקידו במהלך 2011, לאחר שהממשלה לא הצליחה להיחלץ ממשבר החוב אליו נקלעה.

"כבוד להיות כאן. יוון אכן הייתה בעין הסערה בשנתיים האחרונות, ואני הייתי בראש והנהגתי את מדינתי במים סוערים ללא GPS. לכן קראתי למסע הזה אודיסיאה", פתח פפנדריאו את דבריו.

"אירופה פעלה בסולידריות"

"דרשתי מאירופה שתסייע לנו - והיא עשתה זאת בהפגנת סולידריות מרשימה, באמצעות חבילת החילוץ הגדולה ביותר לה זכתה מדינה בגוש האירו", סיפר פפנדריאו על משבר החוב הפוקד את יוון.

"רבים מאמינים שהחובות של יוון הן הבעיה שלה. רבים טוענים שהיוונים הם הבעיה בעצמם. ולכן, אם נעשה סדר בבית ונטפל בעצמנו - הכל יסתדר", דברי פפנדריאו. "אני מסכים שעלינו לקחת אחריות על הכשלונות שלנו, אבל ישנה גם בעיה עמוקה יותר".

מהי הבעיה? "החובות והגירעון בעולם המפותח הם קצה הקרחון, כאשר מדינות העולם המפותח נמצאות בבעיית תחרותיות קשה מול הכלכלות המתפתחות - דוגמת הודו וסין".

"הכלכלות המפותחות לא יוכלו להתקיים בתנאים הנוכחיים, וגם השווקים המתעוררים לא יוכלו לשמור על צמיחה ברת-קיימא לאורך זמן - כי מודל הצמיחה הנוכחי פשוט לא עובד", מזהיר פפנדריאו. "עלינו לבנות כלכלה המבוססת על איכות, חינוך וחדשנות".

אינטגרציה בגוש האירו - או שיפורק

והפיתרון באשר למשבר החוב באירופה, לטענת פפנדריאו? "אנו זקוקים לאינטגרציה רחבה יותר באירופה, או שנחזה בפירוקו", הזהיר ראש הממשלה היווני. "רעיונות דוגמת האירו-בונדס יסייעו להתמודד עם בעיית החובות והמיתון שתוקף את היבשת".

"בשוק משותף עם מטבע משותף, לא הגיוני שמדינה ספציפית תישא בעלויות חוב מסוימות ואילו מדינה אחרת תישא בעלויות אחרות, עם ריביות אחרות", תקף פפנדריאו את המדיניות הפיסקאלית של האיחוד. "יהיה לעם היווני הרבה יותר קל לספוג את הכאב שבמיתון הצפוי לו, אם הוא יתרחש בהדרגתיות ואם הנטל יחולק גם בין שאר מדינות אירופה".

"דיון אמיתי לקידום הצמיחה"

"האם אירופה תוכל להתאושש מהמשבר? אירופה היא פרויקט ביטחוני, מדיני, כלכלי - היא למעשה אגד של ערכים ואמונות", הסביר פפנדריאו. "המטרה היא להתמודד עם כל האתגרים שעומדים בפנינו, בין אם מדובר בעוני, כלכלה, או אתגרים ביטחוניים".

"אירופה כשלה והגיבה לאט למשבר, אולם נעשו צעדים כדי לטפל במשבר - הבנק המרכזי התערב יותר, ישנם דיונים להנפקת אירו-בונדס, ואתמול בבריסל התקיים דיון אמיתי לגבי קידום הצמיחה באירופה ומאבק במיתון", הוסיף.

שורה של תהליכים מכוננים

דיוני הכנס עוסקים בשורה של אירועים דרמטיים ותהליכים מכוננים, היוצרים נקודות מפנה אסטרטגיות משנות מציאות. חלק ניכר מאירועים ותהליכים אלה התרחשו על מפתן סביבתה האסטרטגית של ישראל ויעצבו את ביטחונה הלאומי, מעמדה הבינלאומי, יציבתה האזורית ומאזן חוסנה הכלכלי-חברתי. כנס הרצליה יתמקד בתהליכים המשמעותיים ביותר ובהשלכותיהם על ישראל והמזרח-התיכון: המשבר הכלכלי העולמי ושינויי המשטר בעולם הערבי ועליית האיסלאם הפוליטי.

מחר (ד') יינאמו, בין השאר, יו"ר האופוזיציה ציפי לבני, יעקב פרנקל, יוסי בכר, שרון קדמי, צבי אקשטיין, שר האוצר יובל שטייניץ והרמטכ"ל בני גנץ. ביום חמישי יישאו דברים שר האנרגיה עוזי לנדאו, השר משה (בוגי) יעלון, שר הביטחון אהוד ברק, חיים שני, דן שכטמן, מזכ"ל האו"ם באן קיי מון ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר.